| פתח דבר - יצחק אנגלרד |
|
|
|
אלוהים ומדינה - הנס קלזן |
|
|
| המושג הסוציוולגי והמשפטי של המדינה: בחינה ביקורתית של היחס בין מדינה למשפט - הנס קלזן |
|
|
| מדינה ומשפט: אלוהים וטבע |
|
|
| מדינה ואלוהים |
|
|
| הטרנסצנדנטיות של האל לעומת הטבע ושל המדינה לעומת המשפט |
|
|
| יחס האל לטבע, יחס המדינה למשפט: הפיכת האל לאדם, ההתחייבות העצמית של המדינה (הפיכתה למשפט) |
|
|
| תאוריית הדו–צדדיות בתאולוגיה ובתורת המשפט |
|
|
| צידוק האל ומעשה בלתי חוקי של המדינה |
|
|
| אלוהים-אדם, מדינה-פרט; חופש הרצון |
|
|
| אמונת הנסים התאולוגית והמשפטית |
|
|
| פנתאיזם ותורת המשפט הטהורה |
|
|
| ההתגברות על המתודה התאולוגית |
|
|
| המדינה כאלוהים |
|
|
|
מושג האלוהות העל–טבעית ומושג המדינה העל–משפטית כהתגלמות של פוסטולטים הנוגדים את חוקי הטבע - ובהתאמה את חוקי המשפט |
|
|
| |
|
|
| היסודות הפילוסופיים של תורת המשפט הטבעי ושל הפוזיטיביזם המשפטי - הנס קלזן |
|
|
| הקדמה |
|
|
| פרק ראשון: רעיון המשפט הטבעי ומהותו של המשפט הפוזיטיבי |
|
|
| התורה החברתית ובעיית הצדק |
|
|
| עקרון התקֵפות במשפט הטבעי ובמשפט הפוזיטיבי; יסוד הכפייה; משפט ומדינה |
|
|
| הצריך להיות; תקפות מוחלטת ויחסית |
|
|
| הנורמה הבסיסית של המשפט הפוזיטיבי |
|
|
| האי–השתנות של המשפט הטבעי |
|
|
| הגבולות של רעיון המשפט הטבעי |
|
|
| פרק שני: המשפט הטבעי והמשפט הפוזיטיבי כמערכות של נורמות |
|
|
| אחדות מערכת הנורמות |
|
|
| העיקרון הסטטי (של המשפט הטבעי) והעיקרון הדינמי (של המשפט הפוזיטיבי) |
|
|
| המגבלה של המשפט הפוזיטיבי |
|
|
| המשפט הפוזיטיבי כמערכת בעלת מובן |
|
|
| המשמעות הסובייקטיבית והאובייקטיבית של החומר המשפטי |
|
|
| המשמעות המתודית של הנורמה הבסיסית של המשפט הפוזיטיבי |
|
|
| פרק שלישי: היחס של המשפט הטבעי למשפט הפוזיטיבי המשמעות הפוליטית של תורת המשפט הטבעי |
|
|
| בלעדיות תוקפה של מערכת נורמות אחת: העיקרון ההגיוני של היעדר סתירה בתחום התוקף הנורמטיבי |
|
|
| הנורמה כעניין של צריך להיות והנורמה כעניין של יש נפשי; ניגוד של חובות וניגוד של נורמות |
|
|
| משפט ומוסר: הדרישה לאחדות המערכת |
|
|
| האי–אפשרות ההגיונית של משפט פוזיטיבי בצד משפט טבעי |
|
|
| אי–אפשרותו של יחס העברת סמכויות בין המשפט הטבעי ובין המשפט הפוזיטיבי |
|
|
| המשפט הפוזיטיבי בתור עובדה גרדא לעומת המשפט הטבעי בתור נורמה |
|
|
| היחס בין המשפט הטבעי לבין המשפט הפוזיטיבי בתורת המשפט הטבעי ההיסטורית |
|
|
| המשפט הטבעי כהצדקה של המשפט הפוזיטיבי |
|
|
| האופי המהפכני כביכול של תורת המשפט הטבעי |
|
|
| פרק רביעי: היסודות ההכרתיים–עיוניים (המטפיזיים) והפסיכולוגיים |
|
|
| א. השניות המטפיזית |
|
|
|
הכפלתו של מושא ההכרה בתחום מציאות הטבע; תאוריית הבבואה |
|
|
|
הכפלת מושא ההכרה בתחום הערכים |
|
|
|
תאוריית הטבע והמשפט של האדם הפרימיטיבי |
|
|
|
השניות המטפיזית–דתית |
|
|
|
השניות הפסימית: טיפוס האופי והעמדה המטפיזית |
|
|
|
השניות הפסימית: התורה החברתית שלה, מהפכנות |
|
|
|
השניות האופטימית: טיפוס האופי והעמדה המטפיזית |
|
|
|
השניות האופטימית: פילוסופיית המשפט והמדינה שלה; שמרנות |
|
|
|
הטיפוס המפשר של השניות המטפיזית |
|
|
|
הטיפוס המפשר: אופי ומטפיזיקה |
|
|
|
הטיפוס המפשר: עמדתו המשפטית–פוליטית, פשרה והתפתחות |
|
|
| ב. השקפת העולם הביקורתית-מדעית |
|
|
|
ההתגברות על השניות המטפיזית |
|
|
|
תורת ההכרה של השקפת העולם המדעית: יסודה הפסיכולוגי |
|
|
|
הפוזיטיביזם המשפטי; משפט וכוח |
|
|
|
המשפט הטבעי הטרנסצנדנטלי–הגיוני: האדישות הפוליטית של הפוזיטיביזם |
|
|
|
ייסודו של אידאל הצדק על אבני היגיון |
|
|
|
המתודה של הטיפוס האידאלי |
|
|
|
הגשמתו של הטיפוס האידאלי בהיסטוריה של הרוח |
|
|
|
האידאליזם הביקורתי של קנט והפוזיטיביזם המשפטי |
|
|