סיקור מושב: הסרת חסמים בירוקרטיים

סיקור המושב של פורום קיסריה ה-19, שנערך ב 19-20 ליוני 2011, בנושא הסרת חסמים בירוקרטיים כמנוף לצמיחת הכלכלה הישראלית

יובל שטייניץ, שר האוצר, תקף את האווירה הציבורית היום, הגורמת לשיתוק בשירות הציבורי.

שר האוצר, יובל שטייניץ, קורא לצמצם באופן משמעותי את היקף הביקורת כלפי נבחרי ציבור ופקידי ממשל. "הפכנו למדינה עם הכי הרבה ועדות חקירה בעולם - וזה משתק. ועדת החקירה הכי חשובה שצריכה לקום היא על השאלה למה יש כל כך הרבה ועדות חקירה", אמר שטייניץ בפורום קיסריה. "אני מאוד בעד מלחמה בשחיתות - מי שבאמת מושחת צריך להיענש בחומרה - אבל פקידי ציבור ונבחרי ציבור שעושים מלאכתם נאמנה צריכים לחוש ביטחון שלא בקלות יוקיעו אותם כחשודים. אני בעד חקירה שתתמקד בהפקת לקחים - ולא במציאת אשמים", הוסיף השר.

לדבריו, האקלים התקשורתי והפוליטי הנוכחי מרתיע מועמדים איכותיים מהקהילה העסקית מלהתמנות לתפקידים ציבוריים. "היום כל מועמד לתפקיד בכיר כבר יש עליו כתבות - כבר תוך כדי תהליך המינוי ועבודת ועדת האיתור", אמר שטייניץ. "אנשים טובים מפחדים לבוא לשירות הציבורי ומפחדים למצוא את עצמם מבוקרים בצורה בוטה וחריפה", הוסיף. לדבריו, כשהוא פונה למועמדים ומציע להם להצטרף לשירות הציבורי, התשובה השגורה בפיהם היא "בשביל מה אני צריך את הצרה הזאת". עוד הוסיף השר כי לעתים קרובות הוא נדרש לשכנע את בני משפחתו של מועמד לאפשר לו להצטרף לשירות הציבורי, שכן לרוב הם לוחצים עליו להימנע מכך. לדברי שטייניץ, הוא תומך ב"מדינת טוהר המידות, שמקפידה על סטנדרטים", אך מתנגד לרעיון של "מדינה שבה הביקורת לא בונה אלא הורסת, משחירה את כל השירות הציבורי", כהגדרתו. "ביקורת כזאת יכולה להיות מזיקה", הוסיף.
בהתייחס לנושא הדיון, שכותרתו הייתה "הסרת חסמים ביורוקרטיים - תרומה לכלכלה?", אמר השר שטייניץ: "אני מסכים עם האמירה שהביורוקרטיה הישראלית הגיעה לרמות של רעה חולה - אלו החדשות הרעות. אבל החדשות הטובות הן שבשנתיים האחרונות יש מאמץ מרוכז ורציני להתחיל לטפל במאמץ לפשט את הביורוקרטיה".

לדבריו, מהלך מרכזי בכיוון זה הוא חקיקת חוק עידוד השקעות הון החדש, ש"נותן עידוד משמעותי מאוד לתעשיות גלובליות במרכז ובפריפריה, באמצעות מס החברות אולי הכי נמוך בעולם בפריפריה, בשיעור של ארבעה ושישה אחוזים. חוק עידוד השקעות הון החדש הוא חוק פשוט וברור - ברור לכל חברה ולכל משקיע מהארץ או מחו"ל מה מגיע לו ומה לא מגיע לו - מה הוא יכול לקבל בהרצליה ומה הוא יכול לקבל בדימונה. פישוט הביורוקרטיה הוא עוד סוג של עידוד השקעות".

ח"כ מאיר שטרית (קדימה), מציע להקים ועדה שתאגד את ראשי גופי הרגולציה בישראל כדי לקדם החלטות שונות. "הבעיה הכי קשה כיום קשורה ליכולת לקבל החלטות. רוב הקשיים נובעים מאי קבלת החלטות. אולי צריך להקים גוף בשם 'ועד ראשי הרגולציה' - ור"ר - שיישבו יחד ויעסקו בקידום החלטות", אמר ח"כ שטרית בפורום קיסריה, בדיון שכותרתו "הסרת חסמים ביורוקרטיים - תרומה לכלכלה?". "שרים שרוצים באמת יכולים לעשות - כל עוד אתה עושה את זה ביושר, גם אם אתה טועה, אף אחד לא יכול לעשות לך כלום", הוסיף ח"כ שטרית.

