שער ראשון: מפת התקשורת המקוונת
העיתונות המקוונת בישראל – מיון ראשוני
דן כספי
מפת התקשורת בישראל משופעת בשנים האחרונות בשלל אתרי מידע מקוונים. ככל אמצעי תקשורת חדש גם הריבוי וההתמסדות של האתרים ברשת מטלטלים את מפת התקשורת, מחריפים את התחרות בין אמצעי התקשורת ומאלצים - בעיקר את עיתונות הנייר ואת תחנות הטלוויזיה - להסתגל למצב החדש. בעניין זה המאמר ממליץ על קנה מידה למיון אין–ספור אתרי המידע ברשת, דהיינו הזיקה ביניהם לבין עיתוני הנייר. לפי קנה מידה זה אפשר להבחין בין ארבעה סוגים של עיתונים מקוונים לפחות: (1) מהדורה מקוונת של עיתון מודפס; (2) עיתון מקוון בצד עיתון מודפס; (3) מהדורה מודפסת של עיתון מקוון; (4) עיתונים מקוונים עצמאיים.
במהלך הכנת המאמר והדפסתו חלו שינויים נוספים במעמדם של העיתונים המקוונים. בזכות פלטפורמות חדשניות - טלפונים סלולריים, מחשבי כף יד אלחוטיים, עיתונים אלקטרוניים ועוד - נראה שעיתוני הרשת עוברים משלב של התמסדות לשלב של התגוננות במודל ההתפתחותי של אמצעי התקשורת.
תמורה מקוונת: רשות השידור והאינטרנט — המותר, המצוי והרצוי
עמית שכטר
התהליך ההדרגתי שבמהלכו הציבור פונה אל המדיה המקוונת בתדירות הולכת וגוברת וזונח את אמצעי התקשורת המסורתיים כמקור מידע הופך למציאות גם בישראל ומציב אתגר מיוחד דווקא לפני המשדר הציבורי, בין היתר משום שהוא כרוך בירידה בחשיפת הציבור למידע בסוגיות ציבוריות. כמו המשדרים הציבוריים בעולם גם המשדר הישראלי נאלץ להתמודד עם ריבוי ערוצי המידע המקוונים לצד השתלטותה של האידאולוגיה הנאו–ליברלית על מקבלי ההחלטות.
מחקר זה בוחן את היערכותה של רשות השידור בעידן האינטרנט בשתי רמות: ברמת המקרו וברמת הארגון. ברמת המקרו הוא בוחן מניין שואבת רשות השידור את ההסמכה לפעול באינטרנט ואם המשימות והמגבלות המוטלות עליה מכוח הדין חלות על מדיום חדש זה. ברמת הארגון הוא בוחן את התוצר - אתר האינטרנט של רשות השידור - ואת מידת עמידתו במשימת השידור הציבורי המוטלת עליו. הוא עושה זאת באמצעות בחינת ההיסטוריה של הרשות, שמקורותיה נעוצים בתרבות הפוליטית הישראלית, ובאמצעות השוואה למשדרים ציבוריים אחרים ברחבי העולם.
מחקרים קודמים הראו שתחנות טלוויזיה מסחריות בארצות הברית בחרו בנתיב הבטוח של התרחבות לאינטרנט בכך שנצמדו לאריזה מחדש של מוצרי השידורים שלהם בצורה מקוונת ולא ניסו להרחיב את פעילותם באמצעות התאמתם של האתרים. מחקרים אחרים הראו כי משדרים ציבוריים שמרו במידה רבה על מאפייני הדגם שהתפתח בעידן הרדיו והטלוויזיה והביאו עמם דגם זה גם לאינטרנט. מגמה דומה - שעיקרה היצמדות לקיים ולמוכר, התעלמות ממשימות שהוזנחו על ידי רשות השידור באמצעי השידור המסורתיים (ובעיקר שירות לבני המיעוט הפלסטיני אזרחי המדינה) והתעלמות מהפוטנציאל של האינטרנט כ'פורום ציבורי' - עולה אף היא ממחקר זה.
