• |
  • English
  • |
  • חנות הספרים
  • |
  • גלריית מדיה
  • |
  • אבקש להירשם לניוזלטרים בנושאים הבאים:

    *חובה לבחור נושא\ים
    *חובה להזין שם *חובה להזין שם בעברית *חובה להזין שם *חובה להזין שם בעברית *חובה להזין דוא"ל תקין הרשמה בטל וסגור

    תודה!

    תודה על שהצטרפת לרשימת הדיוור שלנו.
    הניוזלטר הבא ישלח אליך לדואר האלקטרוני.

    סגירה
  • |
  • צור קשר
  • |
  • תרומות
  • |

המרכז ללאום דת ומדינה התכנית לדת ומדינה ראש התכנית: יאיר שלג

המתח בין דת ומדינה מלווה את מדינת ישראל מאז היווסדה. תורמים לכך הגידול הדמוגרפי במספר הדתיים (חרדים ודתיים לאומיים), הקצנה בעמדות דתיות ולאומיות של חלקים בולטים בציבור הדתי, עליית משקלם של הדתיים בפוליטיקה ובמערכות השלטון, והחלשת הסולידאריות והחרפת השסע בין דתיים וחילוניים.

הזהות הדתית משפיעה על אופיו של המרחב הציבורי בישראל, גבולות הזהות היהודית, הוויכוח על גבולות המדינה (היחס לשטחי יהודה ושומרון), דיני אישות, דמותה של השבת, מעמדן של נשים, זכויותיהם של בני מיעוטים לאומיים, מעמדם של בעלי נטיות מיניות שונות, היחס לערכי היסוד של דמוקרטיה ליבראלית, סמכותם של מוסדות המדינה, בתי משפט, צבא, ונושאים רבים אחרים.

התכנית עוסקת באתגרים במוסדיים-משפטיים הנוגעים לחקיקה העוסקת בתחומי דת ומדינה; כמו גם במתח שבין הערכים הדתיים והדמוקרטיים; וכן בהתמודדות הציבורית עם תהליכים בחברה הדתית המאיימים לפגוע בערכים דמוקרטיים. המכון הישראלי לדמוקרטיה מבקש להשפיע על עיצוב זהותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, ומבקש במחקריו ובפעילות היישום שלו, לאפשר ל"דת" ול"מדינה" להכיל זו את זו ובכך להעשיר את הקיום הישראלי הן בצד הדמוקרטי, האוניברסאלי, והן בצד היהודי, הפרטיקולארי.

תחומי עיסוק התכנית:

אתגרים מוסדיים

1. גיור

סוגיית הגיור היא אחת הקשות בתחום דת ומדינה בכלל. יש לה פוטנציאל של פצצת זמן חברתית ארוכת טווח, לאור העובדה שבישראל חיים כיום כ-350 אלף עולים מברה"מ לשעבר וצאצאיהם, שרובם המכריע רואים את עצמם כיהודים, חיים כיהודים, מוכרים כיהודים על-ידי סביבתם הקרובה אך אינם מוכרים כיהודים על-ידי ההלכה ורשויות המדינה. כתוצאה מכך, הם מנועים מלהתחתן ברבנות, שהיא מסגרת הנישואין היחידה בישראל; מנועים מלהיקבר באופן שוויוני ברוב בתי העלמין בישראל, שהם בתי עלמין דתיים, וחלקים מסוימים באוכלוסיה, במיוחד היותר דתיים, מתייחסים אליהם גם בחיי היומיום כלא-יהודים. זה פוטנציאל למתח חברתי חמור, להפרדה ארוכת טווח בין יהודים המוכרים על-ידי ההלכה ואלה שלא, וכן למציאות של "זוגות מעורבים" (בהם רק אחד מבני הזוג הוא יהודי), שכמעט ולא היתה קיימת עד היום בישראל.

התכנית לדת ומדינה מבקשת להתמודד עם הסוגייה הזו במגוון דרכים: מחקר מדיניות הממליץ על דרכי ההתמודדות עם הסוגייה, שנכתב על-ידי ד"ר נתנאל פישר; קובץ מאמרים המתמודדים, כל אחד בדרכו, עם הסוגייה – בעריכת ד"ר נתנאל פישר ופרופ' ידידיה שטרן, ופעילות מעשית לקידום פרויקט הגיור כפרויקט לאומי – בהסברה, בטיפוח אמצעים ומשאבים לבירורי יהדות (שיכולים לחסוך עבור רבים מהעולים את עצם הצורך בגיור), ובליווי של המתגיירים, לאורך מסלול הגיור.

מובילי הפעילות: פרופ' ידידיה שטרן וד"ר נתנאל פישר

2. שירותי הדת

שירותי הדת (כשרות, נישואין וגירושין, קבורה, מקוואות) הם נושא לביקורת מתמדת וחריפה מצד חלקים גדולים בציבור, חילונים ודתיים גם יחד. חלקה ביקורת רעיונית – בעיקר על אפליה בין גברים ונשים; חלקה ביקורת על בירוקרטיה וזלזול בציבור הצרכנים, ובחלקה אף ביקורת על שחיתות, במיוחד בתחום הכשרות. התכנית יוזמת כתיבת מחקר שימפה את תמונת המצב, ובפרט את הבעיות, בשירותי הדת השונים ויגבש המלצות לתיקון.

כותב המחקר: אריאל פינקלשטיין

3. הסטטוס-קוו

אחד ממושגי המפתח המלווים את תחום דת ומדינה מאז קום המדינה הוא "הסטטוס-קוו": הבנות שהתקבלו בראשית ימי המדינה, ולפעמים עוד קודם לכן, מוסיפות לעצב, לפחות לכאורה, את דמותו של התחום עד לימינו. הדוגמא הבולטת היא המונופול שניתן לרבנות הראשית בתחום הנישואין והגירושין, וכן בתחום הגיור. בפועל, סמכויות הרבנות נעקפות כל הזמן על-ידי גורמים שונים: עורכי חופות פרטיים (חלקם אפילו אורתודוקסיים), בתי-דין פרטיים לגיור, כשרויות פרטיות וכד'. מחקר המדיניות יבקש לבחון האמנם יש עוד טעם להמשיך ולקדש את הסטטוס-קוו, וכן להציע חלופות שיהיו תואמות יותר את המציאות החברתית החדשה.

כותב המחקר: ד"ר שוקי פרידמן

  

אתגרים רעיוניים

1. הלכה ומשפט

בישראל מתקיימות זו בצד זו שתי שיטות משפט מתחרות: משפט המדינה ומשפט ההלכה היהודית. שתי השיטות מבטאות את ערכי היסוד של שתי התרבויות המרכזיות בחוויה הישראלית – התרבות המערבית-ליברלית והתרבות היהודית-מסורתית. אלא שהשניות התרבותית מקבלת ביטוי חריף ומסוכן במיוחד כאשר היא מתורגמת לשניות נורמטיבית, בין משפט והלכה. בתחומים שונים מתקיים בין שתי המערכות מאבק כוחות, ויש רבים המעודדים עקרונית קיומו של מאבק כזה ושואפים להכרעה חדה וברורה של אחת המערכות.

התכנית לדת ומדינה פועלת לפרסום שורה של מחקרים העוסקים במתח שבין שתי המערכות, ובמיוחד לאופן שבו כל אחת מהן מתייחסת לשנייה וצריכה להתייחס לשנייה. באחרונה פורסמו במסגרת זו מחקרים על יחס ההלכה לבתי המשפט בישראל (פרופ' ידידיה שטרן, פרופ' יצחק ברנד) ומחקר על מידת יהודיותו של המשפט הישראלי (פרופ' שטרן).

