תקשורת ודמוקרטיה - אתגרים חדשים לאתיקה בתקשורת

ראש התכנית:
פרופ' מרדכי קרמניצר

עוזר מחקר:
מר נועם יורן

המחקר 'תקשורת ודמוקרטיה' החל בשנת 2007 ומטרתו לנסח מערכת מושגים חדשה לדיון אתי בתקשורת – מערכת חדשה זו נחוצה לנוכח שינויים שחלו באופן שאנחנו חושבים על תקשורת ועל תפקידה בחברה. הצורך במחשבה חדשה ניכר במיוחד סביב ציר מרכזי של שינוי: המעבר ממחשבה על תקשורת בהיותה מתווך למחשבה על תקשורת בהיותה זירה. הדיון האתי בתקשורת שבוי ברובו בתפיסה שהתקשורת היא מתווך, אולם המושגים האופייניים לדיון זה אינם מתאימים לתפקידה של התקשורת היום – היותה זירה שמתרחשים בה רבים מהאירועים הציבוריים המרכזיים בחיינו.

סימפטום בולט לצורך במערכת מושגים חדשה הוא תכניות המציאות – תכניות אלו פרחו בעשור האחרון ושינו את פני הטלוויזיה ואת האופן שבו אנחנו חושבים על טלוויזיה ועל תקשורת. משום כך המחקר מתמקד בתכניות מציאות לשם בחינה של תופעות בתקשורת בכלל.

יש שני צירים שתכניות המציאות מזמינות בעניינם מחשבה חדשה על תקשורת באופן כללי. ראשית תכניות המציאות חוצות את ההפרדה הוותיקה בין תיעוד לבין בידור. העירוב בין שני התחומים האלה מסמן את אחת הבעיות האתיות המרכזיות היום: הזליגה המתמדת של הבידור אל התקשורת הרצינית וההחלה הגוברת של עקרון הרייטינג על תכניות אקטואליה ותחקירים. תכניות המציאות גם מאפשרות להצביע על צורות שונות של חדירה זו של בידור לתוך התקשורת הרצינית – צורות שאינן תמיד גלויות לעין. למשל העניין הרב של תכניות המציאות בחריגה, בסטייה ובפשיעה מרמז כי גם בנושאים אלו, הרציניים לכאורה, העיסוק התקשורתי יכול להיות צורה מוסווית של בידור. שאלה אתית חריפה עולה בעקבות האפשרות לשימוש נרחב במצלמה נסתרת בתכניות תחקיר בהקשר של בידור.

שנית, תכנית המציאות מתייחדת באופייה המיוחד של המציאות שהיא מציגה – מציאות טלוויזיונית. מה שרואים בתכנית המציאות אינו מציאות הקיימת בנפרד מהמצלמה ומהמסך אלא היא מתחשבת בקיומם ונוצרת למענם. מושג זה, מציאות טלוויזיונית, מצביע על צורך לראות בתקשורת זירה של פעולה ציבורית ולא רק מתווך. לשינוי זה יש השלכות משמעותיות על המחשבה האתית, מאחר שהמושגים המסורתיים של מחשבה אתית על תקשורת מכוונים ברובם למחשבה על תקשורת בהיותה מתווך. אולם נדמה כי דווקא היות התקשורת זירה ציבורית מעלה היום את השאלות האתיות הקשות ביותר. תחקיר הפדופילים ששודר בערוץ 10 בדצמבר 2007 הוא דוגמה טובה לכך: הבעייתיות האתית שעולה ממנו אינה קשורה לתפקידה של הטלוויזיה במסירת מידע אלא לתפקודה בהיותה זירה, לאופן שבו הטלוויזיה מתערבת במציאות ופועלת בה.

עוד מתוכננים במסגרת התכנית: