מאמר דעה

על גזענות ועל צביעות

| מאת:

הצביעות שמגלים חלקים בציבור הישראלי, ובעיקר בממסד הישראלי ובראשו בית המחוקקים, שוברת בימים אלה שיאים. היום הם נרעשים ומוחים כנגד אפלייה גזעית מצד אנשים פרטיים במגורים ואילו במושב הקודם קידמה הכנסת בברכה את חוק ועדות הקבלה.

בצדק רועשת הארץ על חשיפת הגזענות המחפירה כנגד אתיופים בקרית מלאכי. הכיעור הנשקף מאותה התחייבות חוזית (שיש להדגיש כי אין לה שום תוקף משפטי), שלא למכור או להשכיר דירות לאתיופים, מעורר חלחלה. וכי מה חושבים להם אנשי השכונה המדוברת בקרית מלאכי, שהם גרים בישוב קהילתי בגוש משגב, שהם נוטלים להם את הסמכות לסנן את שכניהם לפי רקע תרבותי או גזעי?

הצביעות שמגלים חלקים בציבור הישראלי, ובעיקר בממסד הישראלי ובראשו בית המחוקקים, שוברת בימים אלה שיאים. היום הם נרעשים ומוחים כנגד אפלייה גזעית מצד אנשים פרטיים במגורים, ואפילו מעלים הצעות לחקיקה פלילית נגד תופעה זו. וזאת, כאשר במושב הקודם קידמה הכנסת בברכה את חוק ועדות הקבלה, המאפשר לועדת קבלה מטעם הישוב לסנן מועמדים לקבלה ליישוב על סמך "אי התאמה למרקם התרבותי-חברתי של היישוב". אין גבול לצביעות. מצד אחד, מקדמת המדינה חקיקה המאפשרת הדרה של ערבים, וכן של אוכלוסיות חלשות של יהודים ובכלל זה גם אתיופים - שלהם אין סיכוי להתקבל לישובים "קהילתיים" מיוחסים בגליל - ומצד שני, מתרעמת על קבוצות של אנשים שעושים דבר דומה בקהילתם בקרית מלאכי.

אין להתפלא על התפתחויות כאלה בחברה הישראלית. כאשר בית המחוקקים נותן לגיטימציה לאפלייה גזענית בדיור כנגד ערבים,  מתפשטת הלגיטימציה לאפלייה בכלל. מתנגדי חוק ועדות הקבלה טענו זאת עוד מיום הצעתו - מי שמכשיר אפליה בישובים קטנים (שאין בהם שום מאפיין ייחודי), יצטרך לתת הסברים מדוע לא להפריד לפי גזע ולאום גם בשכונות, רחובות ובניינים. כאשר "מכתב הרבנים", הקובע איסור מכירה או השכרת דירות לערבים בצו הלכתי, שהוא מחייב הרבה יותר מאשר חוזה בין אנשים פרטיים, עובר ללא כתב אישום על הסתה לגזענות - על מה אנו מלינים?

אם באמת מתכוונים חברי הקואליציה הנוכחית ליזום חקיקה שתאסור אפלייה במגורים מצד אנשים פרטיים - מבלי להחריג מהחוק יהודים בצפת או בכל מקום אחר שמסרבים למכור או להשכיר דירות לערבים - תבוא עליהם הברכה. אך הרשו לי לפקפק באפשרות הריאלית שחוק שכזה יעבור. עם זאת, לפני שמטילים איסורים פליליים על אנשים פרטיים שמפלים אוכלוסיה, יתכבדו חברי הכנסת ויבטלו קודם לכן כל את ההיתר שנתן חוק ועדות הקבלה לגופים שאחראים על חלוקת קרקעות מדינה, וכן לועדות הפועלות תחת גופים הכפופים למדינה - לעשות את אותו הדבר - ואף גרוע מכך. יש להדגיש - חוק ועדות הקבלה עוסק במקרה בו אדם מעוניין למכור את קניינו הפרטי, את ביתו, לערבי, והחוק מתיר לועדת הקבלה למנוע מהמוכר לעשות זאת. חוק ועדות הקבלה לא רק שלא אוסר על גזענות, כפי שמתיימרים המחוקקים לחוקק בעתיד, אלא ההיפך - מעודד ומלבה אותה. לפני שמחוקקים חוקים (מוצדקים כשלעצמם) שאוסרים גזענות - יש לבטל חוקים שמלבים אותה, ונותנים לה גושפנקא שלטונית.

קשה שלא לחשוש כי ההתעוררות נגד גזענות כלפי אתיופים חושפת מוסר כפול בקרב חלקים בציבור הישראלי ומחוקקיו: גזענות כלפי ערבים היא דבר שאנו מוכנים לסבול ואף לתת לו לגיטימציה, אך גזענות בין קהילות שונות בציבור היהודי - זה דבר בלתי נסבל שמצדיק הקמת קול זעקה.

המאמר פורסם בעיתון "ישראל היום" בתאריך 12.1.12