2. הלכה ציונית

הריבונות היא אחד האתגרים היותר מקיפים ומשמעותיים שהוצבו בדורות האחרונים לעולם הדתי היהודי, ובמיוחד להלכה. אתגר הריבונות כולל בתוכו שאלות של התייחסות למערכת משפט יהודית שאינה הלכתית; אזרחים שאינם יהודים; צבא והפעלת כח, ועוד. קובץ המאמרים העוסק בנושא זה מבקש לבחון באיזו מידה אכן התמודד עולם ההלכה הציוני עם השאלות הללו, ומהם הכיוונים הפתוחים בפניו.

בקובץ שלושה חלקים: חלק כללי ובו יידונו שאלות עקרוניות, כגון יחסה הכללי של ההלכה להתמודדות עם תמורות היסטוריות; האם כבר קיימת 'הלכה ציונית', או שהיא עדיין בגדר משאלת-לב; מהן הציפיות והמשמעויות של גיבוש 'הלכה ציונית', וכד'. בחלק השני תידון התפתחות תפישת העולם ההלכתית-ציונית ביחס למגוון נושאים: צבא, מערכת המשפט, אזרחים לא יהודים, גיור, שמירת שבת ברשויות המדינה, שמיטה, מערכת הבריאות, ועוד. החלק השלישי יוקדש לבחינת תפישתם של אישים שונים בעלי תפישה הלכתית-ציונית: הרב אברהם-יצחק קוק, הרב חיים הירשנזון, הרב אליעזר ברקוביץ', הרב שלמה גורן, הרב שאול ישראלי, פרופ' ישעיהו ליבוביץ', ועוד.

עורכי הקובץ: יאיר שלג ופרופ' ידידיה שטרן

3. סרבנות ממניעים דתיים

בצה"ל משרתים חיילים ומפקדים דתיים שרואים את עצמם כפופים לא רק לחוקי הצבא אלא גם לחוקי ההלכה. הצבא מקפיד על חופש הדת של החיילים ולכן בדרך כלל לא מתעורר חיכוך בין שתי המערכות. ואולם, עבור חלק מבני הציונות הדתית, שאלות של מדיניות חוץ ובטחון – כגון גבולות המדינה והסכמי שלום - הן שאלות שלהלכה היהודית יש עמדה לגביהן. כמו כן יש ביניהם שמפרשים את ההלכה בדרך מחמירה, שכלליה אינם נשמרים במסגרת הצבאית (למשל, בתחום שירת נשים). על רקע זה מתעוררת התופעה של סירוב פקודה עקב מניעים דתיים. המחקר בוחן תופעה זו, על השלכותיה המסוכנות, ומבקש להציע כללי התנהגות ראויים ביחסים שבין סמכות דמוקרטית (אזרחית וצבאית) לבין סמכות דתית. למחקר שני חלקים: תיאור אמפירי של התופעה, וניתוח אנליטי של העמדות השונות ביחס אליה.

כותבי המחקר: ד"ר צחי הרשקוביץ וד"ר משה הלינגר

4. שוויון כאתגר דתי

בישראל אין חוקה כתובה שבה מגילת זכויות אדם. אחד מהקשיים לאימוצה של חוקה הוא החשש של הציבור הדתי והחרדי מפני פרשנות מרחיבה של הערך החוקתי של "שוויון", באופן שנתפס כסותר את מצוות הדת. השאלה מתעוררת ביחסים בין גברים ונשים, בין יהודים וערבים, בהקשר להכרה בזוגות חד-מיניים, ועוד. ואולם, האם השוויון הוא ערך חוץ-יהודי? התכנית לדת ומדינה מבקשת לבדוק, בשורה של מחקרים, את מקומו וחשיבותו של השוויון מנקודת הראות של המחשבה וההלכה היהודיים.
בעבר התפרסם במסגרת זו מחקר הבוחן את מעמדן של נשים בבתי הדין הרבניים, ואת האפשרויות ההלכתיות להרחיב את מעמדן. כעת נמצא בכתיבה מחקר עקרוני יותר, על כלל מעמדו של ערך השוויון במחשבה הדתית היהודית.

כותב המחקר: ד"ר אלי חדד

5. אורתודוקסיה מודרנית - אנתולוגיה

רוב הציבור האורתודוקסי, הן בארץ והן בתפוצות, מזהה את עצמו כ"אורתודוקסי מודרני", המשלב זהות דתית אורתודוקסית עם ערכים מודרניים ליברליים. אלא שהזהות הזו נמצאת תחת מתקפה מתמדת מצד חוגים חרדיים וחרד"ליים הרואים בה זהות פשרנית, מזויפת, שאינה באמת אורתודוקסית משום שאינה נשענת על פוסקי הלכה ותיאולוגים נחשבים. להתקפה הזו יש יכולת השפעה במיוחד על הדור הצעיר של האורתודוקסיה המודרנית, המבקש לעצמו זהות דתית אותנטית ובעצמו לא תמיד משוכנע שזהותו אכן עומדת בקריטריונים של אותנטיות דתית.

משום חשיבותו של הציבור האורתודוקסי מודרני לתמיכה וייצוב ערכים דמוקרטיים בחברה הדתית, מבקשת התכנית לגבש אנתולוגיה של מקורות הגותיים והלכתיים, המבססים את התפישה האורתודוקסית מודרנית.

עורך האנתולוגיה: ד"ר צחי הרשקוביץ

 

אתגרים חברתיים וציבוריים

1. מקומה של הציונות הדתית בחברה הישראלית – בין השתלבות לבדלנות

הציונות הדתית משתלבת בכל מערכי החיים של החברה הישראלית. היא תופסת מקום בולט, מעבר לגודלה היחסי, בצבא, בתקשורת, במשפט ובפוליטיקה. מנגד, חלק מהמנהיגות של הציונות הדתית דוגל בהשקפת עולם בדלנית ודוחה מעל פניו חלקים של התרבות הדמוקרטית ושל מסכת הערכים הליבראלית המקובלת במרחב הישראלי. כבר שנים רבות שמתנהל מאבק בין המגמות האלה, והוא צפוי להחריף ככל שהמתח בין הערכים הדתיים והליברליים יילך ויגבר. קובץ המאמרים מבקש לעמוד על השפעה של אירועים וצמתים היסטוריים, וכן של התפתחויות שונות, על תפישתה העצמית של הציונות הדתית ביחס למקומה בחברה. כמו כן יבחן הקובץ גם את מקומה של הציונות הדתית ביחס לתחומי חיים ספציפיים, כגון תרבות, תקשורת, צבא, וכד'.

עורכי הקובץ: יאיר שלג וד"ר צחי הרשקוביץ

2. חרד"לות

כבר שנים רבות שחלקים משמעותיים מן הציונות הדתית פנו לכיוון שמרני מבחינה דתית - במיוחד בסוגיות כמו יחסים בין המינים, יחס לתרבות חילונית ולהשכלה אקדמית. המחקר יבחן את ההיסטוריה של התופעה; הרקע לצמיחתה והנסיבות שאיפשרו את הצלחתה; השלבים השונים בתולדותיה; הגוונים השונים בתוכה; האופן שבו היא פועלת ומפיצה את תפישתה, והשפעותיה על החברה הדתית-לאומית בפרט, והחברה הישראלית בכלל.

