|
|
|
| נושא: | בחירות ומפלגות, רשויות ומוסדות השלטון, הצעה לרפורמה |
|
|
|
|
| קטגוריה: | הוצאה לאור, מחקרי מדיניות |
|
אילו שיטות בחירה של בתי נבחרים נפוצות במדינות הדמוקרטיות, ומהם מעלותיהן וחסרונותיהן? מהן אפשרויות ההצבעה הניתנות לבוחרים, ומה מייחד את פתק ההצבעה של כל מדינה? כיצד קובעת כל שיטת בחירה אילו מן המפלגות תזכה במושבים בפרלמנט? היכן ממוקמת ישראל בעניין זה ביחס למדינות דמוקרטית אחרות, ואילו רפורמות בשיטת הבחירות מתאימות לה? קביעת השיטה לבחירת נציגים לבית הנבחרים היא סוגיה שנויה במחלוקת במדינות דמוקרטיות רבות, ובכללן ישראל. הספר מציג דיון עשיר ומעמיק במאפיינים ובהגדרות היסוד של שיטות בחירה ומסרטט תמונת מצב עדכנית של 80 דמוקרטיות. מנוסחות בו גם אמות המידה הרצויות להערכת שיטות בחירה, ולאורן עולה הקריאה לשינוי שיטת הבחירות בישראל, שתביא בסופו של דבר לחיזוק הלגיטימיות של שיטת הבחירות הישראלית ולשיפור היחסים בין הבוחרים לבין נבחריהם בכנסת.
|
|
| נושא: | הערבים אזרחיי ישראל, דת ומדינה, החברה הישראלית, שיח הזכויות |
|
|
|
|
| קטגוריה: | הוצאה לאור, מחקרי מדיניות |
|
כרבע מאזרחי מדינת ישראל אינם יהודים. מחקר מדיניות זה בוחן את שאלת מעמדם מנקודת מבט הלכתית. האם על פי מקורות ההלכה אפשר להעניק להם שוויון זכויות מלא כמתחייב במדינה דמוקרטית? מהו מקומה של הזהות הלאומית הייחודית של בני המיעוטים במדינה יהודית?
המחקר מאתר בספרות ההלכה הקלסית שתי גישות להגדרת מעמד הנכרי הגָר בקרב ישראל (המכונה "גר תושב"). גישה אחת מתנה את מתן הזכויות לנכרי בכך שיסכים לקבל עליו היטמעות חלקית בעם ישראל, שמשמעותה ויתור ממשי על זהותו הלאומית הייחודית; גישה שנייה מאפשרת לו לשמר את זהותו הלאומית אך אינה ממסדת את מעמדו בחוק. השינויים בנורמות הבין-לאומיות והקמת מדינת ישראל הציבו לפני חכמי ההלכה בדורנו אתגר חדש הקורא להם לבחון את ההיתכנות ההלכתית של מתן שוויון זכויות אזרחיות מלא לבני מיעוטים בלא שיוותרו על זהותם הלאומית הנפרדת.
המחקר מתאר שישה מודלים הלכתיים שנוקטים חכמי ההלכה בדורנו שנדרשו לאתגר זה. כולם הטמיעו בדרכים שונות את הנורמות הבין-לאומיות התובעות שוויון זכויות לכל אזרחי המדינה בתוך ההלכה. מהלך זה דרש איזון בין הענקת זכויות אזרח מלאות למיעוטים במדינת ישראל לבין שמירה על זהותה היהודית.
|
|
| נושא: | החברה הישראלית, דת ומדינה |
|
|
|
|
|
|
מחקר זה, פרי עטו של בני פורת ובהנחייתו של פרופ' ידידיה צ' שטרן, מבקש להציע נקודת מבט לא שגרתית לעיון ביסודות התפיסה המדינית המקופלת במקורות היהודיים. במחקר נטען כי המקורות היהודיים מציעים לנו תפיסה חברתית ייחודית שמקופלת בשפה העברית המקראית, והוא מתחקה אחר הסתעפויותיה של תפיסה לשונית-חברתית זו מימי המקרא ועד העברית בת-זמננו.
