דף הבית
על המכון
התכנית החינוכית
מרכז גוטמן לסקרים
כינוסים ואירועים
הוצאה לאור
מחקרים ותכניות
איטליה
הרפובליקה האיטלקית  עדכון אחרון: דצמבר 2011
President Giorgio Napolitano  2006 Prime Minister Mario Monti  2011
ראש מדינהPresident Giorgio NapolitanoHead of State
משנה2006Since
ראש הרשות המבצעתPrime Minister Mario MontiHead of Executive
משנה2011Since
אוכלוסיה (במיליונים) 61.0 (23 בעולם)
שטח (בקילומטרים רבועים) 301,340 (71 בעולם)
עיר בירה רומא
מטבע אירו
שפה רשמית איטלקית
תמ"ג לנפש (בדולר ארה"ב) 29,109 (27 בעולם)
מדד פיתוח אנושי 0.854 (23 בעולם)
מדד ג'יני 36.0 (47 בעולם)
מדד תפיסת השחיתות 3.9 (69 בעולם)
שיטת ממשל פרלמנטרית
שני בתים  Camera dei Deputati  Senato  רומא  רומא  630 322 5 5 9 6 21.3 18 http://www.camera.it  http://www.senato.it 
בית תחתוןבית עליון
שםCamera dei DeputatiSenato
מקוםרומארומא
גודל (מספר הנציגים)630322
זמן כהונה בשנים55
מס' מפלגות96
אחוז נשים 21.3%18%
Website http://www.camera.it http://www.senato.it
מערכת המפלגות
מערכת המפלגות הרב-מפלגתית שליוותה את איטליה מתום מלחמת העולם השנייה נעלמה כמעט לחלוטין בראשית שנות התשעים. המפלגה הנוצרית-דמוקרטית שהייתה מפלגת השלטון הקבועה התפרקה ואת מקומה במרכז-ימין של המפה הפוליטית תפסו מספר מפלגות כשהבולטת בהן היא מפלגתו של סילביו ברלוסקוני "קדימה איטליה" (Forza Italia, FI). מימינה נמצאת המפלגה הניאו-פשיסטית הברית הלאומית (AN). שתי מפלגות אלה התמזגו לקראת הבחירות האחרונות למפלגה מאוחדת בשם עם החירות (Popolo della Libertà, PdL). עוד פועלת בימין המפלגה הבדלנית הליגה הצפונית (Lega Nord, LN). המפלגה הדומיננטית בחלק השמאלי של המפה הפוליטית היא המפלגה הדמוקרטית (Partito Democratico, PD), מפלגה שמקורה בפלג המתון של המפלגה הקומוניסטית לשעבר. במרכז המפה פועל איחוד המרכז (Unione di Centro, UdC), קואליציה רופפת של מספר מפלגות נוצריות וליברליות. המפלגות הקומוניסטיות והירוקים לא עברו את אחוז החסימה בבחירות האחרונות ונותרו חסרות ייצוג.
הרכב מפלגתי
ממשלת מומחים
בתפקיד מ
נובמבר 2011
מס' שרים
17
איטליה שינתה פעמיים מאז ראשית שנות התשעים את שיטת הבחירות שלה. השיטה הנוכחית היא שיטה יחסית במהותה. 617 מתוך 630 חברי הפרלמנט נבחרים ב-26 מחוזות בחירה רב-נציגיים. נציג נוסף, המייצג איזור קטנטן בצפון מערב המדינה נבחר בשיטה רובית פשוטה, ו-12 נציגים נוספים נבחרים על-ידי איטלקים החיים מחוץ למדינה. על-מנת לשפר את היציבות ואת כושר המשילות, כללי השיטה מבטיחים לקואליציית המפלגות שזכתה במספר הקולות הרב ביותר רוב של מושבים בפרלמנט. קיימים מספר ערכים של אחוזי חסימה, שנועדו להגביר את התמריצים של מפלגות להתמזג ולהקים קואליציות אלקטורליות: מפלגה שאינה חברה בקואליציה צריכה לקבל לפחות 4% מהקולות. מפלגה החברה בקואליציה צריכה לקבל לפחות 2% מהקולות. קואליציית מפלגות צריכה לקבל 10% מהקולות לפחות.

תוצאות הבחירות האחרונות לפרלמנט (בית תחתון) - אפריל 2008

 

שם המפלגה

תמיכה באחוזים

 

מושבים

קואליציה בראשות ברלוסקוני

46.8

344

עם החירות
PdL

37.4

276

הליגה הצפונית
LN

8.3

60

התנועה למען אוטונומיה
MpA

1.1

8

 

 

 

קואליציה בראשות ולטרוני

37.5

246

המפלגה הדמוקרטית
PD

33.2

217

איטליה של ערכים
IdV

4.4

29

 

 

 

איחוד המרכז
UdC

5.6

36

 

 

 

השמאל-ירוקים

3.1

0

אחרים

 

4

סה"כ

 

630

 

 

 

שיעור הצבעה

80.5%

נשיאוּת

 נשיאי איטליה נבחרים לתקופת כהונה בת שבע שנים. הגוף הבוחר את הנשיא מורכב מחברי הבית התחתון, חברי הסנאט ו-3 נציגים מכל מחוז מנהלי. על-מנת להיבחר בהצבעה הראשונה על מועמד לזכות בשני-שלישים מהקולות. אם אף מועמד לא השיג תמיכה כזו מתקיימת הצבעה שנייה, וגם בה חייב מועמד להשיג שני-שלישים מהקולות. דרישה זו עומדת גם להצבעה השלישית. אם לאחר שלושה סיבובי הצבעה לא נבחר אף מועמד, מתקיימת הצבעה רביעית ובה המועמד שמשיג רוב מוחלט (למעלה מ-50%) נבחר לנשיא. נפוליטנו, הנשיא הנוכחי נבחר ב-10 למאי 2006, בסיבוב הרביעי, לאחר שזכה לתמיכה של 543 מתוך 1009 בעלי זכות הבחירה.