כותב המחקר: יאיר שלג

3. הר הבית

בשנים האחרונות עלתה חשיבותו של הר הבית כגורם המתסיס את המרכיב הדתי שבסכסוך הישראלי-ערבי. יהודים רבים, בעיקר בני הציונות הדתית, החלו לעלות להר הבית מתוך מגמה מכוונת להפגין אחיזה במקום הנחשב למקודש ביותר לעם היהודי. רבים מהם אף אינם מסתפקים בעצם העלייה להר ומבקשים גם את זכות התפילה במקום. מנגד, מוסלמים רבים רואים בכך פגיעה דתית ולאומית קשה, בראותם בכל מתחם ההר מקום המקודש למוסלמים בלבד. התוצאה היא עימותים אלימים חוזרים ונשנים, בהר ומחוצה לו, ויש אף המייחסים גלי טרור שונים לעימות סביב ההר. המחקר יבקש לבחון את סוגיית הר הבית מזוויות שונות: מקומו של הר הבית ביהדות ומקומו באסלאם; ההיבט המשפטי של הסוגייה – הן בדין הישראלי והן בדין הבינלאומי; ההיבט הסוציולוגי – מדוע הפכה דווקא סוגיית ההר למרכזית כל-כך, ועוד. 

עורכי הקובץ: פרופ' ידידיה שטרן וד"ר שוקי פרידמן

4. נוער הגבעות

מזה כשני עשורים מתקיימת בשטחי יו"ש קבוצת משנה קטנה אך משמעותית: צעירים שאינם מתגוררים בישוב מוגדר אלא במאחזים שהקימו לעצמם. הם מטפחים אידיאולוגיה של קשר רומנטי וראשוני לאדמה, אבל בפועל נוהגים לא פעם כאנרכיסטים שאינם סרים לשום מרות – לא מרות המדינה והחוק, לא מרות ההורים, וגם לא מרות הרבנים. רבות מפעולות הטרור היהודי מיוחסות לצעירים האלה. למרות חשיבותה של התופעה והסכנה הטמונה בה לשלטון החוק, לא נערך עד היום מחקר מגובש לגביה. המחקר הנוכחי יבקש למלא את החסר ולעמוד על דיוקנם הרעיוני והסוציולוגי של נערי הגבעות, כולל מיפוי תת-קבוצות בתוכם.

כותבת המחקר: ד"ר ענת רוט

5. דמות השבת במרחב הציבורי

השבת הפכה להיות אחד הנושאים היותר שנויים במחלוקת בין דתיים וחילונים בישראל. מצד אחד, ציבור הרואה בהשבתת הפעילות המסחרית והציבורית בשבת את אחד הביטויים המובהקים לעצם דמותה של ישראל כמדינה יהודית, ומצד שני ציבור העומד על זכותו לציין את השבת כהבנתו – גם בפעילות מסחרית ותרבותית וגם בהיזקקות לתחבורה ציבורית. יתר על כן: התפתחויות שונות בשוק העבודה, ובכלל זה עצם הפיכתו לגלובלי, גורמות לכך שיותר ויותר אנשים נדרשים לעבוד בשבת, מה שמעורר התייחסות לשבת גם מהזווית של זכויות חברתיות.

המחקר יבקש לעמוד על דמותה הרצויה של השבת במרחב הציבורי – האיזון האופטימלי בין הצביון היהודי, זכויות העובדים והזכות של כל אזרח לציין את השבת כהבנתו. בחלק אחר יבקש המחקר לבחון את ההצעה, המועלית מדי פעם בשיח הציבורי, לציין גם את יום ראשון כיום שבתון בישראל, כמקובל ברוב מדינות המערב: מה משמעותה הכלכלית של ההצעה, וממילא מה היתכנותה, וכן באיזו מידה אכן תשפיע על דמותה של השבת והויכוח המתנהל לגביה.

עורכי המחקר: ד"ר שוקי פרידמן ויאיר שלג

  • מלחמת דת על המדינה

    24 ביולי 2016 | שוקי פרידמן

    המאבק החרד"לי הופך למלחמת דת עם השלכות מרחיקות לכת. בזירה הפנימית מדובר במאבק על נפשה של המדינה. איזו מדינה תהיה מדינת ישראל? האם היא תהיה מדינה דמוקרטית ויהודית בעלת אופי ליברלי ופלורליסטי, או יהודית ודמוקרטית, שבה הדמוקרטיה פורמלית, שערכים ליברליים מוקצים בה מחמת מיאוס. שבציבוריות שלה שלטת שמרנות דתית, וגרסה חרדית של היהדות.

    למאמר
  • חוות דעת על חוק המקוואות

    13 ביולי 2016 | יאיר שלג

    המכון הישראלי לדמוקרטיה על חוק המקוואות: "הצעה המנוגדת לערכים הדמוקרטיים והאנושיים שתפגע בערכים הלאומיים של מדינת ישראל כמדינת כל העם היהודי"

    למאמר
  • פוליטיקה ללא מתווכים

    30 ביוני 2016 | ידידיה שטרן

    במקרה הבריטי, הפוליטיקה הממסדית הובסה באמצעות מנגנון ההכרעה העתיק - הדמוקרטיה הישירה שמתווה דרך לקבלת החלטות פופוליסטיות. המענה לכך הוא הדמוקרטיה הייצוגית שמאפשרת לאזרח לבחור את המחליטים הטובים ביותר עבורו.

    למאמר
  • האם הטרור ינצח?

    10 באפריל 2016 | ידידיה שטרן

    האיום הסכינאי האמיתי טמון בשיבוש המצפן המוסרי שלנו. נדרשת מנהיגות אחראית שלא תיכנע לרוח הרעה אלא תכניע אותה. אסור להניח למושכלות יסוד הומניסטיות, שמבדילות אותנו מאויבינו, להפוך לשק חבטות של פחדים ושל אינטרסים פוליטיים.

    למאמר
  • מלחמות השבת: הפגנה של צביעות

    10 בספטמבר 2015 | יאיר שלג

    סוגיית השבת לא יורדת מהפרק: בשעה שבירושלים מתקוטטים על פתיחת בתי קולנוע ומרכולים, ההתאחדות לכדורגל מאיימת להשבית את כל הליגות אם תאומץ הקביעה של בית הדין לעבודה, שלפיה אין הצדקה חוקית למשחקים בשבת בשל החוק הקובע את השבת כיום המנוחה ליהודים.

    למאמר
  • עלייתו ונפילתו של הקוקיזם

    08 בספטמבר 2015 | יאיר שלג

    80 שנה למותו של הרב קוק, שתורתו התבססה על מתן משמעות וערך דתי לציונות, לצד הקפדה הלכתית שאינה נופלת מזו החרדית. גם מבחינה תרבותית כללית הרב קוק הביא עימו מהפך – מתרבות שעיקר המודל שלה היה המודל הישראלי-חילוני לתרבות שהמודל שלה היה במידה רבה המודל הדתי-חרדי. מדוע התרחש המהפך, ומה קרה ברבות השנים לתפיסת הרב קוק?

    למאמר
  • דרושה מדיניות ציונית

    09 ביולי 2015 | יאיר שלג

    "רפורמת הגיור" שבוטלה השבוע ממילא לא הייתה מספקת. מה שנדרש הוא רוויזיה יסודית בכל שאלת הזהות היהודית, בהתחשב בתהליכי החילון והקמת המדינה.

    למאמר
  • כמה עצות לדוד אזולאי, שר הדתות הנכנס

    04 ביוני 2015 | שוקי פרידמן

    ד"ר שוקי פרידמן, מנהל מרכז דת לאום ומדינה במכון, כותב לשר הדתות החדש כמה עצות להתמודדות עם האתגרים העומדים בפניו.

