בהתבוננות מפרספקטיבה פוליטית השוואתית, שממנה ננסה להבין את עברן של מערכות דומות ודרכי פעולתן, קשה להתעלם מן הדמיון המבני בין המערכת הישראלית למערכת הגרמנית – המקרה הגרמני דומה מאוד לישראלי, להוציא הבדל עקרוני אחד. כמו מדינת ישראל, גם מערב גרמניה הוקמה בעקבות מלחמת העולם השנייה; כמו מדינת ישראל, מערב גרמניה נאלצה לשקול מחדש את משקל הטראומה של המלחמה הטוטלית והשמדת היהודים; כמו מדינת ישראל, גרמניה נקלעה מיד למאבק בין-גושי שהסיט חלק גדול מתשומת הלב הדמוקרטית, שבשמה נאבק המערב בגרמניה, למאבק ב'ציר רשע' מן המזרח.
ההבדל העקרוני נוגע כמובן לפרספקטיבה ההיסטורית: גרמניה זיהתה בעצמה את האחראית לרצח ולמלחמת השמד הגדולה בהיסטוריה של המערב ומשום כך הטמיעה אופק ואמצעים חינוכיים אל תוך המערכות הפועלות בה. בניגוד לכך, מדינת ישראל ראתה בעצמה קרבן הנסיבות, פתרון גאו-פוליטי מערבי שנועד לספק מקום מפלט לאותן שאריות בודדות שהצליחו לברוח מן ההרס והרצח הגרמני. ואולם, באופן פרדוקסלי, דווקא מדינת ישראל – בשל הדגשת ה'קרבן' – זנחה את החינוך הפוליטי וראתה בתוכן הקרבן את אופק הפעולה הפוליטי-חינוכי שלה. כפי שיראו הפרקים הבאים בסדרה, גם אם מקורות ההגות והתאוריה דומים ואף זהים, ורבים מאנשי החינוך בישראל היו גרמנים במוצאם – הפרשנות של אנשי החינוך הישראלים הפוכה לחלוטין מהפרשנות שניתנה בגרמניה.
החיבור ינסה למשמע את שתי ההיסטוריות – החינוך הפוליטי בגרמניה מול החינוך הפוליטי בישראל – כשני פנים של היסטוריה מקבילה, אולי אחת. בחלק הראשון של החיבור ייעשה ניסיון כן ורציני להעריך את הניסיונות המוקדמים של המדינה הגרמנית להציב את 'החינוך הפוליטי', נושא שנכלל כבר בחוקי היסוד, בראש סדר העדיפויות הלאומי-חינוכי. חשוב להדגיש בהקשר זה את הפערים והמאבקים הבין-דוריים כבר כאן – אמנם המאבקים של המערכת המערב גרמנית רחוקים ואף הפוכים מן ההתמודדות של מדינת ישראל, הרי גרמניה הגיעה אל החינוך הפוליטי מנקודת המבט של מבצעי הפשע, וישראל החלה מנקודת המוצא של הקרבן המשתקם – אולם חשיבות ההתמודדות עם הנושא משותפת ובולטת גם בהשוואה מבנית: בגרמניה זכר השואה והמלחמה החזיר שוב ושוב את תשומת הלב הציבורית אל 'החינוך הפוליטי' לדמוקרטיה, ואילו במדינת ישראל עיקר תשומת הלב הופנה למאבק המזוין באיום המדיני המידי. במילים אחרות, חיבור זה עתיד להצביע על שתי דרכים שונות של פרשנות פוליטית לאותם לקחים היסטוריים.