ראש התכנית: פרופ' מרדכי קרמניצר
לפניות לפרופ' קרמניצר נא לפנות לגב' אביגיל יוחנן, עוזרת סגני נשיא למחקר בדוא"ל: avigail@idi.org.il
ראש פרויקט טרור ודמוקרטיה: פרופ' יובל שני
צוות מחקר:
ד"ר עמיחי כהן, עמית מחקר
עו"ד עמיר פוקס, עוזר מחקר
מר אייל צור, עוזר מחקר
עו"ד שירי קרבס, עוזרת מחקר
עו"ד עדו רוזנצוייג, עוזר מחקר
כיצד ראוי להילחם בטרור במדינה דמוקרטית?
בשנים האחרונות התעצם מאוד איום הטרור על מדינות העולם. התפתחויות טכנולוגיות הגדילו עד מאוד את העוצמה ואת היקף הנזק שיחידים וארגונים מסוגלים לגרום לפרטים ולמדינות בין היתר בשימוש בנשק קונוונציונלי, כימי, ביולוגי וגרעיני ובשימוש ברשתות מחשבים לשם פגיעה במערכות ובשירותים חיוניים. תהליכי גלובליזציה (תנועה חופשית יותר מבעבר של בני אדם, מוצרים והון) ומהפכת המידע הופכים ככל הנראה את הטרור העולמי לאיום חמור מבעבר, איום המאתגר מאוד את מערכות ההגנה המסורתיות במדינות רבות (בעיקר העמָדה לדין פלילי של חשודים בטרור ופעולות שיטור). יתרה מזאת, את הטרור המודרני מניעה לעתים קרובות תחושת שליחות דתית עמוקה, והוא מאופיין בנכונות של פעילי הטרור להקריב את חייהם לשם קידום מטרותיהם. התפתחויות אלו הביאו בשנות האלפיים לידי היקף חסר תקדים של פיגועי טרור קשים נגד מדינות המערב, ובכלל זה פיגועי 11 בספטמבר 2001 בארצות הברית, מתקפת הטרור במדריד (11 במרס 2004) והפיגועים בלונדון (7 ביולי 2005), וגם נגד מדינות אחרות כמו למשל הפיגוע בבאלי, אינדונזיה (12 באוקטובר 2002) וסדרת הפיגועים בהודו בשנים 2001–2008. יתר על כן, הטרור נהפך לשיטת הלחימה העיקרית ומשתמשים בו בסכסוכים חמושים רבים למשל אלה המתנהלים בשנים האחרונות בעיראק, באפגניסטאן ובזירה הישראלית–פלסטינית.
מנגד, אותן התפתחויות טכנולוגיות בין-לאומיות שהעצימו את הטרור העצימו מאוד גם את יכולתה של המדינה לחדור לחיי הפרט ולפגוע בזכויות אדם ובחירויות יסוד. היום אפשר לזהות מגמה הולכת וגוברת מצדן של מדינות דמוקרטיות, ובראשן ישראל, ארצות הברית ובריטניה, לנקוט אמצעים חריפים וחודרניים במסגרת המאבק בטרור, ובכלל זה אמצעי מעקב ופיקוח, החרמה והריסה של רכוש, שלילת חירות אישית ללא משפט, ולעתים אף שימוש ב"הריגה מונעת" (סיכול ממוקד) לחיסולם של חשודים במעורבות בטרור.
המכון הישראלי לדמוקרטיה עורך בשנים האחרונות מחקר העוסק בהתמודדותן של מדינות דמוקרטיות עם תופעת הטרור. בראש התכנית "ביטחון לאומי ודמוקרטיה" עומד פרופ' מרדכי קרמניצר; ואת פרויקט "טרור ודמוקרטיה" מרכז פרופ' יובל שני. בכוונת הצוות להציע דרכי יישום חדשות שמצד אחד ייתנו ביטוי לצורך בלחימה בלתי מתפשרת בטרור ומן הצד האחר יצמצמו למינימום ההכרחי את הפגיעה בזכויות האדם בשל לחימה זו. במסגרת המחקר יתמקד הצוות בשינויים שחלו בשנים האחרונות בתחום המאבק בטרור ובהתמודדותן של המדינות בכלל, וישראל בפרט, עם שינויים אלו. המחקר יעסוק באיזונים החדשים הנדרשים בין סכנות הטרור החדשות ובין אורח החיים הדמוקרטי וערכיו, ובין היתר יעריך את האמצעים הנוכחיים למאבק בטרור ויציע אמצעים חלופיים, שיאפשרו מאבק באיום במסגרת שלטון החוק ומתוך פגיעה מזערית בזכויות אדם.
במסגרת המחקר התפרסם הספר אמצעים חריגים למאבק בטרור ובו התייחסות לשלושה אמצעים מנהליים חריגים המשמשים בישראל ללחימה בטרור: מעצר מנהלי, הריסת בתים וגירוש ותיחום מגורים. הספר סוקר את הבסיס החוקי לשימוש באמצעים אלה, מבקר אותם ומעלה המלצות לצמצום ולשינוי דרכי הפעלתם.
לספר אמצעים חריגים למאבק בטרור
בחודשים האחרונים הוקם צוות לניסוח תגובה לתזכיר החוק "הצעת חוק המאבק בטרור התש"ע-2010" שפרסם משרד המשפטים. תגובת הצוות הועברה למשרד המשפטים והתפרסמה באתר המכון. בעקבות הפרסום נערך במכון שולחן עגול לבחינת תזכיר החוק בהשתתפות מומחים ואנשי מערכת המשפט ואכיפת החוק.
התייחסות המכון הישראלי לדמוקרטיה לתזכיר הצעת חוק המאבק בטרור
המכון גם מעורב בהקמת קבוצת חוקרים בין-לאומית בשיתוף מכון מקס פלאנק בפרייבורג, גרמניה, ומכון וודרו וילסון בוושינגטון, הכוללת בין השאר חוקרים מישראל, מגרמניה, מבריטניה, מקנדה ומארצות הברית, לגיבוש המלצות למדינות דמוקרטיות במאבקן בטרור. עד כה נפגשה הקבוצה פעמיים בפרייבורג ופגישה נוספת מתוכננת בסתיו 2010 בוושינגטון, שבה יוצגו המלצות הצוות בנוגע למעצרים של חשודים בטרור.
עוד נעשים מחקרים בנושאים של איזון בין צורכי המאבק בטרור ובין פגיעה בפרטיות, חברות בארגון טרור ומאבק נגד מדינת טרור ומדינה תומכת טרור.
דפי המידע (newsletter) בנושא טרור ודמוקרטיה (אנגלית)