    למאמר
  • יום הדמוקרטיה / רבין: עכשיו ולדורות

    04 בנובמבר 2014 | ידידיה שטרן

    יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל יכול למלא את החסר אם יהפוך להיות "יום הדמוקרטיה הישראלית". סדר היום הישראלי, העשיר והכאוטי, מדגיש את ההבדלים בינינו. החוויה הדמוקרטית יכולה להיות עשירה ונדרשת מחשבה יצירתית שתדגיש את צבעיה וגווניה. הגאווה המוצדקת שלנו, בהיותנו הדמוקרטיה היחידה באזור, צריכה להיחגג ביום הדמוקרטיה בכל מקום: תכניות לימודים וטקסים ייחודיים, שידורים חגיגיים, תפילות בבתי הכנסת ובמסגדים.

    למאמר
  • גילוי דעת של הנהלת המכון

    23 באוקטובר 2014 | ישי פרס | מרדכי קרמניצר | ידידיה שטרן | יוחנן פלסנר

    בתאריך 20.10.14, התקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה שולחן עגול בנושא "אתוס הלחימה בצה"ל". בהקשר זה ניתן ביטוי לעמדת הנהלת המכון, לפיה הממלכתיות של צבא חייבת להישמר מכל משמר. על הצבא להגן על המדינה, אך אין מקום, במסגרת דברו של מפקד לפקודיו, להתייחס לאויבי המדינה כאל אויבי האל. בעקבות ריאיון רדיו שהתקיים לאחר מכן, נשמעו דברים בעין הסערה שאנו מבקשים להסתייג מהם.

    למאמר
  • מלחמה בשם השם או מלחמה למען העם

    24 באוגוסט 2014 | עדיאל זימרן

    בראשית מבצע 'צוק איתן' פורסם באמצעי התקשורת מכתב שהפיץ מח"ט גבעתי, עופר וינטר, לפקודיו, הכולל שימוש אינטנסיבי 'ברטוריקה דתית' הלקוחה מהמקורות. מכתב זה עורר ביקורת בקרב חלקים מהציבור החופשי. בסרטון שהופץ ב-ynet, הגיב הרב חיים נבון, לטענות שהועלו כנגד המכתב בנסיון להצדיקו. הן המכתב והן תגובתו של הרב נבון, משקפים את טשטוש הגבולות הקיים בחלקים נרחבים של החברה הישראלית בין השיח הפרטי לשיח הציבורי, הנובע מאי הפרדת דת ממדינה במדינת ישראל. יש להבחין בין שימוש ברטוריקה תנכי"ת, שמהוות חלק אינטגראלי מהתרבות היהודית והשפה העברית, לשימוש בשפה דתית ככלי שכנוע.

    למאמר
  • אין לאום ישראלי

    21 בינואר 2014 | ידידיה שטרן

    בשנת 2013 התבקש בית המשפט לשוב ולהכריע אם ישראליות היא רק קטגוריה אזרחית או גם קטגוריה לאומית והוא קבע כעובדה כי הדין הישראלי דוחה את הדגם של לאומיות אזרחית.

    למאמר
  • שוויון עכשיו?!

    22 בנובמבר 2013 | ידידיה שטרן

    בוועדת שקד מונחות שתי הצעות: האחת, מבקשת לאיים על החרדים בסנקציות פליליות אם לא יעמדו ביעדי הגיוס. השנייה, מבקשת לעודד את הגיוס באמצעות מערך של תמריצים כלכליים (חיוביים ושליליים). מי צודק?

    למאמר
  • קואליציה של תקווה

    28 בינואר 2013 | ידידיה שטרן

    לאחר הבחירות, ולקראת המשא ומתן הקואליציוני, חשוב להכיר בתוצאה המרכזית של המערכה: לפנינו הזדמנות ייחודית לשינוי פני המדינה כך שתהיה, בו זמנית, יהודית יותר ודמוקרטית יותר.

    למאמר
  • הגבלת סמכות רבני "צהר" לרישום נישואים – האם מעז יֵצא מתוק?

    13 בדצמבר 2011

    למאמר
  • אכיפת חוק קהילתית

    05 באוגוסט 2010 | דנה פוגץ'

    בחודשים האחרונים עלו לכותרות שתי פרשות דומות זו לזו ושונות זו מזו מאוד, המעוררות מחשבה בדבר היחסים בין פוגע (בעל סמכות רוחנית), נפגע (על פי רוב צעיר בגילו), קהילה דתית ומערכת המשפט. בייחוד מעורר תהיות השימוש שחברות (דתיות) סגורות עושות בגופים בעלי סמכות פנים-קהילתית כדי לטפל בדרכים חלופיות בפגיעות מיניות, והיחס בין גופים אלה ובין מערכת אכיפת החוק.

    למאמר
  • בשבח הריסון המשפטי

    03 ביולי 2010 | חיים זיכרמן

    בשני מקרים נקט לאחרונה בית המשפט צעד קיצוני – כאשר הכריז על בטלות סעיף חוק המעניק תקצוב מיוחד לאברכים, בשל היותו לא שוויוני, וכאשר שלח את הורי התלמידות בעמנואל לבית הסוהר. חיים זיכרמן סבור כי על בית המשפט להרעים בתותחיו רק במקרים החמורים באמת, כדי שלא ייפגע כוחו.

    למאמר
  • מה בין חרדי עמנואל לאמיש?

    23 ביוני 2010 | תמר הרמן

    השוואה בין בני האמיש לחרדים היהודים מאפשרת ללמוד משהו מן האופן שבו התמודדה הדמוקרטיה האמריקנית עם ה"חרדים" שלה. בדומה למחוקק האמריקני, גם על המחוקק הישראלי להבהיר לקבוצת קוראי התיגר כי ל"פטור" שהיא מבקשת יש מחיר גבוה - הדרה מהטובין הנלווים לציות לחוק ומילוי חובות אזרח.

    למאמר
  • מרות לנטשה - על עתיד הגיור בישראל

    25 במאי 2010 | ידידיה שטרן

    הגישות היהודיות בנוגע לגיור התפתחו במהלך הדורות ושיקפו נסיבות וצרכים משתנים של הקולקטיב היהודי. ואולם כיום חילוקי הדעות על הגדרתו של מוסד הגיור קריטיים לעתידו של העם היהודי יותר מאי-פעם, ולראשונה הם נוגעים גם למדיניות הראויה למדינת הלאום היהודית.

    למאמר
  • חשיבותו של "פורום תקנה"

    08 במאי 2010 | יעקב חבה

    "פורום תקנה" הוקם לפני שנים אחדות במטרה לטפל בהטרדות ובמעשים מיניים של בעלי מרות בציבור הדתי-לאומי. פעילותו של הפורום מעוררת כל מיני ספקות, הן במישור המשפטי ובהתנגשות כביכול עם רשויות האכיפה של המדינה, והן במישור הציבורי, בשאלות דוגמת "מי שמכם?"

    למאמר
  • לקראת הימים הלאומיים

    06 באפריל 2010 | ידידיה שטרן

    תקופה זו בלוח השנה – בין חג הפסח לימי הזיכרון ויום העצמאות – משקפת באופן מובהק את החיבור הלאומי בין היהדות לישראליות. קראו את מאמרו של ידידיה שטרן, שבו הוא דן בחיבור הזה ובקבוצות השונות שמתקיפות אותו: תומכי "הנורמאליות", החרדים, ערביי ישראל – וקבוצה חדשה ומפתיעה הנוספת אליהם: הלאומנים.

    למאמר
  • לא לילד הזה התפללנו: על ההחמצה שבהצעת חוק ברית הזוגיות

    09 במרץ 2010 | שחר ליפשיץ

    ב-15 במרס הצעת חוק ברית זוגיות עברה אתמול בקריאה שלישית ולמעשה אושרה כחוק. לכאורה מדובר בהישג גדול למי שתומך בפתרונות פשרה בין דתיים לחילוניים בכלל ובברית הזוגיות בפרט, ואולם שחר ליפשיץ, ממכונני מוסד "ברית הזוגיות", טוען כי הנוסח הקיים של הצעת החוק מאכזב ביותר, ואין בו פריצת דרך של ממש ביחסי דת ומדינה בישראל.

    למאמר
  • אוטונומיה משפטית לדתיים?

    02 בפברואר 2010 | ידידיה שטרן

    מהפכה תרבותית – לא פחות - עומדת להתרגש על מדינת ישראל. הצעת תיקון לחוק שיפוט בתי דין רבניים היא מתכון לאסון. אם תתקבל הצעת חוק זו, יבוא הקץ על הבלעדיות של חוקי הכנסת במדינת ישראל.

    למאמר
  • דת ומדינה בעשור האחרון

    02 בינואר 2010 | יאיר שלג

    המכון הישראלי לדמוקרטיה ואתר וואלה! מסכמים את העשור הראשון של האלף השלישי בישראל. מה השתנה באמון האזרחים במדינה? מה חדש ביחסי הדת והמדינה? האם יש לתקן את שיטת המשטר הנהוגה? מומחי המכון הישראלי לדמוקרטיה ווואלה! בפרויקט מיוחד. קראו את מאמר סיכום העשור של יאיר שלג.

    למאמר
  • "למי אתה מציית לרב או למפקד?" - ההתנגשות בין ערכי הדת למדינה

    15 בדצמבר 2009 | קלמן נוימן

    למאמר
  • נאמן לדרכו

    13 בדצמבר 2009 | יצחק ברנד

    דבריו של השר נאמן באשר למעמדו של המשפט העברי במסגרת משפט המדינה יצרו סופת הוריקן, והספינה חישבה להישבר. שוב איבדנו את הפרופורציות, חרגנו מגבולות הטעם הטוב, שמטנו הזדמנות לדון באופן רציני ומעמיק בשאלה חשובה על סדר היום הציבורי: שאלת זהותו של המשפט הישראלי.

    למאמר
  • גיור ישראלי

    02 בספטמבר 2009 | ידידיה שטרן

    מצע לדיון לקראת כנס ריבונות ורבנות מאת פרופ' ידידיה צ. שטרן

    למאמר
  • משבת עבודה לשבת מנוחה

    16 בפברואר 2006 | ידידיה שטרן

    למאמר
  • כשיהדות פוגשת מדינה

    שנה: 2015
    מאת: ידידיה שטרן, בנימין בראון, קלמן נוימן, גדעון כ"ץ, ניר קידר

    כשיהדות פוגשת מדינה הוא פרויקט ייחודי. הוא ממפה, לראשונה, את שלל העמדות המתנצחות בחיינו הציבוריים באשר ליהודיותה של המדינה ואגב כך מסרטט את העושר הרעיוני המרשים הקיים היום במדינת ישראל.

    עוד על הספר
  • הצעה לחוק גיור ממלכתי

    שנה: 2014
    מאת: ידידיה שטרן, שאול פרבר, אלעד קפלן

    הצעת חוק גיור ממלכתי של עמותת עתים והמכון הישראלי לדמוקרטיה מבקשת להגדיר את תחום הגיור בישראל כסוגיה לאומית; להסדיר את המסגרת של הליכי הגיור בחקיקה ראשית; לקדם את הוודאות באשר להליכי הגיור; לשפר את תקינות ההליכים ואת יעילותם; ולחזק את התוקף והקבלה הרחבה של המתגיירים כיהודים.

    עוד על הספר
  • מסע אל האחווה

    שנה: 2014
    בעריכת: בני פורת, ידידיה שטרן

    מהי משמעותה הכלכלית של האחווה היהודית — פילנתרופיה או חלוקה מחדש של העושר בחברה? האם האחווה היהודית תומכת בסולידריות הישראלית או חותרת תחתיה? ומה יהיה מקומם של נוכרים אזרחי ישראל במרחב ציבורי שהמכנה המשותף הבולט בו יהיה אחווה יהודית? שאלות אלו ואחרות נידונות במאמרי האסופה בידי הוגים מתחומי דעת מגוונים.

    עוד על הספר
  • "הִשוָוה הכתוב אישה לאיש"

    על מעמדן של נשים בבתי דין רבניים

    שנה: 2013
    מאת: אליעזר חדד

    השתתפותן של נשים בהליך המשפטי בבתי הדין הרבניים נמוכה ביותר. מחקר המדיניות סוקר את הדרכים שבאמצעותן הרחיבו פוסקי ההלכה במרוצת הדורות את השתתפותן של נשים בהליך המשפטי, מראה שיש מתאם בין השינויים ההלכתיים שנעשו לשינויים במעמדן של נשים בכלל ובוחן את האפשרויות ההלכתיות להמשיך בהרחבת השתתפותן בדורנו כבעלות דין, עדוֹת ודיינוֹת.

    עוד על הספר
  • הוויכוח על גבולות המדינה

    סוגיה של דת ומדינה?

    שנה: 2013
    מאת: קלמן נוימן

    הספר בוחן את הממד הדתי בוויכוח הציבורי המתנהל בישראל מאז מלחמת ששת הימים על קביעת גבולות המדינה. ניתוח הדברים מלמד כי העמדות הדתיות באשר לעתיד השטחים קשורות בהשקפות בסיסיות כלפי ארץ ישראל, בעמדות הלכתיות האוסרות או מתירות נסיגה מחלקים ממנה וגם בתפיסה שסוגיה זו היא חלק מן המאבק על יהודיותה של מדינת ישראל. בתום הדיון המעמיק מעלה הספר הצעות מעשיות לריכוך הזיקה המתקיימת בחברה הישראלית בין השסע הדתי-חילוני לבין הוויכוח על גבולות המדינה.

    עוד על הספר
  • על דעת הקהל: דת ופוליטיקה בהגות היהודית

    ספר היובל לכבוד פרופ' אביעזר רביצקי

    שנה: 2012
    בעריכת: ידידיה שטרן, בנימין בראון, אבינועם רוזנק, מנחם לורברבוים

    מאמריהם של בכירי ההוגים והחוקרים בתחום מחשבת ישראל – תלמידים ועמיתים של פרופ' רביצקי. מחברי המאמרים אינם עוסקים רק ביצירות הרוח של העבר אלא גם בסוגיות המעסיקות את ההווה היהודי והישראלי.

    עוד על הספר
  • רבנות: האתגר

    שנה: 2011
    בעריכת: ידידיה שטרן, שוקי פרידמן

    רבנים עוסקים בחומר וברוח, בהגות ובהנהגה, בפסיקה ובעשייה. חרף השינויים מרחיקי הלכת במציאות החיים שומרים על מקומם המרכזי בהוויה היהודית והישראלית של דורנו ומשפיעים על החיים האישיים של רבים. אסופת מאמרים משוחחת על ממדיו של האתגר שמציבים השינויים בדורנו ועל התגובה הרבנית לכל אלו.

    עוד על הספר
  • מיעוטים במדינה יהודית: היבטים הלכתיים

    שנה: 2010
    מאת: אליעזר חדד
    בהנחיית: ידידיה שטרן

    כרבע מאזרחי מדינת ישראל אינם יהודים. מחקר מדיניות זה בוחן את שאלת מעמדם מנקודת מבט הלכתית. האם על פי מקורות ההלכה אפשר להעניק להם שוויון זכויות מלא כמתחייב במדינה דמוקרטית? מהו מקומה של הזהות הלאומית הייחודית של בני המיעוטים במדינה יהודית?