אנונימיות ולשון הרע באינטרנט: בין חופש ביטוי להפקרות
יובל קרניאל
פרסומים שיש בהם לשון הרע הם חלק בלתי נפרד מן האינטרנט. פרסומים משמיצים, פוגעים ומבזים הם חלק, לעתים ניכר, מן הפרסומים, התגובות וההתייחסויות בטוקבקים, בצ'טים בבלוגים ובפורומים ברחבי הרשת. התופעה קיימת בכל העולם, והיא זוכה לביטוי נכבד וקל לזיהוי גם באתרים המובילים בישראל.
מאמר זה מנסה לסרטט את הגבולות הראויים בין ביטוי שלילי כללי, המופיע ברשת האינטרנט באופן ספונטני, אנונימי בלא כל סינון ותיווך ובלי תשתית עובדתית מדויקת, ובין פרסום רציני יותר שעומדים מאחוריו בני אדם מזוהים, במות מכובדות או גופים מוכרים שיש בהשפעתם כדי לגרום נזק.
הביטוי המופקר שבו אנו עוסקים כאן הוא לרוב ביטוי כללי, ביטוי של כעס או כאב או אפילו גידוף, ואין בו רכיבים של תיאור עובדתי מפורט ואמין. עמדתי היא שיש באינטרנט מקום לביטוי אנונימי שכזה, אפילו הוא חסר בסיס. ביטויים מסוג זה עלולים להעליב, אבל לא באמת לפגוע ולגרום נזק של ממש לשם הטוב. יש להשאיר אותם מחוץ לגבולות המערכת המשפטית ומחוץ לכותלי בית המשפט.
שער שני: עיתונות מגזרית ברשת
ממגזין לקהילה: צמיחתה של עיתונות הנשים המקוונת ומאפייניה הייחודיים
נאוה כהן־אביגדור
מאמר זה משתייך לתחומי התקשורת והטכנולוגיה, אך אוכלוסיית המחקר הייחודית - סוגת עיתונות הנשים - משלבת בהם גם את הפן המגדרי. המאמר עוסק הן בצורה המבנית של הטכנולוגיה בעיצוב הטכני של רשת האינטרנט ובדרכי השימוש בה הן במשמעויות הנגזרות מכך על תהליך התקשורת, בכלל זה סוגים חדשים של תוצרים, של תכנים, של אפיונים ושל יישומים.
המגזינים המודפסים לנשים הם סוגת המגזינים הנמכרת ביותר בעולם המערבי, ועם צמיחת האינטרנט צמחה גם עיתונות הנשים המקוונת. מה מייחד עיתונות זו? עד כמה שונים המגזינים המקוונים לנשים מן המותגים המודפסים המקבילים להם? האם הסגולות הייחודיות של האינטרנט מנוצלות עד תום על ידי אנשי המקצוע? אלה הסוגיות שבהן מתמקד מאמר זה.
המחקר מתמקד במגזינים מובילים לנשים, מקוונים ומודפסים, הנחלקים לשלוש קבוצות: עיתונים מודפסים; עיתונים מקוונים, שהם מוצר משלים לגרסה המודפסת (ומתפרסמים באותו מותג); ועיתונים מקוונים חדשים ללא גרסה מודפסת שהם מותג חדש שצמח עם האינטרנט ועם התפתחות האינטרנט והמרשתת (web).
שיטת המחקר איכותנית בעיקרה, אך היא משלבת גם גישה כמותית וניתוח תוכן. הממצאים התבססו על מחקר עדכני שוטף, על מחקר רטרואקטיבי ועל תיעוד שיחות וראיונות עומק עם אנשי המקצוע (עורכים ומומחי רשת) בארץ ובעולם. לצורך המחקר נבנה שאלון מקיף של כל סגולות האינטרנט (114 קטגוריות). נוסף על כך, כדי למקם את הממצאים בהקשר תאורטי רחב נותחו שלבי החדירה/צמיחה של המגזינים המקוונים.
