פנטום בפוליטיקה: ישראל ומשאל העם

האם גורל מדינה יכול להקבע במשאל עם? אם העם יכול לנהל, מדוע ממנים לו מנהל? האם בידי הציבור די מידע לקבלת החלטות? עוד הרבה שאלות וגם כמה תשובות בפרסום החדש "פנטום בפוליטיקה".

הקריאה לעריכת משאל עם חוזרת ונשמעת במדינת ישראל בשכיחות רבה, ואף על פי כן מעולם לא התקיים בישראל משאל עם. כלי הכרעה זה הפך לפנטום בפוליטיקה הישראלית.

הקריאה לעריכת משאל עם נסמכת על ההנחה שפתרונן של סוגיות עקרוניות השנויות במחלוקת איננו אפשרי במערכת הפוליטית הקיימת ושנכון להפקיע ממנה את ההכרעה בעניין ולהעבירה ישירות לרפורמה בשיטת הבחירות ולקיום בחירות מקדימות – פריימריז – במפלגות.
האם משאל עם אכן מתאים למערכת הפוליטית הישראלית? הייתכן שבאימוץ משאל עם ככלי הכרעה טמונות סכנות? האם יש סתירות בין אימוץ כלי הכרעה זה, המזוהה עם דמוקרטיה ישירה, ובין הדמוקרטיה הישראלית?

במאמרים שבקובץ פנטום בפוליטיקה: ישראל ומשאל העם המחברים מציעים ללמוד מניסיונן של מדינות שקיימו משאלי עם בעבר ובהווה ולבחון את השימוש בהם ממבט השוואתי. בצד המבט ההשוואתי נדונה מידת התאמתו של כלי הכרעה זה לפוליטיקה ולחברה בישראל. סוגיות אלה נבחנות לאורן של דיסציפלינות שונות, ובהן מדע המדינה, סוציולוגיה, פילוסופיה ומשפטים.

ד"ר דנה אריאלי הורביץ היא ראש היחידה להיסטוריה ותיאוריה בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב.

שאלות ותשובות נוספות בנושא משאלי עם ניתן למצוא בספר: "משאלי עם בישראל" מאת ד"ר אריאלי הורביץ בהוצאה משותפת של המכון והוצאת הקיבוץ המאוחד.