• פסילת רשימות היא אמצעי מוצדק רק כאשר היא מגֵנה מפני סיכון המדינה או סיכון למשטרה הדמוקרטי או מפני גזענות. אי לכך סעיף 7א לחוק יסוד: הכנסת צריך לכלול את עילות הפסילה הבאות: שלילה או איום על קיום המדינה, שלילה או איום על קיום המדינה כמדינה דמוקרטית, וכמו כן תעמולה גזענית בשל ייחודה של הגזענות. יש להזדקק לאמצעי זה במקרים קיצוניים בלבד בשל הפגיעה בהליך הדמוקרטי ובאגד זכויות של המועמדים. בעילת הפסילה הנוגעת לקיום המדינה כמדינה דמוקרטית יש לבחון את סיכויי התממשות הסיכון שמעמידה הרשימה, מעבר לכך שהיא מקיימת את יסודות העילה. יש לפסול רשימה רק אם יש אפשרות ממשית שיתממש הסיכון לדמוקרטיה.
• יש להסיר את עילת הפסילה הנוגעת לשלילת קיום המדינה כמדינה יהודית, כיוון שאינה מתיישבת עם אופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל; היא מונעת דיון וליבון חופשי בשאלת זהותה של מדינת ישראל ופוגעת באזרחי ישראל הערבים. כל עוד נותרת על כנה עילה זו, יש לבחון את סיכויי התממשות הסיכון שמעמידה הרשימה, מעבר לכך שהיא מקיימת את יסודות העילה. יש לפסול רשימה רק אם יש אפשרות ממשית שיתממש הסיכון ל'יהודיות' המדינה.
• יש להסיר את עילת הפסילה הנוגעת לתמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור או מדינת אויב, בשל בעיות בהגדרתם של המושגים 'ארגון טרור' ו'תמיכה', וכיוון שעילה זו אינה נחוצה. עילת פסילה המגִנה מפני סיכון המדינה יכולה לשמש לפסילת רשימה שתמיכתה במאבק מזוין של ארגון טרור או מדינת אויב מסכנת את המדינה.
• סמכות הפסילה אינה צריכה להיות בידי גוף פוליטי, וראוי שסמכות הפסילה תינתן לגוף שיפוטי. כל עוד נותרת הסמכות בידי ועדת הבחירות המרכזית, סמכות הביקורת של בית המשפט צריכה להיות רחבה, כך שתאפשר בחינה עניינית של החלטות הוועדה.
• על בית המשפט לדבוק בצמצום עילות הפסילה, לפסול במקרים קיצוניים בלבד, ולהימנע מרטוריקה עוינת כלפי רשימה או מועמד שלא נפסלו.