דף הבית
על המכון
התכנית החינוכית
מרכז גוטמן לסקרים
כינוסים ואירועים
הוצאה לאור
מחקרים ותכניות

ראשי התכנית:
ד"ר חן פרידברג
פרופ' ראובן חזן

 למחקר פיקוח הכנסת על הממשלה: תמונת מצב והצעה לרפורמה


הפיקוח של הרשות המחוקקת על הרשות המבצעת במשטר הדמוקרטי הוא אחד התפקידים החשובים ביותר הנמצאים בידי הרשות המחוקקת. תכליתו של תפקיד זה היא לממש הלכה למעשה את הרעיון שהעם הוא הריבון ואילו הנציגים הנבחרים על ידו לרשות המחוקקת הם שליחיו, ובתור שכאלה הם מחויבים לשמור על האינטרסים שלו, להשגיח מטעמו על הממשלה, לתת פומבי לפעולותיה, לכפות עליה להסביר את מעשיה ולגנות אותה במידת הצורך. מחקר זה שם לו למטרה להציג את המצוי בתחום זה בקונטקסט הישראלי, לרבות המגבלות והחסמים המאפיינים אותו, אל מול הרצוי – איתור פתרונות אפשריים לבעיות המאפיינות תחום זה.

כדי להבין לעומק את הבעיות המאפיינות את סוגיית הפיקוח הפרלמנטרי בישראל, ובטרם הוצעה ההצעה לרפורמה בתחום זה, הונחה קודם לכול את התשתית ההיסטורית והמושגית לחקר הסוגיה. לפיכך המחקר סוקר בראשיתו את הרקע ההיסטורי של תפקיד הפיקוח של הגוף המחוקק, לרבות דיון במקורותיו ובהגדרות המסורתיות של תפקיד הפיקוח כפי שעמדו עליו הוגי דעות ופילוסופים בעבר. לאחר מכן מוגדר תפקיד הפיקוח המודרני, לרבות ליבון סוגיית העמימות המלווה את הגדרת מושג זה. בשלב השלישי תוצגנה המסגרות התאורטיות המשמשות אכסניה לחקר סוגיית הפיקוח הפרלמנטרי, כולל דיון במקומו של תפקיד הפיקוח במארג היחסים בין הרשויות במשטר הפרלמנטרי וכן בגורמים משטריים מבניים המשפיעים על היקפו בדפוס משטר זה. מטרתו של הדיון היא להצביע על הגורמים המרכזיים המובְנים בדגם המשטר הפרלמנטרי העשויים להגביל את עצמתו של הפיקוח שמפעיל הגוף המחוקק (מפלגות, קואליציה ואופוזיציה, משמעת סיעתית, הרוב שהממשלה נשענת עליו וכיוצא באלה).

לאחר הנחת התשתית ההיסטורית והמושגית פונה המחקר לעסוק בתיאור הכלים המוסדיים הבולטים המצויים בידי פרלמנטים בכלל, והכנסת בפרט, לצורך הפעלת פיקוח על הרשות המבצעת. הכלים הללו נסקרים, והדיון בהם מלוּוה בסקירה השוואתית, תוך כדי התבוננות ברפורמות שביצעו פרלמנטים שונים בעבודתם, בשימוש בחלק מהכלים הנזכרים לעיל, כדי לחזק את יכולת הפיקוח שלהם.

בשלב האמפירי בוחן המחקר שניים מכלי הפיקוח אשר הכנסת עושה בהם את השימוש התכוף ביותר – הוועדות והשאילתות – מתוך בחינת השימוש בהם בתקופת כהונתה של הכנסת השש עשרה. הוועדות שנבחרו הן ועדת החינוך, ועדת הפנים וועדת העבודה והרווחה, בשל הנתח הנכבד של שלושת תחומי העיסוק שלהן בתקציב מדינת ישראל ובמסכת פעולות השלטון. נוסף על כך בחרנו לבדוק את הוועדה לענייני ביקורת המדינה – היא ועדת הפיקוח של הפרלמנט, וכן שאילתות שעסקו בנושאים של חינוך, פנים ובריאות בתקופת כהונת הכנסת הנבדקת.

המחקר בוחן, על ידי בניית מדדים שונים, את יכולתם של הכלים הללו להפעיל פיקוח על הרשות המבצעת בישראל (קרי הפוטנציאל הפיקוחי שלהם), ובמידת האפשר גם את התפקוד שלהם הלכה למעשה. הממצאים שהתקבלו מאפשרים להסיק מסקנות בעניין יכולתה של הכנסת להפעיל פיקוח באמצעות הכלים המרכזיים העומדים לרשותה, ובמידת האפשר גם בעניין אופן התפקוד של הכלים הללו (קרי מימוש הפוטנציאל הפיקוחי).
 
בשלב האחרון מציע המחקר רפורמה כוללת באופן הפיקוח של הכנסת על הרשות המבצעת בישראל, בהתבסס על הממצאים האמפיריים ועל הידע הנצבר מן הספרות ההשוואתית. מטרתה של רפורמה זו היא חיזוק יכולת הפיקוח של הפרלמנט הישראלי ושיפור תפקודו בתחום זה.