לדבריו, בישראל קיימת בעיה חמורה של תת אכיפה בתחום זה. "במדינת ישראל חוק הוא צחוק - הכל פתוח למשא ומתן. יש בארץ 70 אלף מבנים בלי רישיון, מתוכם 13 אלף מפעלים. לא מפקחים עליהם, ולמה? כי אין להם רישיון".

שוקי אורן, החשב הכללי במשרד האוצר לשעבר, יוצא להגנת מערכות הרגולציה בישראל.

אורן שיבח את תפקודן של מערכות הרגולציה בישראל וביקש להבדיל בין רגולציה לביורוקרטיה. "רגולציה היא לא ביורוקרטיה, והיא מייצרת סביבה שיכולה להיות סביבה עסקית", אמר אורן בפורום קיסריה, בדיון שכותרתו "הסרת חסמים ביורוקרטיים - תרומה לכלכלה?". "בתחום הרגולציה והגנה על משקיעים ישראל מדורגת במקום החמישי בעולם", אמר אורן, והוסיף: "הבנק העולמי רואה את ההגנה על המשקיעים דווקא דבר חיובי ביצירת סביבה עסקית נכונה".

לדבריו, המשבר הפיננסי העולמי האחרון הוכיח שרגולציה עצמית יעילה אינה אפשרית. "בישראל, הסביבה הרגולטורית, בטח בצד הפיננסי, הוכיחה את עצמה במשבר הזה", אמר. "יש חשיבות לרגולציה שהיא חזקה - אני לא חושב שזה דגם נכון להוריד רגולציה. דגם נכון זה להוריד ביורוקרטיה - ולא מדובר בשני מושגים חופפים. ביורוקרטיה זה אותו מקום שבו הממשל הופך להיות חלק מפונקציית הייצור", הוסיף אורן.

לדבריו, יש מה לשפר בהתנהלות הממשלה: "הבעיה הגדולה ביותר של הממשלה היא חוסר השקיפות. אין שקיפות לגבי פרויקטים של תשתיות - ובהתאם גם המדינה לא קובעת יעדים וזמנים ועוקבת אחריהם. אין מדידה אמיתית של הממשלה, וזה לדעתי אחד הדברים שיכולים לקדם את יכולת הביצוע של הממשלה וצמצום הביורוקרטיה".

חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר, במסגרת מושב הסרת חסמים בירוקרטיים- תרומה לכלכלה? אמר כי עלות הביורוקרטיה למשק הישראלי עומדת על כ-30 מיליארד שקל. שני ציין כי מדובר בכ-3.5% מהתמ"ג, סכום השווה לתקציב משרד הבריאות. "משרד האוצר שם לו למטרה, להקל ולפשט את הליכי פתיחת עסקים בישראל", אמר שני.

עוד לקחנו על עצמנו משימה לא רק איך אנו מוציאים יותר, אלא שכספי ציבור אלה ינוהלו היטב, וזאת לפי 3 נושאים: שיפור הממשק למגזר העסקי, השירות לאזרח, השימוש בטכנולוגיה, וניהול הממשלה  את המשאב האנושי שלה בצורה חכמה ויעילה.
רצוננו להפחית את הבירוקרטיה הממשלתית, והועדה בראשותי רוצה לבחון את התהליכים הבירוקרטיים בישראל, ויש לנו מראה המשקפת נאמנה את המצב כפי שהוא בישראל, ובחרנו להתמקד במקום בו ישראל מדורגת בהקשר הבירוקרטי- בין 28-30 בדירוג העולמי. ואמרנו: אם נתקדם זה דבר טוב, אך לא מספיק. כאחד שהיוו לו חברות בת במקומות כמו סינגפור והונג קונג, אין ספק כי אכן נוח יותר לעשות שם עסקים מבחינה בירוקרטית.

