דף הבית
על המכון
התכנית החינוכית
מרכז גוטמן לסקרים
כינוסים ואירועים
הוצאה לאור
מחקרים ותכניות

מבט היסטורי

המכון הישראלי למחקר חברתי שימושי, לימים מכון גוטמן, שחקר במשך שנים רבות את דעת הקהל בישראל, התחיל את דרכו ביחידת התנדבות של ארגון ההגנה. מאז חלו בו גלגולים מגלגולים שונים והוא היה לגורם מכריע בתחום מחקרי דעת הקהל ולמורה דרך לדורות של חוקרים במדעי החברה בישראל ובעולם. במהלך השנים שלושה מחברי המכון זכו בפרס ישראל: אליהו לואיס גוטמן, ג'ודי שובל ואליהוא כ"ץ. מייסד המכון היה אליהו לואיס גוטמן, ועד שנת פטירתו, 1987, הוא היה מנהלה. לאחר מותו שונה שם המכון ל'מכון גוטמן למחקר חברתי שימושי'. המכון המשיך לערוך סקרים ולעסוק במחקר בהנהגתו של אליהוא כ"ץ, עד לסגירתו ב-1996.

במשך חמישים שנה הפעיל המכון ממקום מושבו בירושלים שיטות מחקר חדשניות, חלוציות ומדויקות, והן באו לידי ביטוי בסקר השוטף הייחודי. למעלה מ-1,200 סקרים עקבו אחר יחסו של הציבור לאלפי נושאים שנגעו בכל ההיבטים של החיים בישראל: החל בדאגות לענייני יום-יום וכלה בפוליטיקה, תרבות, אידאולוגיה, דת, חינוך וביטחון לאומי.

הסקר השוטף

אחת המטרות הראשונות של המכון הייתה לאסוף נתונים לאורך זמן על מצב הרוח בציבור ועל יחסו של הציבור לנושאים מגוונים, אולם לא היו לו האמצעים שנדרשו לסקר ארוך טווח מסוג זה. זמן מה לפני מלחמת ששת הימים שכנע המכון את השר שהיה מופקד על ענייני המידע לממן סקר על מצב הרוח של הציבור – אנשים רואיינו וממצאים נותחו בזמן המלחמה. לאחר שנה הקים המכון בשיתוף המחלקה לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים את הסקר השוטף. סקר זה נערך שלוש פעמים בשנה ואפשר למכון לאסוף באופן רציף ושיטתי חומר על דעותיהם של אנשים.

הימים הראשונים

אליהו לואיס גוטמן עלה מארצות הברית ב-1947 והקים יחידת מחקר בהתנדבות שהייתה חלק מארגון ההגנה. קבוצה של חוקרים מתנדבים, ובראשם גוטמן ואוריאל פואה (סוציולוג שעלה מאיטליה), תכננו וערכו סקרי דעת קהל במסגרת המחלקה למידע וחינוך של משמר העם בתל אביב. בעת המצור על ירושלים סופחה היחידה למחלקת כוח אדם של המטה הכללי של צה"ל והייתה היחידה הפסיכולוגית שלו עד 1951. בשנה זו הייתה היחידה למכון עצמאי בירושלים, ושמה שונָה ל'מכון הישראלי למחקר חברתי שימושי'. מהנושאים שנחקרו באותן שנים היו מצב הרוח של האוכלוסייה האזרחית, האזנה לרדיו המחתרתי, אם השירות הצבאי צריך להיות חובה או בהתנדבות, ובעיות וסדרי עדיפויות שנגעו לחלוקת מזון. ב-1949 דיווחו חלק מהסוקרים כי המרואיינים שלהם סבורים שעל הממשלה להתחיל להתעניין בדעות הציבור.

הפיכתו של המכון לארגון עצמאי

אחד המחקרים המרכזיים שנערכו בשנות החמישים המוקדמות התמקד בהסתגלותם של העולים החדשים. המחקר ארך למעלה משלוש שנים, הראיונות נערכו ב-12 שפות והנשאלים לוו מיום הגעתם, דרך מחנות העולים ועד להעברתם ליישובי העולים שהוקמו ברחבי הארץ.

בהתאם להחלטת הממשלה נוסד בשנת 1955 באופן רשמי המכון למחקר חברתי שימושי, ארגון עצמאי בלא מטרות רווח. מחקרים של המכון הובילו להקמת הטלוויזיה הישראלית, ושניים מחבריו – פרופ' אליהוא כ"ץ ועוזי פלד – מילאו תפקידים מכריעים בשלביה הראשוניים.