|
|
| נושא: | בחירות ומפלגות, חוקה וחקיקה, רשויות ומוסדות השלטון |
|
|
|
|
|
|
לאחר בחירות 2009 מוסכם על הכול שהדמוקרטיה הישראלית זקוקה בדחיפות לשיפוץ מן המסד ועד הטפחות. לד"ר אריק כרמון, נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יש משנה סדורה המציעה מרפא לתחלואים שמכבידים על ניהול המערכת הדמוקרטית הישראלית.
|
|
| נושא: | חברה וכלכלה, חוקה וחקיקה |
|
|
|
|
|
|
בשנת 2008, המשבר הכלכלי העולמי היווה שעת המבחן בו קרסו רבות ממושכלות היסוד של עולם התאגידים. מתברר שהיקפם של כשלי השוק ורוחו החמדנית של האדם אינם מאפשרים ניהול עסקים בלא פיקוח נורמטיבי. ספר זה, פרי עטו של פרופ' ידידה שטרן, וכן ספרו הקודם הבעלות בחברה העסקית עוסקים באפשרות אחת, חשובה, להבנת היווצרותו של המשבר העולמי, ובשניהם גם גלומה הצעה מעשית ועקרונית לטיפול בו. בחיבור הקודם נטען כי החברה העסקית היא ישות עצמאית חסרת בעלים - טיעון זה נתמך בעולם התאוריה במרחב הדין ובהכרת עובדות שבמציאות, ומכאן עלתה המסקנה כי אין לראות בבעלי המניות של החברה בעלים שלה. ספר זה עוסק בסוגיה משיקה ומשלימה: מהי תכלית פעולתה של החברה העסקית, למען מי היא אמורה לתפקד, ואיזו פונקציית מטרה מנחה את דרכה? הספר בוחן את הדעה הרווחת באשר לתכליתה של החברה העסקית וחושף את מגרעותיה. לאחר מכן הוא מציג תשובות חלופיות לחידת התכלית שהועלו במשפט המשווה או נדונו במחקר תאורטי, וטוען כי גם הן אינן מתאימות. לבסוף ממליץ הספר על התכלית הראויה לחברה העסקית - השאת רווחי החברה עצמה. להצעה שבספר השלכות רחבות, ויש בה פוטנציאל לקידום יעדים של יעילות כלכלית מצרפית בד בבד עם התחשבות מידתית ביעדים חברתיים יקרי ערך. הספר גם בוחן את התאמתה של ההצעה לחוק החברות הישראלי ומצביע על פרשנות אפשרית של החוק ברוח תואמת.
סיכום יום העיון שהתקיים בחודש דצמבר 2007 בבסיס חיל האוויר בנבטים.
|
|
| נושא: | דעת הקהל, החברה הישראלית, שסעים חברתיים, רשויות ומוסדות השלטון, שיח הזכויות |
|
|
|
|
| קטגוריה: | הוצאה לאור, סקרי מרכז גוטמן |
|
פרויקט מדד הדמוקרטיה של מרכז גוטמן בוחן מדי שנה בשנה את איכותה של הדמוקרטיה הישראלית בהשוואה בין-לאומית ובהשוואה לאורך השנים. על פי ממצאי מדד הדמוקרטיה 2009, אשר הוקדש לציון עשרים שנה לתחילת העלייה מברית המועצות, הציבור הישראלי הוותיק רואה בעלייה זו נכס ומקדם אותה בברכה. ואולם אותו ציבור ממש פיתח שורה של סטראוטיפים שליליים של העולים מחבר המדינות בעיקר במה שקשור לסוגיות יהודיותם של העולים וההחמרה ברמת הפשיעה במדינה מאז החלה העלייה מחבר המדינות. מנגד, כאשר בוחנים את ציבור העולים מתברר כי רובם מחזיקים בעמדות פוליטיות פחות דמוקרטיות מאלה של הציבור היהודי הוותיק. הם אף מרגישים שהם אינם יכולים להשפיע על סביבתם. עשרים שנה לאחר תחילת גל העלייה מחבר המדינות נראה כי עולים רבים עדיין מתקשים להשתלב בחברה ובכלכלה הישראלית ונוטים יותר מהאזרחים הוותיקים לשקול הגירה מישראל.
