ראש התכנית:
פרופ' אשר אריאן
צוות מחקר:
גב' לורה טלינובסקי
גב' אנה קנפלמן
המכון הישראלי לדמוקרטיה עוסק שנים רבות בנדבכים מגוונים של המשטר הדמוקרטי בישראל למען הבנת תפקודו וקשייו ומציאת דרכים לשיפורו. החלופות המוסדיות במערכת השלטון, ובכלל זה אופן תפקודה של הממשלה, מעמדן של הכנסת והמפלגות, המקשרות בין ציבור הבוחרים למערכת הפוליטית, היו מהנושאים המהותיים שזכו למחקר, לדיון ולקידום. נוסף על כך עמדו בראש סדר היום של המכון הישראלי לדמוקרטיה גם סוגיית ההשתתפות, מעורבותם של אזרחי המדינה בעשייה הפוליטית ובחינתן של רפורמות שמטרתן לתרום ליציבות המערכת ולהגנה על ערכי הדמוקרטיה. להלן כמה תחומי מחקר בתכנית 'רפורמות פוליטיות':
- השתתפות פוליטית. שאלת ההשתתפות הפוליטית בישראל, כמו בכל הדמוקרטיות המערביות, ממלאת מקום מרכזי במחקר ובציבור. הירידה בשיעורי ההצבעה במערכות הבחירות לכנסת בשנים האחרונות היא סממן להיחלשותה של השתתפות פוליטית בישראל במובן הפורמלי. עם זאת ישנם ביטויים מגוונים להשתתפות פוליטית – בין השאר נחקרים מעורבותם של האזרחים במפלגות ובבחירת מועמדים, 'קהילות מדומיינות' באינטרנט ואפיקי השתתפות.
- מפלגות פוליטיות הן חלק בלתי נפרד מהמשטר הדמוקרטי, והן האפיק העיקרי לביטוי האינטרסים של הציבור במערכת השלטון. במסגרת דיון זה ההשתתפות נבחנת מנקודות מבט רבות, כגון השיטות לבחירת מועמדים והליכי ההתמודדות הפנים-מפלגתיים, ובעניינם הועלו בתכנית הצעות לשיתוף אזרחים בבחירת הנציגים לכנסת; סוגיית מימון המפלגות; וניתוח יחסי הגומלין בין מפלגות ותיקות לחדשות.
- דגמים של שיתוף אזרחים. בתכנית נחקרים תפקידים והשפעות של ארגונים וולונטריים ולוביסטיים, נלמדים התנאים לקידום פן חשוב זה של החברה האזרחית ונבחנת מידת היעילות של פעולתם על מוסדות השלטון.
- התנהגות הבוחרים. מהם הגורמים המסבירים את התנהגותם של הבוחרים? מה משפיע על הצבעתם של הבוחרים? המחקר עוסק בהתנהגות האלקטורלית של קבוצות בציבור הבוחרים, כגון דתיים, חילונים, יוצאי ברית המועצות, ערבים, צעירים, נשים ועוד. בקבוצות העלייה, שאלה מרכזית היא אם סוג המשטר השונה של יוצאי ברית המועצות למשל ותהליכי החִברות הפוליטית שהם חוו בישראל השפיעו על הצבעתם בבחירות לכנסת. מחקרים אחרים מתמקדים בהשלכות של ביטול שיטת הבחירה הישירה לראשות הממשלה על התנהגות הבוחרים ועל מבנה החיים הפוליטיים.
- בחירות, מפלגות ואינטרנט. ההכרה בהשפעותיה הנרחבות של רשת האינטרנט מחלחלת גם למפלגות בתקופת מסע הבחירות. מערכת הבחירות של שנת 2006 הייתה הראשונה שבה כמעט כל המפלגות הציגו אתרים רבגוניים, ואתרים אלו שימשו צינור לתקשורת ודרך להעברת מסרים מהנהגת המפלגה לציבור התומכים והגולשים. במהלך מערכת הבחירות ההיא נערך מחקר ייחודי לניתוח אתרי המפלגות. במחקר נשאלו שאלות רבות: מה הייתה התבנית שהמפלגות פעלו לפיה? מה הציעו אתרי המפלגות לגולשים במהלך מסע הבחירות? האם אפשר להצביע על מאפיינים ייחודיים של מסע בחירות באינטרנט? ניתוח התוכן של אתרי האינטרנט של המפלגות ביקש לעמוד על עיקרי המאפיינים של מערכת הבחירות ב-2006.
- מחקרים שאינם פעילים. אימוצן של שתי רפורמות שנויות במחלוקת במערכת הפוליטית של ישראל – בחירתו הישירה של ראש הממשלה, שיושמה שלוש פעמים (בבחירות 1996, 1999 ו-2001) ומאז בוטלה, והבחירות הפנים-מפלגתיות בשיטת הפריימריז – הביא לחוסר יציבות של המערכת הפוליטית, ושתיהן גם יחד הקשו על היכולת של הממשלה לתפקד ולפעול ותרמו לשחיקה של נורמות וערכים דמוקרטיים בקרב נבחרי הציבור בפרט ובחברה הישראלית בכלל. המחקרים התעמקו בבעיות אלו ופיתחו מודלים חלופיים לרפורמות מתוך הישענות על יסודות הדמוקרטיה הפרלמנטרית.