ראש התכנית:
פרופ' אבי בן בסט
צוות מחקר:
מר כפיר בץ
גב' רותם הורוביץ
לרפורמות כלכליות יש תרומה חשובה לצמיחה בת קיימא; אך כמעט תמיד יימצאו להן מתנגדים – חלקם בשל ספקנותם ורובם מתוך הגנה על אינטרסים. לכן חשוב לבחון מהם התנאים שיביאו ליישומן. מטרת המחקר היא לבחון את המניעים לרפורמות הכלכליות שהוצעו מאז 1985, את מידת ההסכמה המקצועית להן, את עצמת ההתנגדות של בעלי העניין ואת הכוח של המערכת הפוליטית ליישמן.
במסגרת המחקר אתרכז ברפורמות השייכות לאחת משתי קטגוריות:
- צמצום המעורבות של הממשלה בפעילות עסקית, כמו בשוק ההון, בשוק מט"ח ועוד.
מעורבות של הממשלה על ידי הגבלות מנהליות על כמויות ומחירים גורמת לעיוות בהקצאת המקורות במשק, לייצור לא יעיל ולאפליות בין יצרנים ובין צרכנים. כל אלה פוגעים בסופו של דבר גם בפוטנציאל הצמיחה.
- רפורמות שנועדו ליצור תחרות בענפים מונופוליסטיים, והפרטתם, אם הם בבעלות הממשלה.
היעדר תחרות פוגע בהיצע התוצר ומגדיל את האי-שוויון הכלכלי.
לממשלה הייתה מעורבות ניכרת בפעילות העסקית במשק מאז היווסדו; והתערבותה גברה מאוד בתקופת המשבר בשנים 1974–1985. משבר העשור האבוד הוליד את התכנית לייצוב המשק, אך הוא גם תרם לשינוי בתפיסה הכלכלית של קובעי המדיניות – ממֶשק שבו לממשלה יש מעורבות ניכרת לכלכלת שוק.
למרות השינוי בתפיסת העולם של קובעי המדיניות, תהליך הליברליזציה של המשק נמשך כבר עשרים שנים. יש הצעות שלא זכו למימוש עד היום, ויש הצעות שזכו להצלחה רק בניסיון השלישי, או אפילו השישי. ריבוי הניסיונות בחלק מהתחומים מאפשר לנו להשוות את התנאים ששררו בכל אחד מהם, לבחון מה היה חסר בניסיונות שכשלו ומה המשותף לניסיונות המוצלחים.
הפרמטרים שייבחנו במחקר:
- הגורמים שיוצרים את הביקוש לרפורמה, ובמיוחד במשק הפתוח לעולם הרחב.
- תנאי הרקע המקרו-כלכליים.
- הקונסנזוס בפקידות המקצועית.
- עצמת ההתנגדות של בעלי האינטרסים.
- הכוח הפוליטי של מקבלי ההחלטות.
עם התקדמות המחקר נעלה לאתר ממצאים ותוצרים נוספים.
למחקרים קודמים בנושא:
1. מבנה הפיקוח על שוק ההון
2. תהליך קביעת תקציב המדינה והמדיניות הכלכלית