היום כשרוצים לפתוח עסק אנחנו צריכים לפנות לגורמים  רבים: ביטוח לאומי, רשם החברות, רישום המיסים וכן הלאה. בעוד מספר שבועות תוכלו לראות פורטל אחיד המאחד בין הגופים הללו, וכך יחסכו 24 מיליון שקלים בניהול המהלך בגופים הללו בנפרד. גם את תהליך רישום הנכס אנו נייעל ברמה של 65% שהם מיליוני שקלים בשנה. הגענו למסקנה כי עלינו להתמקד במספר תחומים במסגרת פעילות הועדה כדי להרחיב פעילותה ולייעל את העיסוק בדברים החשובים עבור העסקים-
אנו מתכוונים להתחיל בשנת 2011 והחל מהרבעון הראשון בשנת 2012 אנו מתכוונים להתחיל מדידה של מאפייני השירות, המדד יורכב ממספר חלקים- רמת השירות הניתן, מתן פתרון לבעיה ואיכות השירות בדרך.ההבדל ניכר למשל בסניפי הדואר, והדברים נראים כיום אחרת לגמרי. וזאת יש לזכור קשור ישירות גם ברגולטור היושב למעלה ושולח הוראות ומכתיב את הסטנדרטים החדשים.

מר צבי אורן, יו"ר ועדת העבודה בהתאחדות התעשיינים: "העיקר או האשמים העיקריים במצב הם מערכת הביקורת- זו הפסיקה להיות אמצעי והפכה להיות מטרה. זוהי מערכת מתישה, משתקת ומפחידה. בתנאים אלה, גם אני לא הייתי עושה כלום. ומי שמפחד מביקורת, כפי שאמר שר ההגנה האמריקאי- לא עושה כלום ונהיה כלום. הנושא השני הוא היועץ המשפטי- ואם זה אינו יודע למצוא דרכים לבצע באופן חוקי את המוטל יש למצוא דרך, לתת אינסנטיב, וגיבוי לעובד ציבור המנסה לקצר את הדרך ולייעל אותו, ולא לשטוף אותו בביקורת ובהערות- כאלה המשתקות את השירות הציבורי הטוב.

השר מיכאל איתן:  היום מוחים על מחירי הקוטג' - מחר נגד עריצות ביורוקרטית

מיכאל איתן, השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור, פתח את מושב הסרת חסמים בירוקרטיים - תרומה לכלכלה? וטען בדבריו כי אזרחים המנצלים רשתות חברתיות כדי למחות על עניינים צרכניים יעשו שימוש בכלים החדשים גם כדי למחות נגד "עריצות ביורוקרטית", כהגדרתו.

השר איתן, מתח ביקורת על מידת הזמינות של משרדי הממשלה ברשת. "כשאנחנו מסתכלים על התפתחות הדמוקרטיה, אנחנו רואים התפתחות בצמוד למהפכות טכנולוגיות, שמשנות גם את המהות של הדמוקרטיה ושל מערכת היחסים שבין הממשל לאזרח", אמר השר איתן בראשית דבריו.

"אנחנו יכולים לראות את זה בעקבות התפתחות הדפוס, העיתונות הכתובה, הרדיו, הטלוויזיה - לכל חידוש טכנולוגי הייתה השפעה ממשית על התפתחות שיטת הממשל הדמוקרטית ועל מערכת היחסים שבין הממשל לאזרחים", הוסיף.

לדבריו, החידושים והשינויים שמביאה עמה הרשת מביאים עמם ממד שונה. "נוצר מצב חדש של מערכת יחסים שאינה חד כיוונית, שבו בזמן אמת יכול הציבור יכול להביע את דעתו, לנהל משא ומתן עם מקבלי ההחלטות, לדרוש את מה שמגיע לו ולגרום להם להתחשב בו - לא רק בעת בחירות, אלא גם ביומיום, לא רק בתחומים מדיניים", אמר השר איתן.

"בשבוע שעבר הרשת נשאה את מחאת הקוטג' - למען האמת, אני הבחנתי והחרמתי את הקוטג' כבר לפני מספר חודשים, כשראיתי את המחירים מזנקים - אבל המחאה ההמונית שהתפתחה בפייסבוק הפתיעה אותי, ועד לרגע זה אני לא מבין מדוע זה קרה דווקא בגלל הקוטג'. אחרי הכל מדובר במוצר שולי שיש לו תחליפים. מדוע הציבור משלים עם שירות ממשלתי גרוע, מדוע הם סובלים תורים ארוכים וטרטורים?

"היום בין המפגינים נגד הקוטג' נמצאים גם פקידים במשרדים ממשלתיים, שפתאום מבינים עד כמה מקומם להיכנע לתכתיב שרירותי של בעל מונופול - מחר הם והמנהלים שלהם יבינו מדוע לא כדאי להגיע למצב שבו אזרחים מתקוממים נגד שירות ממשלתי גרוע לציבור.