על פי ממצאי המחקר, עיתונות הנשים המקוונת אינה משועבדת למסגרות המוכרות של המדיה הוותיקה, אלא היא גולשת יותר ויותר להגדרה של עיתון–אתר–קהילה (בעיקר בשל הדינמיות והסגולות האינטראקטיביות המאפיינות את האינטרנט). הקשרים המורכבים, המידיים והישירים בין המשתמשים השונים ובינם לבין מפעילי האתר/עיתון אינם עונים עוד על ההגדרה או על היחסים הקלסיים 'עיתון–קוראים'. מגמות אלו מצביעות בבירור על תוצרים חדשים בשלבי התפתחות, העוברים משלב החדירה הראשוני לשלב הצמיחה המפותח יותר. עיתוני הנשים המקוונים משתמשים בפונקציות ייחודיות היוצרות סגנון כתיבה–קריאה חדש, שונה מהמקובל בעיתונות המודפסת; דבר זה מאלץ את הגולשים להתמודד באופן חדש עם קריאת החומר. עם זאת ניצול הסגולות הייחודיות של האינטרנט בעיתונות הנשים המקוונת הוא חלקי בלבד, ברמת ניצול בינונית–נמוכה.
לגלוש ללא גבולות: העיתונות המקוונת של מהגרים מחבר העמים בישראל
נלי אליאס, מרינה זלצר שורר
המחקר מבקש לסרטט את קווי המתאר של מפת העיתונים המקוונים בשפה הרוסית שהתפתחו בישראל, והוא מתמקד בשאלות האלה: מהם הסוגים של עיתוני האינטרנט ברוסית ומהם מאפייניהם המרכזיים; מהי מידת הפופולריות של עיתונים אלו בקרב הגולשים; מהו הפרופיל העל–לאומי של המבקרים באתרים אלה. המחקר מבוסס על מדגם של 50 אתרים המקושרים לשני מנועי חיפוש רוסיים המספקים מידע עדכני על מספר המבקרים באתר ועל מקומם הגאוגרפי.
הממצאים מגלים מבחר עשיר של עשרות אתרי מדיה ברוסית, שאפשר לחלקם לשבע קטגוריות עיקריות: עיתונים מקוונים; פורטלים; אתרים של תחנות רדיו וטלוויזיה; עיתונים מקומיים; מגזינים פובליציסטיים; אתרים של מפלגות ותנועות פוליטיות; מגזינים המוקדשים לתחביבים ולתחומי עניין. שני האתרים הפופולריים ביותר הם העיתון המקוון mignews.com והפורטל zahav.ru, עם מספר מבקרים ממוצע של 21,000 ביום.
רוב המדיה הרוסית באינטרנט מאופיינת בתכונות על–לאומיות חשובות, שכן האתרים מקדישים הרבה מקום לסיקור אירועים עדכניים בברית המועצות לשעבר ובמדינות אחרות שאליהן הגיעה הפזורה הרוסית. האופי העל–לאומי של אתרים אלה בולט גם במגוון של ההיפר–קישורים המחברים אותם למקורות מקוונים כמו עיתונים, תחנות רדיו וערוצי טלוויזיה שמקורם בברית המועצות לשעבר. הפרופיל הגאוגרפי של מבקרי האתרים משקף אף הוא את אופיים העל–לאומי, שכן שיעור המבקרים בהם החיים בישראל הוא 75%-40%. כל השאר חיים מחוץ לישראל. מממצאי המחקר עולה בבירור שהעיתונים המקוונים בשפה הרוסית יוצרים 'אומה וירטואלית' של פוסט–רוסים שמצאו ברשת מקום לחלוק בו את התנסויותיהם ואמצעי יעיל לתקשורת תוך–קהילתית.
רשת ללא גבולות: שימושי האינטרנט והעיתונות המקוונת בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל
מוסטפא כבהא
אוכלוסיית המיעוט הלאומי הערבי בישראל השכילה להשתלב במהפכת האינטרנט, והיא רואה בה כלי תקשורתי אלטרנטיבי שיכול להתמודד עם הקשיים והאילוצים שהיא סבלה מהם לפני המהפכה האינטרנטית ומהפכת הלוויין שקדמה לה. במסגרת האילוצים הללו נאלצה אוכלוסייה זו לצרוך כלי תקשורת מפוקחים ומבוקרים היטב על ידי הצנזורה של הממסד. המהפכה של השימוש ההולך וגובר באינטרנט שבה ומיקמה את המיעוט הלאומי הערבי בישראל בתוך המרחב הערבי הרחב שבו השפה הערבית - השגורה בפיהם של רוב צרכני התקשורת באוכלוסייה הערבית בישראל - היא השפה הדומיננטית, וקודי התרבות הערבית של המרחב הזה הם הקודים הדומיננטיים הנהירים ביותר לצרכנים אלו.