    עוד על הספר
  • ערכאות של גויים במדינת היהודים

    שנה: 2010
    מאת: יצחק ברנד
    בהנחיית: ידידיה שטרן

    מחקר זה מבקש להציג את המתרחש במתחם ההלכתי בהתייחסו למערכת משפט זרה שדינה אינו דין התורה. פוסקי ההלכה בכל הדורות הרבו להיזקק לסוגיה זו.

    עוד על הספר
  • מֵעברי ישן ליהודי חדש

    רנסנס היהדות בחברה הישראלית

    שנה: 2010
    מאת: יאיר שלג

    ספר זה הוא ניסיון ראשון מסוגו למפות את מגוון ההיבטים של תופעה מיוחדת זו ולתאר את התפתחותה השיטתית וההדרגתית.

    עוד על הספר
  • צדק שלי, צדק שלך

    צדק בין תרבויות

    שנה: 2010
    בעריכת: ידידיה שטרן

    ספר זה מציג את הקשר והתלות שבין חברה, תקופה ותרבות לבין הדרך שבה נתפס ה"צדק". בשורה של מאמרים מקוריים, מתמודדים בכירי האקדמיה בישראל עם עושר האפשרויות, הסותרות לעתים, של המושג החמקמק הזה.

    עוד על הספר
  • המשמעות הפוליטית והחברתית של פינוי ישובים ביש"ע

    הינתקות 2005 כמקרה מבחן

    שנה: 2007
    מאת: יאיר שלג

    תכנית ההינתקות מגוש קטיף ומצפון השומרון ופינוים של 21 יישובים יהודיים עוררה בקרב אזרחי ישראל, מעבר למחלוקות אידאולוגיות חריפות, גם חילוקי דעות באשר לאופן יישומה. המחקר שלפנינו מתעמק בסוגיות השנויות במחלוקת הקשורות בתכנית ההינתקות, כגון שיתופם של חיילי צה"ל בפינוי, פעולות המחאה וההתנגדות של המתיישבים ותגובת מערכות אכיפת החוק עליהן, גובה וסוג הפיצויים שהוענקו למפונים, ועוד.

    עוד על הספר
  • דברים ושברי דברים

    על יהדותה של מדינה דמוקרטית

    שנה: 2007
    בעריכת: אביעזר רביצקי, ידידיה שטרן

    ספר זה מביא את מחשבותיהם של טובי ההוגים הישראלים בדבר האופי הייחודי והחידתי של ההווה הישראלי הריבוני. הספר עוסק בזיקתה של מדינת היהודים אל התרבות המערבית, אל הנוכחות הערבית ואל הדילמה היהודית.

    עוד על הספר
  • תרבות דמוקרטית, כרך 11

    שנה: 2007
    בעריכת: ידידיה שטרן, אבי שגיא

    באיזו מידה צרובה מורשת המחתרות בתרבות הישראלית? האם המלחמות יפות? באילו דרכים נמהלים קודש וחול בזיכרונות השואה? הייתכן שהמחנה הדתי-לאומי הוא פוסט-ציוני? האם יש ביהדות סרבנות?

    עוד על הספר
  • אחרי רבים להטות?

    עמדות רבנים בישראל כלפי הדמוקרטיה

    שנה: 2006
    מאת: יאיר שלג

    אין חולק שמבחינה רעיונית קיים מתח מובנה בין הדת למדינה. אך האם המתח שבין ההלכה לדמוקרטיה ניתן לגישור מנקודת המבט הדתית? ואם כן – כיצד עושים זאת? המחקר שלפנינו בודק סוגיה עקרונית זו.

    עוד על הספר
  • ברית הזוגיות

    שנה: 2006
    מאת: שחר ליפשיץ

    מחקר זה מנתח את סוגיית ברית הזוגיות: מהי ברית הזוגיות? האם היא אפשרית מבחינה הלכתית? מהם ההבדלים בינה לבין נישואים אזרחיים? ועוד. המחקר מסביר ומנמק בפרוטרוט כיצד יכולה ברית הזוגיות לתת פתרון מספק למצוקות הרחבות שיוצרים דיני הנישואים והגירושים הקיימים.

    עוד על הספר
  • גברים בשחור

    מסע אל נבכי הפוליטיקה הישראלית - גברים חרדים בתנועת הליכוד

    שנה: 2006
    מאת: יוחאי חקק
    בעריכת: תמר רפופורט, אביעזר רביצקי

    המחקר שלפנינו בודק את תהליך השתלבותם של חרדים במפלגת הליכוד – מפלגה חילונית מן החשובות והמרכזיות בישראל, שבשנים האחרונות ספגה לתוכה חברים ופעילים חרדים רבים. המחקר עומד על הקשר בין תופעה זו לתופעות עמוקות יותר בחברה החרדית, כגון התפתחותו של שיח פנימי ביקורתי ודרישה למעט יותר שוויוניות ודמוקרטיה.

    עוד על הספר
  • חוקה שלא כתובה בתורה

    שנה: 2006
    מאת: עמיחי רדזינר, שוקי פרידמן
    בהנחיית: ידידיה שטרן

    הציבור הדתי נוהג זה שנים להיתלות באילנותיה הגבוהים של ההלכה היהודית על מנת לנמק את התנגדותו המוחלטת לכל חוקה שהיא פרט לתורה עצמה. אך עיון היסטורי בניסיונות לעצב חוקה בסוף שנות השלושים של המאה העשרים ובראשית ימי המדינה חושף עובדות מפתיעות. מחקר זה מנפץ את מיתוס שלילתה האידאולוגית המוחלטת של כל חוקה מעשה ידי אדם על ידי ההלכה ועל ידי הציבור הדתי.

    עוד על הספר
  • מדינה, משפט והלכה ד.

    מה יהודי במשפט הישראלי

    שנה: 2006
    מאת: ידידיה שטרן

    מדינת ישראל נושאת אופי כפול – דמוקרטי ויהודי. כיצד משתלבות שתי תפיסות העולם הללו במשפט הישראלי? מה תורמת כל אחת מהן למכלול, וכיצד ניתן ליישב את הסתירות ביניהן?

    עוד על הספר
  • שאלה של כבוד

    כבוד האדם כערך מוסרי עליון בחברה המודרנית

    שנה: 2006
    בעריכת: יוסף דוד

    אסופה זו דנה בסוגיית כבוד האדם במאה העשרים ואחת מן ההיבטים המשפטי, הפילוסופי והמוסרי בניסיון לכונן בישראל תשתית מושגית של ערכי כבוד האדם, שתסייע לביסוס ערכים אלו בחיי היום יום שלנו.

    עוד על הספר
  • תרבות דמוקרטית, כרך 10

    מגדר וחברה בישראל

    שנה: 2006
    בעריכת: ידידיה שטרן, אבי שגיא, טובה כהן, רות הלפרין-קדרי

    המאמרים השונים בקובץ זה מייצגים תחומים רבים בחייהן של נשים בישראל היום, תוך בדיקת האופן שבו הגדר מתווה את אורח חייהן ואת מקומן בחברה, בפוליטיקה, בחיי העבודה, בתחום מעמדן לפי החוק, בתקשורת, בחינוך, בחיי הדת ובתרבות.

