|
 |
מאת:
|
|
|
|
|
|
|
|
נושא:
החברה הישראלית, דת ומדינה
|
מחקר זה, פרי עטו של בני פורת ובהנחייתו של פרופ' ידידיה צ' שטרן, מבקש להציע נקודת מבט לא שגרתית לעיון ביסודות התפיסה המדינית המקופלת במקורות היהודיים. במחקר נטען כי המקורות היהודיים מציעים לנו תפיסה חברתית ייחודית שמקופלת בשפה העברית המקראית. בשפת התורה הזולת מכונה פעמים רבות בשם "אח" או "רֵע", כדוגמת הפסוקים המפורסמים "לא תשנא את אחיך בלבבך", "ואהבת לרעך כמוך". בחירה מטפורית זו אינה מובנת מאליה. היא מניחה כי מערכת היחסים החברתית ראויה להיות בבואה של מערכות היחסים בין אחים וכן של מערכות היחסים בין רעים, בבחינת אדם לאדם – אח ורֵעַ.
לרעיון האחווה והרעות כבסיס המבנה הפוליטי יש כוח חברתי אדיר. הוא משרה מרוחו על מוסדות חברתיים ונעשה שותף פעיל בעיצובם של הסדרים משפטיים מרכזיים. המחקר מתחקה אחר הסתעפויותיה של תפיסה לשונית-חברתית זו. בחינתה של התפיסה החברתית המשתקפת בלשון נפרשת במחקר זה משפת המקרא ועד השפה העברית בת-זמננו, אשר רווייה ביטויים ששאובים ממטפורת האחווה.
טיוטה מקוונת: אדם לאדם – אח ורֵע
תוכן עניינים
| פרק 1 |
הקדמה |
| פרק 2 |
שלושה מוקדי זהות: היחיד, הזולת והקהילה |
| פרק 3 |
על המטפורה, התרבות והתיאוריה הפוליטית |
| פרק 4 |
אדם לאדם אח ורֵע |
| |
|
4.1 הקדמה |
|
|
4.2 הגבלת כוחם של מוקדי השלטון |
| |
|
4.3 אחריות חברתית בין-אישית |
| |
|
4.4 צדק חלוקתי |
| פרק 5 |
מטפורות האחווה והרעות כנוסחה מאזנת בין קטבים |
| פרק 6 |
מטפורת האחווה בשיח הישראלי |
 לחצו כאן להורדת טיוטת המחקר המלא
|