השר איתן ביקש להבדיל בין שני סוגי ממשלות: "ממשלות חזקות מול אזרחים חלשים, וממשלות חלשות מול אזרחים מועצמים". סוג הממשלות הראשון, לדבריו, מאפיין מדינות חלשות, ואילו הסוג השני מאפיין מדינות חזקות.

"ההמצאות הטכנולוגיות של עידן המידע והאינטרנט קשורות לתהליכים היסטוריים של צמצום כוחן של הממשלות לטובת חברות גלובליות והעצמת האזרח. יש מדינות טוטליטריות, שממשלותיהן יכולות לפעול ללא הגבלה כמעט נגד האזרחים שלהן - ויש מדינות שבהם דווקא הממשלות חלשות, חלשות כל כך שאינן מסוגלות לכפות אפילו על אזרח בודד לבצע פעולה אם החוק אינו לצדן - שאינן יכולות למנוע מחאות ושביתות אלא בתהליך מייגע של משא ומתון, ממשלות שמרוסנות על ידי הרשות השופטת - ממשלות שייחודן הוא חולשתן.

"מהפכת האינטרנט תעצים עוד יותר את האזרח על חשבון הממשלה - אך אין בכך רע. התהליך הזה יחזק את המדינות שישכילו להשתמש בטכנולוגיה על מנת להעצים את אזרחיהן. בישראל, יש לנו כיום ידע טכנולוגי שבעזרתו ניתן לספק פתרונות שיצמצמו את החסמים הגיאוגרפיים בצורה משמעותית כבר בשנים הקרובות, אבל תהליך הסרת החסמים מדשדש בגלל חסמים חברתיים ופוליטיים שמונעים את ניצול טכנולוגיית המידע הזמינה לטובת צמצום הנטל ביורוקרטי של הממשלה ושיפור השירות לציבור".

"מדוע אנחנו יכולים כבר למעלה מעשור לנהל מהבית את חשבון הבנק או להזמין כרטיסים לסרט, אבל לא מסוגלים לעיין ביתרות המס או לבצע תהליכים שחוצים משרדים מנקודת גישה אינטרנטית אחת?", תהה, וציין כי הסרת חסמים ביורוקרטיים אינה רק סוגיה כלכלית, אלא סימפטום לאופן שבו תופסת הממשלה את היחס בינה ובין האזרחים. "היום בעל העסק המבצע ברשת פעילות ענפה, יודע שבעזרת מעט מאמץ יכול המשרד הממשלתי לחסוך לו זמן וכסף רב, ואולי אף את הרפורט שהיה מקבל אילו היה יוצא לקבל את השירות בדרך הסטנדרטית", המשיך. "מחר הוא יקלוט שמדובר בעריצות ביורוקרטית, ואני משוכנע שבעזרת הרשת החברתית הוא יתארגן כדי לשנות אותה ואת מצבו כאזרח במדינה דמוקרטית שרשאי לקבל שירות הולם תמורת המסים שהוא משלם. אם מחר מפגינים יתארגנו ויאמרו לשר הממונה שהם יעיפו אותו מתפקידו, הוא יתעשת במהירות ויעשה את המוטל עליו".

על תפקידו בממשלה הוסיף השר איתן: "כשנכנסתי לראש הממשלה לשמוע ממנו איזה תפקיד הוא מטיל עלי, קיבלתי ממנו מעטפה שעליה כתוב 'מיכאל איתן - השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור'. נטלתי את המעטפה, ואחרי שפתחתי אותה גיליתי לתדהמתי שהיא ריקה. אמרתי אז שאמנם קיבלתי מעטפה ריקה, אבל אני מקווה שאוכל להעבירה מלאה לבא אחרי - ואם לא, אחזירה לממונים עלי".

קראו את עיקרי המלצות צוות המחקר

חסמים בירוקרטיים: זווית מכרזי התשתית וזווית המס, שחר זיו, אייל רובין, שאול בן שימול, שגיא בן סימון.

DOING BUSINESS - מחקר משרד האוצר

המצגת המלווה את הרצאתו של חיים שני בנושא חסמים בירוקרטיים

המצגת המלווה את הרצאתו של מוטי שפירא בנושא חסמים בירוקרטיים