בניגוד לקבוצת אינטרס המוקמת אד-הוק על מנת להשפיע על תהליך מסוים, כמו למשל תנועות המחאה שהוקמו לקידום בניית הגדר, או תנועת 'ארבע אימהות' שהוקמה לצורך המאבק הציבורי להוצאת צה"ל מלבנון, מועצת יש"ע היא קבוצת אינטרס שמלווה את השיח הפוליטי בישראל ומשפיעה עליו בהרבה מאוד היבטים מאז הוקמה לפני יותר מעשרים שנה. המאבק שלה בגדר ההפרדה, ואחריו המאבק בתכנית ההתנתקות של ראש הממשלה שרון, הם רק עוד שני ציוני דרך במאבק האידאולוגי ארוך השנים שלה להרחבת מפעל ההתיישבות לכל יהודה, שומרון ועזה ולהפיכתם לחלק בלתי נפרד ממדינת ישראל.
בפרקים הבאים ננסה לבחון את שיטת הפעולה של מועצת יש"ע בשני מאבקים שניהלה לאחרונה, שניהם במסגרת כהונתה של ממשלת ימין בראשות אריאל שרון: המאבק בעניין גדר ההפרדה והמאבק נגד תכנית ההתנתקות. שני המאבקים שונים זה מזה שוני מהותי בהגדרת המטרה, בזירה שבה התנהלו האירועים, באיתור או בבחירת קהל היעד, בפרק הזמן שבו התנהל המאבק ובאסטרטגיה שנבחרה.
המאבק של מועצת יש"ע בגדר ההפרדה נבחר משתי סיבות עיקריות. האחת, מורכבות נושא המאבק. והשנייה, האופן שבו נכנסה מועצת יש"ע למאבק, בהפתעה וללא הכנה מוקדמת. הדינמיות של התהליך להקמת הגדר, המציאות המשתנה במהלכו על רקע כניסתם של גורמים מתערבים שונים והעובדה שמועצת יש"ע לא הכינה את עצמה לקראתו — כל אלה הפכו את מאבקה בגדר למקרה מבחן מעניין. לא רק משום שהוא מאפשר להבין את המקרה הייחודי של מי שנחשבת בעיניי לאחת מקבוצות האינטרס החשובות שקמו במדינת ישראל, אלא משום שהוא נותן כלים לניתוח של כל קבוצת אינטרס המתמודדת במציאות מורכבת — החל בהיכרות עם האתגרים שעמם הקבוצה מתמודדת, דרך הבנת הצורך שלה לקרוא נכון את המרחב שבו היא פועלת ולדעת להתאים עצמה אליו, וכלה בדרכים שבהן היא בוחרת לעשות זאת.
המאבק ב'תכנית ההתנתקות' נבחר משלוש סיבות עיקריות. האחת, החשיבות ההיסטורית של הנושא: בפעם הראשונה בהיסטוריה של מדינת ישראל מעז ראש ממשלה להורות על פינוי יישובים יהודים. השנייה, העובדה שאת המהלך ההיסטורי הזה מוביל ראש ממשלה מהימין, ומי שנחשב לא רק בציבור הרחב אלא גם בקרב המתיישבים ביש"ע עצמם ל'אבי ההתנחלויות'. והשלישית היא מורכבות המאבק והדינמיות שלו. ניתוח הזירות השונות שבהן התנהל המאבק ובחינת הדרך שבה התמודדה מועצת יש"ע עם המציאות המשתנה ועם האתגרים החדשים שניצבו לפניה מקנים כלים מרכזיים לא רק להבנת שיטת הפעולה של מועצת יש"ע כקבוצת אינטרס, אלא להבנת הדינמיקה של המערכת הפוליטית בכלל.
את ניתוח שיטת הפעולה בכל אחד מהמאבקים אחלק לשלושה חלקים עיקריים. החלק הראשון יעסוק בשאלה 'על מה נלחמים', כלומר מהי מטרת המאבק. החלק השני יעסוק בשאלה 'מול מי נלחמים', כלומר האם יש יריב ברור. והחלק השלישי יעסוק בשאלה 'איך נלחמים', כלומר באסטרטגיה — בניתוח (אם היה כזה) של היריב, של המציאות, של השחקנים השונים במערכת ושל זירות הפעולה ובבחירת כיווני פעולה — ובטקטיקה שנועדה ליישמה.