    עוד על הספר
  • דת ומדינה בהגות היהודית במאה העשרים

    שנה: 2005
    בעריכת: אביעזר רביצקי

    ספר זה מתרכז בהגות אקטואלית שנתחברה ברובה לנוכח המפעל הציוני ומדינת ישראל; הספר אינו מתמקד רק בשאלות עיוניות אלא גם בשאלות מעשיות וקונקרטיות שהתעוררו בשל המציאות הלאומית המודרנית. עם זאת מצאנו לנכון לייחד מקום לשיטותיהם של ברוך שפינוזה ושל משה מנדלסון, בהיותן מצע הכרחי לבירור שאלת הדת והמדינה בדורות המאוחרים.

    עוד על הספר
  • שבת אחים

    יחסי חילוניים-דתיים: עמדות, הצעות, אמנות

    שנה: 2005
    בעריכת: אורי דרומי

    הספר ממקם את אמנת גביזון-מדן בהקשר ההיסטורי שלה. בראשיתו – דיון ב'פולמוס התרבות', אותה פרשת דרכים גדולה מימיה הראשונים של התנועה הציונית, שממנה הסתמן הקרע בין הציונות לאורתודוקסיה. בעקבות הדיון מובאים חזונותיהם של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, יצחק ניסנבוים וברל כצנלסון על אופייה היהודי של המדינה שתקום וכן נדון הסטטוס קוו המפורסם מימיה הראשונים של המדינה.

    עוד על הספר
  • תרבות דמוקרטית, כרך 9

    שנה: 2005
    בעריכת: ידידיה שטרן, אבי שגיא

    הדמוקרטיה בישראל מתחבטת עם הווה סוער של קהילת מהגרים הטרוגנית החווה תקומה ציונית, רווית חרדות קיומיות. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות, רבות עצמה: היהודית, והליברלית מערבית. כל אחת משתי הציביליזציות מכוננת מערכות ייחודיות של ערכים, נורמות, מוסדות וסמכויות והן מקיימות יחסים דיאלקטיים מורכבים ביניהן. בצילן של שתי מערכות מורכבות אלה מתגבשת הדמוקרטיה הישראלית.

    עוד על הספר
  • האם תיתכן מדינת הלכה?

    הפרדוקס של התיאוקרטיה היהודית

    שנה: 2004
    מאת: אביעזר רביצקי

    האם דת ישראל מחייבת לעצב את מדינת ישראל כתאוקרטיה הלכתית? האם תופסי התורה נדרשים להשליט את דין התורה נגד רצון הציבור? הן ההיגיון הפנימי של המסורת היהודית והן מצבם הממשי של היהודים מורים להשיב על כך בשלילה. אך הביקורת על הססמה "מדינת הלכה" אינה מוליכה אל הססמה "הפרדת הדת מן המדינה". שתיהן כאחת מוליכות אל שוקת שבורה, אך ביניהן פרושה קשת רחבה של אפשרויות פוליטיות ותרבותיות פוריות.

    עוד על הספר
  • יהודים שלא כהלכה

    על סוגיית העולים הלא-יהודים בישראל

    שנה: 2004
    מאת: יאיר שלג

    ההיקף העצום של גל העלייה מבריה"מ לשעבר, ובמקביל רמת נישואי התערובת במדינה זו, הביאו למספר שיא של עולים לא-יהודים: קרוב ל- 300 אלף. מחקר זה מנתח את מכלול הסוגיות והבעיות הנובעות ממצב זה, ואת הניסיונות שנעשו עד כה להתמודד עמן.

    עוד על הספר
  • מדינה, משפט והלכה ג.

    דת ומדינה: תפקידה של ההלכה

    שנה: 2004
    מאת: ידידיה שטרן

    בולט בהעדרו עיסוק הלכתי מסודר בשאלות של דת ומדינה. התוצאה מוזרה: ההלכה, למרות שהיא עומדת במוקד החיכוך בין דת ומדינה, נתפסת כבלתי רלבנטית לדיון על הקלת החיכוך. מחקר זה טוען ששתיקת ההלכה בנושאים של דת ומדינה לא רק שאיננה הכרחית, אלא היא גם בלתי ראויה מנקודת ראות דתית.

    עוד על הספר
  • תרבות דמוקרטית, כרך 8

    שנה: 2004
    בעריכת: ידידיה שטרן, אבי שגיא

    הפרסום תרבות דמוקרטית הוא מסגרת בינתחומית ורב-תחומית הפתוחה לכל הדיסציפלינות של מדעי הרוח, החברה, המשפטים והיהדות.

    עוד על הספר
  • האומנם מדינת כבוד האדם?

    שנה: 2003
    מאת: אלוף הראבן

    לכל אדם, בכל חברה, יש צורך אנושי עמוק שיכבדו אותו, באשר הוא אדם, ושלא ישפילו אותו ולא יפגעו בגופו. כבוד האדם הוא לכן ערך מוביל יהודי, ישראלי ואוניברסלי. בודאי ישנם רבבות ישראלים המקיימים יום יום את כבוד האדם בהתנהגותם. אך סקרי דעת קהל מגלים שרוב הישראלים סבורים שהתכונות המאפיינות את הישראלי הן גסות רוח, חוצפה, חוסר סובלנות, שחצנות וקולניות. השאלה הקשה לעשור הבא: היימצאו די מנהיגים להוביל תהליך תמורה שיעשה את ישראל למדינת כבוד האדם?

    עוד על הספר
  • המשמעות הפוליטית והחברתית של פינוי יישובים ביש"ע

    מהדורה הכוללת רב-שיח

    שנה: 2003
    מאת: יאיר שלג

    מחקר זה מבקש לבחון את מכלול ההשלכות הצפויות מהכרעה על פינוי ישובים ביש"ע – ההשלכות הפוליטיות לגבי אופי מאבקם של מתנגדי הפינוי, וההשלכות החברתיות לגבי עולמם של המפונים עצמם, ועולמה של החברה הישראלית בכלל.

    עוד על הספר
  • מדינה יהודית ודמוקרטית

    מבט רב-תרבותי

    שנה: 2003
    מאת: אדם דנאל

    ספר זה מציע תובנות חדשות אשר אמורות לאפשר להחזיק ואף לחזק את הצירוף שבין מדינה, יהדות ודמוקרטיה. שתיים הן ההצעות שבמוקד: דגם מסויים של דמוקרטיה רב-תרבותית כחלופה מתאימה יותר, כדי לבסס הן את היהודיות והן את הדמוקרטיות של המדינה היהודית והדמוקרטית, וכן הגדרה מחודשת של תפקידי המדינה ומשמעויותיה של האזרחות המדינית בהקשר של מדינה יהודית ודמוקרטית.

    עוד על הספר
  • תרבות דמוקרטית, כרך 7

    שנה: 2003
    בעריכת: ידידיה שטרן, אבי שגיא

    הדמוקרטיה בישראל היא שתיל רך. עומק שורשיה והיקף נופה בתרבות המקומית אינם ברורים. הפנמתה מושפעת מההיסטוריה של העם היהודי, המתאפיינת בהיעדר ריבונות ותרבות שלטונית ובזכרון קולקטיבי של מיעוט החושד באחר ונרדף על ידו. היא מתחבטת עם הווה סוער של קהילת מהגרים הטרוגנית החווה תקומה ציונית, רווית חרדות קיומיות. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות, רבות עצמה: היהודית, והליברלית מערבית.

    עוד על הספר
  • מדינה, משפט והלכה ב.

    עושר שמור לבעליו לרעתו: מקומם של המשפט ושל ההלכה בחברה הישראלית

    שנה: 2002
    מאת: ידידיה שטרן

    הקיום היהודי בישראל מושפע השפעה מכרעת מהציוויליזציה המערבית-ליברלית ומהציוויליזציה המסורתית-יהודית. כיצד אפשר לתפקד במציאות של מחויבות תרבותית כפולה שנתפסת לעתים כבלתי הרמונית?

