דף הבית
על המכון
התכנית החינוכית
מרכז גוטמן לסקרים
כינוסים ואירועים
הוצאה לאור
מחקרים ותכניות

המועצה הציבורית לחוקה: דגם המשטר הראוי לישראל

תאריכי האירוע:
05/07/2000 - 06/07/2000
בלוח העברי:
ג' בתמוז תש"ס - ד' בתמוז תש"ס
ב-ג'–ד' בתמוז תש"ס, 6–7 ביולי 2000, התכנסה בפעם הראשונה המועצה הציבורית באשקלון, בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, לשם דיון בדגם המשטר הראוי לישראל. השופט שמגר הזכיר בדברי הפתיחה שלו את תפקידה המכריע של הרשות המחוקקת ואת חשיבותה בהשוואה לשאר רשויות השלטון, ומהם נובעת חשיבות ההכרעה בשאלת דרך בחירתה והגדרת סמכויותיה. על סדר היום של המפגש עמדה סוגיית דגם המשטר הראוי לישראל; הטיפול בסוגיה נעשה בקבוצות עבודה ובהן נדונו שלושה דגמים – דגם הפרלמנט, דגם הבחירה הישירה ודגם הנשיאות – ונבחנה ההתאמה של כל אחד מהדגמים האמורים למציאות הישראלית.

להלן תקציר הנושאים שעלו בכל אחת מקבוצות העבודה.

דגם הפרלמנט

  1. הוצע להגדיר את דגם המשטר פרלמנטרי ולהוסיף את האפשרות להבעת אי-אמון קונסטרוקטיבי, כלומר האפשרות שהפרלמנט יוכל להחליף את הממשלה הקיימת בממשלה חדשה.
  2. נדונה שאלת אחוז החסימה, אם כי לא הייתה הסכמה בעניין אחוז החסימה הרצוי.
  3. נדון הקושי של נבחרים פוליטיים לכהן בתפקידים של שרים מקצועיים.
  4. נטען שעדיין חסרה במדינה לגיטימיות לקיומן של קבוצות מיעוט.
  5. שאלת הייצוג האזורי עלתה פעמים אחדות, גם בעניינה היו הדעות חלוקות.
  6. נטען שבכנסת אבדה הליבה האחראית משום שכבר אין בה אנשים ששומרים על עניין הכלל ועל ערכים יסודיים.
  7. עלו שאלות בעניין מהות תפקידו של הפרלמנט בהיותו גוף המתווך בין העם והבוחר לבין השליט והמתמודד על השלטון.

 

דגם הבחירה הישירה

רוב הקבוצה התנגדה התנגדות מוחלטת לבחירה ישירה. בכל זאת הוזכרו שני יתרונות לדגם זה:

  1. הדגם מחייב את המנהיג הנבחר להיות מתון בנושאים מדיניים.
  2. הדגם מגביל את האפשרות להחליף את ראש הממשלה במהלך הקדנצייה.

 

המסקנות של קבוצת העבודה:

  1. יש להעלות את אחוז החסימה.
  2. יש לבטל את הצורך באישור הכנסת למינוי הממשלה.
  3. יש לדאוג להפרדה ברורה בין מימונה של תעמולת הבחירות לרשות הממשלה לבין מימון של תעמולת הבחירות של המפלגות.
  4. יש צורך בשינוי שיטת הבחירות לשיטה שבה הפריימריז יהיו כלולים בתוך הבחירה לכנסת, כלומר תהיה אפשרות לשנות את סדר המועמדים שהמפלגה קובעת, על פי העדפות הבוחר.

 

דגם הנשיאות

  1. שיטת הנשיאות מאפשרת הפרדת רשויות משמעותית בהרבה מההפרדה הנהוגה במדינת ישראל היום, וזהו אחד מיתרונותיה.
  2. משטר נשיאותי מאפשר לרשות המבצעת להיות הרבה פחות תלויה ברשות המחוקקת ובהתאמה להיות הרבה יותר ממוקדת ועניינית, ועם יכולת משילות גדולה לעומת המציאות בישראל היום.
  3. משטר נשיאותי מבטל את הצורך באחוז חסימה, ותוצר הלוואי החיובי של שינוי זה הוא הפחתה דרסטית של כל היסודות של סחטנות פוליטית. מצד אחר ביטול אחוז החסימה עלול להוביל להיחלשות של המיעוטים, שכן הוא יפגע בכוח המיקוח שלהם.
  4. יש לזכור שדגם זה עשוי להוביל להיווצרות קואליציה לעומתית, כלומר למצב שבו הנשיא הנבחר הוא ממפלגה שאיננה מפלגת הרוב בפרלמנט ובמצב כזה הרשות המבצעת מוגבלת מאוד ביכולת לפעול על פי המדיניות שהיא התוותה לעצמה.

 

לטבלה המשווה בין שלוש השיטות (עמוד 62) לחץ כאן

עוד בנושא - פרסומים