השחיתות השלטונית בישראל

ראש התכנית:
פרופ' מרדכי קרמניצר

לפניות לפרופ' קרמניצר נא לפנות לגב' אביגיל יוחנן, עוזרת סגני נשיא למחקר בדוא"ל: avigail@idi.org.il

בשנים האחרונות התפרסמו מקרים רבים של שימוש מושחת בכוח השלטון. שחיתות שלטונית פוגעת בעקרונות בסיסיים של צדק, באיכות המשטר, בלכידות החברתית ובאיכות חייהם של אזרחי המדינה ותושביה. היא גם פוגעת בצמיחה ובהיקפי ההשקעות הכלכליות במדינה ואף מייקרת את שירותי השלטון. במובנים רבים שחיתות פוגעת פגיעה אנושה בערכי הדמוקרטיה וביכולת לנהל את החיים המשותפים באמצעים פוליטיים וחוקיים. שחיתות שאינה מטופלת עלולה לכרסם במערכות השלטון וביסודות החברה ולהפוך את המשטר ללא לגיטימי.

בשנים האחרונות יש אינדיקציות לעלייה במספר מעשי השחיתות השלטונית בישראל. בין השאר, דירוגה היחסי של ישראל במדד תפיסות השחיתות של Transparency International נמצא בשנים האחרונות בירידה (אם כי הסקרים בשנת 2007 מצביעים שייתכן שמגמה זו נבלמה); מספרם של נבחרי הציבור שהסתבכו בפלילים עקב מעורבותם במעשי שחיתות עלה; דוחות של ביקורת המדינה שפורסמו בשנים האחרונות חשפו מקרים שבהם שרים מינו מינויים פוליטיים בהיקפים גדולים, שלא היו מוכרים בשנים קודמות; גם ניתוח המבנה של מערכות השלטון בישראל ושל מידת האמון והלכידות החברתית מצביעים על האפשרות שמעשי השחיתות נהיו חלק מהשגרה בשלטון ובפוליטיקה.

מטרת התכנית: לתרום למאבק לצמצום השחיתות השלטונית בישראל.

יעדי התכנית:

• לחזק את השיח הציבורי בעניין שחיתות שלטונית על ידי ניתוח המושג וההסברים המקובלים לתופעה.
• להציג תמונת מצב של מוקדי השחיתות הפוליטית והשלטונית.
• לנתח את הגורמים לתופעה בישראל ומחוצה לה.
• לבחון את התמודדותן של המערכת לאכיפת החוק והמערכות הציבוריות עם מעשי שחיתות.
• לגבש מדיניות והמלצות קונקרטיות למניעת שחיתות שלטונית או לצמצומה על בסיס המצב בישראל והניסיון שנצבר במדינות אחרות.

פרויקטים:

• מחקר השוואתי בעניין עברת מרמה והפרת אמונים: את המחקר הוביל והנחה מרדכי קרמניצר, והשתתפו בו דורון נבות, נאוה בן-אור, עמיר פוקס וגיא ורטהים.
  עברת מרמה והפרת אמונים היא עברת-סל, והאיסור עליה אמור להעניק כלי פלילי למאבק במעשי שחיתות שאינם שוחד ובמקרים של פעולות בניגוד עניינים בנסיבות מחמירות – גם אם לא ברור שהפעולות אכן מושחתות או שנעשו מתוך שיקולים אישיים זרים או בניסיון להפיק רווח אסור מן התפקיד.
  המחקר בוחן את מטרת האיסור הפלילי על הפרת אמונים ואת רכיביו מתוך השוואתו למדינות אחרות בעולם שקיים בהן איסור דומה. המחקר מצביע על בעיות מהותיות הן בנוסח החוק הן בהלכה הפסוקה שנקבעה בבית המשפט העליון ומציע הצעת חקיקה מפורטת בעניין האיסור הפלילי הרצוי על הפרת אמונים.
   לחצו כאן לעיון במחקר מרמה והפרת אמונים: בחינה ביקורתית והמלצות לשיפור החקיקה
  
  
• שחיתות פוליטית בישראל: מחקר שעתיד להתפרסם בשלושה חלקים, מאת דורון נבות ובהנחיית מרדכי קרמניצר. החלק הראשון, אשר יצא לאור, מציג את המושג 'שחיתות פוליטית' ותאוריות אמפיריות שמבקשות להסביר מדוע קיימת שחיתות. החלק השני מנתח את מצב השחיתות בישראל מאז קום המדינה ועד סוף שנת 2006. החלק השלישי מציע שורה של המלצות שיישומן עשוי לצמצם את השחיתות השלטונית ולחזק את הדמוקרטיה בישראל.
   לחצו כאן לעיון בחלקו הראשון של המחקר שחיתות פוליטית: תולדותיו של מושג שנוי במחלוקת
  
  
• ניגוד עניינים והמשפט הציבורי: ספר בעריכתם של פרופ' דפנה ברק-ארז, דורון נבות ופרופ' מרדכי קרמניצר. כל המאמרים שמופיעים בקובץ נכתבו במיוחד לספר. בין השארהוא כולל מאמרים של הנשיא פרופ' אהרן ברק, השופט (בדימוס) פרופ' יצחק זמיר, פרופ' מרים גור-אריה, פרופ' דפנה ברק-ארז וכן מאמר של קרמניצר ודורון נבות.
   לחצו כאן לעיון במחקר ניגוד עניינים במרחב הציבורי: תרבות, אתיקה ופוליטיקה
  
  
• התמודדותן של הרשויות לאכיפת החוק עם עברות של אישי ציבור: מחקר מאת גיא לוריא הבוחן את מדיניות המערכת לאכיפת החוק בעניין העמָדה לדין של עובדי ציבור בכירים שנחשדו במעשים פליליים, ברובם בעלי 'אופי מושחת'. במחקר נטען כי הממצאים מלמדים שהמערכת לאכיפת החוק אינה מיישמת את 'מבחן בוזגלו'.
   לחצו כאן לעיון במחקר כישלון במבחן בוזגלו
  
  
• מחקר עתידי שיערוך עמיר פוקס ושיהיה המשך למחקרו של גיא לוריא בעניין אי-יישום 'מבחן בוזגלו'. המחקר יעסוק בזיכויים של אנשי ציבור שנאשמו בעברות שחיתות. הטענה שהמחקר יבחן היא שאמות המידה שבאורן בחנו בתי המשפט את יסודות העברה לא היו אותן אמות מידה המיושמות בעניינם של נאשמים שאינם אישי ציבור.