    עוד על הספר
  • תרבות דמוקרטית, כרך 6

    שנה: 2002
    בעריכת: ידידיה שטרן, אבי שגיא

    הדמוקרטיה בישראל מתחבטת עם הווה סוער של קהילת מהגרים הטרוגנית החווה תקומה ציונית, רווית חרדות קיומיות. היא מנתבת את עצמה במהוסס בתוך המתח שבין שתי ציביליזציות מתחרות, רבות עצמה: היהודית, והליברלית מערבית. כל אחת משתי הציביליזציות מכוננת מערכות ייחודיות של ערכים, נורמות, מוסדות וסמכויות והן מקיימות יחסים דיאלקטיים מורכבים ביניהן. בצילן של שתי מערכות מורכבות אלה מתגבשת הדמוקרטיה הישראלית.

    עוד על הספר
  • תרבות דמוקרטית, כרך 4-5

    צבא וחברה בישראל

    שנה: 2001
    בעריכת: ידידיה שטרן, אבי שגיא, סטיוארט א' כהן

    צבא ההגנה לישראל (צה"ל) לא היה מעולם, בשום שלב בהתפתחותו, כלי-שרת למדיניות הממשלה ותו לא, דהיינו, גוף ממודר בצורה נוקשה ואחראי אך ורק לענייני ביטחון המוגדרים באופן צר. אדרבה, צה"ל חתר בהתמדה להציג תדמית של "צבא העם", שאנשיו מעורים היטב, על בסיס יומיומי, בעצם המרקם של חיי האומה, וכוחו נשען על המוני האזרחים המאיישים אותו.

    עוד על הספר
  • הרבנות הממלכתית

    בחירה, הפרדה וחופש הביטוי

    שנה: 2000
    מאת: איל ינון, יוסף דוד

    כיצד אפשר ליישב את הקונפליקט שבין מסורת ההלכה ומוסד הרבנות לבין עקרונות של מנהל ציבורי ושיטת ממשל דמוקרטית? מחקר זה עונה על שאלה זו מתוך התמקדות בשלוש סוגיות עיקריות: דרכי בחירתם של הרבנים; עירוב התחומים שבין מוסד הרבנות למוסד הדיינות; חופש הביטוי הפוליטי והמעורבות המפלגתית של הרבנים.

    עוד על הספר
  • מדינה, משפט והלכה א.

    מנהיגות ציבורית כסמכות הלכתית

    שנה: 2000
    מאת: ידידיה שטרן

    לציבור הדתי קשה להישען על מערכת המשפט החילונית, ואילו אצל החילונים מתקיים בדרך כלל דימוי פשטני של עולם ההלכה. המחקר שלפנינו מציג תמונה שממנה יכולים חילונים ודתיים כאחד לשאוב עידוד.

    עוד על הספר
  • מדינת ישראל: בין יהדות לדמוקרטיה

    קובץ ראיונות ומאמרים

    שנה: 2000
    בעריכת: יוסף דוד

    קובץ זה מאגד בתוכו אוסף של מחשבות ונקודות מבט המנסות לתאר ולהגדיר, את זהותה ואופייה של מדינת ישראל באמצעות הביטוי 'מדינה יהודית ודמוקרטית'.

    עוד על הספר
  • פסיקת הלכה בשאלות מדיניות

    שנה: 1999
    מאת: ידידיה שטרן

    כיצד יש להתמודד עם תופעת הרבנים הפוסקים פסקי הלכה בשאלות מדיניות? התופעה של מנהיג דתי הקובע לציבור הנוהה אחריו הנחיות בנושאים של ביטחון, מסירת שטחים, ריבונות וכדומה הפכה בעינינו למובנת מאליה. נייר העמדה שלפנינו בוחן את סוגיית פסק ההלכה ומעורר שאלות בדבר הסמכות ההלכתית לפסוק באופן נחרץ בנושאים שאינם "דתיים" במלוא מובן המילה. המחבר מבאר בעבורנו את התנאים המוקדמים שפוסק ההלכה חייב לעמוד בהם בטרם יוציא את דינו ומראה כי אין זה מובן מאליו שכל רב או בר סמכא דתי יכול להוציא מתחת לידיו פסק הלכה מחייב.

    עוד על הספר
  • השתלבות קבוצות פריפריה בחברה ובפוליטיקה בעידן שלום

    א. החרדים בישראל

    שנה: 1998
    מאת: מיכאל קרן, גד ברזילי

    מחקר זה בוחן ארבעה תרחישים אפשריים ביחס לתגובת הקהילה החרדית למדינת ישראל בעידן של שלום ומציעים שלושה סוגים של רפורמות אשר יסייעו לשילוב בין הזכויות של קהילה זו לבין הלגיטימציה המדינתית והדמוקרטית.

    עוד על הספר
  • דת ומדינה במחשבת ישראל

    דגמים של איחוד, הפרדה, התנגשות או כפיפות

    שנה: 1998
    מאת: אביעזר רביצקי

    שאלת הדת והמדינה היא מן השאלות הנוקבות בחייה הפוליטיים והתרבותיים של החברה הישראלית. היא תופסת מקום מרכזי בכל דיון ציבורי על דבר חוקה, המשפט וזכויות האזרח. היא מטביעה חותם מכריע על יחסי ישראל והתפוצות.
    השיח הישראלי בשאלה זו מניח מראש כיצד תופסת "הדת" היהודית את "המדינה" היהודית.

    עוד על הספר
  • דתיים וחילוניים בישראל: מלחמת תרבות?

    שנה: 1997
    מאת: אביעזר רביצקי

    המחבר, אחד הבולטים שבחקר מחשבת ישראל, מגלה במפתיע גישה אופטימית ביחס למאבק המתחולל בין החרדים לבין הרפורמים. הוא תוהה, האם אין עלינו לשאוב סיפוק מהעובדה ששתי קבוצות אלה, שבמקורן עיינו את הציונות, בוחרות היום לנהל את המאבק בזירה הציונית של מדינת ישראל.

    עוד על הספר

רק רגע... נבקש את אישורך לתנאי השימוש בקובץ

על מנת להוריד את קובץ הנתונים, יש למלא את הטופס הקצר הבא. במידה ויהיו עדכונים או תיקונים לקובץ הנתונים ניצור קשר באמצעות הדוא"ל.

שימו לב, הנתונים הניתנים להורדה מאתר זה הינם רכושו הבלעדי של המכון הישראלי לדמוקרטיה (ע"ר) ומועברים אליכם לצורך לימוד או מחקר בלבד. במידה וייעשה פרסום של המידע במסגרת הלימוד או המחקר, יש לדאוג למתן קרדיט באופן הבא: "הנתונים באדיבות מרכז גוטמן לסקרים שבמכון הישראלי לדמוקרטיה (ע"ר)". במידה וייעשה פרסום של המידע במסגרת המחקר, נשמח לקבל עותק של הפרסום, משום שאנו יוצרים ספרית מחקרים המבוססים על מאגר הנתונים של מרכז גוטמן. לקריאת מסמך תנאי השימוש, נא ללחוץ כאן.

פרטי משתמש שהם חובה מסומנים בכוכביות (**).

** שם פרטי: שדה חובה
** שם משפחה: שדה חובה
תואר:
מקצוע:
** מוסד / ארגון: שדה חובה
מחלקה:
** מדינה: שדה חובה
** דוא"ל: שדה חובה
הערות / שאלות:

חובה לאשר את תנאי השימוש