|
|
| נושא: | השלטון המקומי, חברה וכלכלה |
|
|
|
|
|
|
בעשור האחרון מונו יותר ועדות קרואות מבכל חמשת העשורים מאז קום המדינה. בשנת 2006 היו יותר ממאה רשויות מקומיות במסגרות שונות של תכניות הבראה, ובעשרות רשויות פעל נציג ממונה מטעם משרד הפנים כחשב מלווה או גובה ממונה. המשבר הכלכלי ברשויות לוּוה בפגיעה גסה בזכויות אזרח בסיסיות, למשל הלנת שכר של עובדים לחודשים ארוכים. המשבר הכלכלי הפך עד מהרה למשבר דמוקרטי. עשרות רשויות מקומיות מנוהלות היום באופן חלקי או מלא על ידי גורמים שלא נבחרו בידי תושבי הרשות. חומרתו של משבר הייצוגיות גדולה אף יותר בשל חלקן הגדול של הרשויות המקומיות הערביות שהממשלה מעורבת בניהולן. מחברי הספר מנסים לתת מענה לשאלה מדוע רשויות מקומיות מסוימות נקלעות למשבר בעוד רשויות אחרות חסינות בפניו. הניתוח המוצע מוביל למסקנה שהכלכלה הפוליטית ממלאת תפקיד מרכזי בהבנת הסיכויים של רשויות מקומיות כאלה ואחרות לגלוש למשבר תקציבי. ארבעת פרקי הספר מנתחים בדרך חדשה ורב-ממדית את הגורמים העיקריים למשבר התקציבי ולמשבר הייצוגיות ברשויות המקומיות בישראל – המבנה הפוליטי של הרשות המקומית וקשרי הגומלין שלו עם השלטון המרכזי; איכות הניהול ברשות המקומית; מאזן הכוחות בתהליך התקצוב; וההתפתחויות המקרו-כלכליות והדמוגרפיות במשק הישראלי וברשויות המקומיות כאחד. מחבריו של הספר משתמשים בניתוח זה כדי להציע תפריט לצעדי מדיניות שתכליתם לשפר את התפקוד של השלטון המקומי בישראל.
|
|
|
|
|
| קטגוריה: | הוצאה לאור, אירועים וכינוסים, פורום קיסריה |
|
כיצד נקבע גודלה של הממשלה יחסית למשק? המסמך מתמקד בשיקולים הכלכליים והפוליטיים הנוגעים לסוגיה זו. במאה השנים האחרונות גדל מאוד חלקה של הממשלה במדינות המפותחות, בעיקר בחינוך, רווחה, בריאות ותשתית, בשל כשלי שוק בהספקה פרטית של שירותים אלו. עם זאת נראה שיש טווח שונות בין מדינות הנובע מהבדלים בהעדפה החברתית בנוגע לשוויון. טווח זה משתרע בין כ-35% תוצר במדינות שבהן הממשלה מצומצמת, כארצות הברית ויפן, ובין כ-55% תוצר במדינות שבהן הממשלה מעורבת יותר, כמדינות מערב אירופה. בתוך טווח זה אין לשינויים בגודל הממשלה השפעה כלכלית משמעותית, וההחלטה היא בעיקרה ערכית-פוליטית. בישראל חלה בשנים האחרונות ירידה ניכרת בחלקה של הממשלה בתוצר. לנוכח האמור לעיל יש הצדקה לדון מחדש בשאלה זו לא כסוגיה כלכלית-טכנית, אלא כסוגיה חברתית-פוליטית.
|
|
| נושא: | שיח הזכויות, סוגיות ביטחוניות |
|
|
|
|
| קטגוריה: | מחקרי מדיניות, הוצאה לאור |
|
עקרון המידתיות (הפרופורציונליות) הוא עיקרון משפטי בעל חשיבות מרכזית בשיח החוקתי ובדין המינהלי של מדינות רבות. מכוח עיקרון זה, המנסה לאזן בין זכויות הפרט לבין האינטרסים של הכלל, מטילות שיטות משפט למיניהן הגבלות משפטיות חשובות על כוחו של השלטון. מטרתו של המחקר היא לבחון את מעמדו של עקרון המידתיות ואת אופן יישומו במשפט הבין-לאומי מתוך ההנחה שמתקיימת זיקה בין החלתו בדין המדינתי לבין החלתו בדין הבין-לאומי.
|
|