ראש התכנית:
פרופ’ ידידיה צ’ שטרן
בתכנית שלושה חלקים:
1. המשטר והמבנה בחברה העסקית: המשטר והמבנה של החברה העסקית בישראל עומדים לבחינה ביקורתית. מקובל לקבוע כי בחברות קיימת "דמוקרטיה תאגידית" וכי דיני החברות קובעים את כללי המשחק בדמוקרטיה זו. אולם, מיהם ה"אזרחים" בדמוקרטיה התאגידית ומי מודרים ממנה?
חברות עסקיות משפיעות על חייהם של קהלים פנים תאגידיים רבים [ספקי תשומות ההון (בעלי מניות), העבודה (העובדים), החוב (הנושים) ואחרים] ועל חייהם של קהלים חוץ-תאגידיים [צרכנים של מוצרים, שירותים, מידע ועוד]. האינטרסים של כל אחד מהקהלים שונים מאלו של האחרים, ואפילו החברים בתוך כל אחד מהקהלים אינם עשויים מעור אחד. כך, למשל, קיימים ניגודי אינטרסים מובנים בתוך קבוצת בעלי המניות בין בעלי מניות שליטה, משקיעים מוסדיים ובעלי מניות מהציבור. כל אחד מהקהלים וכל אחת מתת-הקבוצות מעוניינים לגרום לכך שהכסף הגדול, המצוי בידי חברות עסקיות, יתפקד לקידום האינטרסים הייחודיים להם. המשטר והמבנה הקבוע בדיני החברות נועד לנהל את התאגיד בדרך דמוקרטית שתשיא את השימוש במשאבי החברה תוך התחשבות באינטרסים הלגיטימיים של כל הקבוצות המושפעות.
ודוק: חלקים גדולים של ה"יש" הכלכלי מצויים בבעלותן של חברות. תהליך ההפרטה מעביר אחריות על שירותים ציבוריים חשובים אל הסקטור הפרטי. לחברות עסקיות כוח השפעה גובר והולך על שוק הרעיונות: הן קובעות מרכזיות של טעם, תודעה, השקפה והעדפות חברתיות ותרבותיות. כעולה מכך, קיימת חשיבות גדולה לשאלה מי מפעיל את תהליך קבלת ההחלטות בחברה העסקית? לטובת מי הוא אמור לפעול? מהי האחריות והשקיפות באשר לתהליך קבלת ההחלטות?
שני ספרים התפרסמו במסגרת פרויקט זה: הבעלות בחברה העסקית ותכלית החברה העסקית.
2. רגולציה: בישראל קיימת רגולציה כבדה. מוסדות ורשויות מפקחות, המפעילים רשת צפופה של חוקים ותקנות, שולטים בחלק לא מבוטל ממהלך חיינו. קיימות הערכות שונות באשר לעצם הצורך בחלקים של המבוך הרגולטורי, באשר ללגיטימיות של מטרותיו המוצהרות ובאשר למידת יעילותו בהשגת מטרות אלו. בכוונת הפרויקט ל"ייצר" מחקרי מדיניות שיבדקו את ההיבטים המשפטיים והמינהלים של המשטרים הרגולטוריים הקיימים ויציעו הצעות לשיפורו ולהתאמתו למציאות הישראלית המשתנה:
* מחקר המדיניות המונופוליסט כקורבן: על זכויות חוקתיות בדיני ההגבלים העסקיים, בודק באופן ביקורתי את התאמתם של דיני ההגבלים העסקיים ואת דרכי יישומם למציאות הישראלית. המחקר מגלה כי קיימים פערים בין ההצהרות החוקתיות בדבר הזכות לקניין ובדבר חופש העיסוק ובין הנורמה הנוהגת ודרכי אכיפתה. מתברר כי דיני ההגבלים פוגעים בזכויות יסוד מוגנות של המונופוליסטים. המחקר מציע תיקוני חקיקה שישקפו לא רק את הנחות היסוד של דיני התחרות, אלא גם את המשטר החוקתי החדש, שדיני התחרות כפופים לו.
* מחקר המדיניות הרגולציה של שירותי התקשורת בישראל: הצורך בהקמת רשות תקשורת, בוחן תחילה את הרציונלים לרגולציה של שירותי התקשורת ואת טיבו של שיקול הדעת הרגולטורי; בהמשך מובאת סקירה של חקיקת התקשורת וכללי ההסדרה של הענף בלשושת התחומים הרלוונטיים - שירותי בזק, תדרים לתקשורת אלחוטית ושידורי טלוויזיה ורדיו; ולבסוף, על יסוד כל אלה, מוצגת הצעת המחברים למודל חדש לרשות תקשורת מקצועית ועצמאית בישראל.
לחצו לעיון בפורום השולחן העגול בנושא הרגולציה של שירותי התקשורת בישראל, שייערך בפברואר 2010
3. ריכוזיות ההון והדמוקרטיה הישראלית: שוק ההון ישראלי מורכב ממספר קטן של שחקנים גדולים. דבוקת השליטה הממוצעת בחברה ציבורית עולה על 50% מזכויות ההצבעה. לעובדה זו יש השלכות עומק ורוחב על הקשר בין הון ושלטון, על האפקטיביות של התחרות המקומית, על יחסי העבודה והאשראי, על שוק הרעיונות ועוד. ואולם, המערך המשפטי המסדיר את החברות העסקיות בישראל בנוי על פי מתכונת אמריקנית, שם רמת הביזור של המניות בקרב ציבור המשקיעים גבוהה ביותר. היינו, הנורמה הנוהגת, המיובאת, איננה מתאימה, בבסיסה, להסדרת השוק המקומי. אנו עסוקים בחיבור מחקרי מדיניות שיטפלו בהבטים שונים של עניין זה ויציעו הצעות לתיקונו.
מחקר המדיניות ריכוזיות השליטה בישראל: היבטים משפטיים, בוחן אם המשטר בישראל מתמודד כראוי עם תופעת ריכוז השליטה בחברות ציבוריות. ממצאי המחקר מצביעים על הפער שבין המציאות העסקית-כלכלית - שבה בעלי השליטה הם המכתיבים את מדיניות התאגיד - לבין ההסדרה המשפטית, אשר מתעלמת במקרים רבים ממעדם הדומיננטי של בעלי השליטה. מחבר המחקר, פרופ' אסף חמדני, מציע קווים מנחים ראשוניים להסדרת מעמדם של בעלי השליטה בחברות ציבוריות בישראל וטוען כי יש צורך לגבש מדיניות ממשלתית עקיבה להתמודדות עם רכיזיות השליטה בשוק ההון הישראלי.
בעקבות מחקר זה נכתב מחקר מדיניות נוסף שיבדוק את ההשלכות על מעמדם ותפקודם של המשקיעים המוסדיים בישראל, אשר מחזיקים בכספי הפנסיה, הביטוח והחיסכון של חלק גדול מהאוכלוסייה.