כינוס המועצה הציבורית נערך במשך יומיים תמימים. לבאי הכינוס, אשר קבלו את טיוטת ההצעה השלמה לחוקה בהסכמה עוד בחודש דצמבר, חולקו מסמכים המרכזים את ההערות וההארות שהתקבלו עד למועד הכינוס.
הכינוס נפתח בקבלת פנים בבית נשיא המדינה, בה הציגו נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, אריק כרמון והשופט מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון (בדימוס) ויו"ר המועצה הציבורית את הצגת עבודת המכון ומטרות הכינוס השניים עשר של המועצה. לאחר נאומו של נשיא המדינה, מר משה קצב, התכנסה המליאה במלון שרתון בירושלים. במליאה פתח השופט שמגר בדברים אודות חשיבותה של הכנסת כנציגת העם ובעלת הסמכות היחידה לקבלת החוקה. שמגר הדגיש את התפקיד הכפול של הכנסת כמחוקקת וכמועצה מכוננת. בדבריו הדגיש שמגר את חשיבות ההצעה כהצעה מקיפה, אשר בעיצובה הכולל הושקעה מחשבה והיא אינה בבחינת חיבור טלאי חוקים. הבנת מהותה של החוקה כמסמך שלם תתרום לדעת שמגר לצמצום רב של אי הבנות פוטנציאליות בעת קריאתה. לאחר סיום הכנת הטיוטה תוגש הטיוטה לועדת הכנסת לשם טיפולה העצמאי והחופשי.
השרה ציפי ליבני, אשר הדגישה כי היא מבקשת לפעול לכינונה של חוקה בהסכמה ככל שניתן, הדגישה בתגובה לשאלתו של יו"ר הכנסת רובי ריבלין, כי לדעתה אין הממשלה צריכה לקבל החלטה בקשר לחוקה בהסכמה. ליבני ציינה עוד כי אינה רואה מניעה להתקדמות בתהליך וכי אין הממשלה כבולה בנושא זה, לפי ראותה עיניה, בהסכמים הקואליציוניים. ח"כ מיכאל איתן, יו"ר ועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת סיכם את המליאה.
במהלך ארוחת הצהריים נאם יו"ר הכנסת רובי ריבלין אשר הביע עמדתו לגבי הצורך במשאל עם כחלק מתהליך אישור החוקה.
לאחר מושב המליאה התחלקו המשתתפים לשלוש קבוצות עבודה נפרדות בנושאים שונים:
קבוצה א' עסקה בנושא "דת ומדינה", בהנחיית פרופ' ידידיה שטרן, המכון הישראלי לדמוקרטיה; אוניברסיטת בר-אילן ופרופ' מרדכי קרמניצר, המכון הישראלי לדמוקרטיה; האוניברסיטה העברית בירושלים.
קבוצה ב' התמקדה בנושא "מדינה יהודית ומדינת אזרחיה " בהנחיית השופט מאיר שמגר, יו"ר המועצה הציבורית ונשיא בית המשפט העליון (בדימוס) ופרופ' אביעזר רביצקי, המכון הישראלי לדמוקרטיה; האוניברסיטה העברית בירושלים ובקבוצה ג' דנו בנושא "מגילת הזכויות: זכויות הפרט וזכויות חברתיות" בהנחיית עו"ד דן מרידור, המכון הישראלי לדמוקרטיה; משרד עורכי דין צדוק ושות' ופרופ' אבי בן בסט, המכון הישראלי לדמוקרטיה; האוניברסיטה העברית בירושלים.
ביום שישי נפגשו חברי המועצה בשעה 8:30 בבוקר והמשיכו בדיון במליאה בסוגיות שונות הקשורות לפרק המשטרי ובדיון פתוח בטיוטה. בדיון המרתק הגיבו מרבית החברים ביניהם פרופ' רות גביזון שהעלתה את ההצעה לחשוב על מסמך חוקתי שאינו משוריין לפרק מעבר, פרופ' פרנסיס רדאי שהדגישה את חשיבות נושא השיוויון בעיקר בהקשר המגדרי. עו"ס אתי פרץ הדגישה את חשיבות עיגונן של זכויות חברתיות ובייחוד את הצורך, לטעמה, בקביעת רף מחייב לחלקן. פרופ' זאב סגל הציע לקצץ באופן משמעותי בחוקה ולהפוך אותה למסמך עקרונות וערכים. על הצעה זו הגיב פרופ' רביצקי בהצעה שהחוקה תכיל פרק דקלרטיבי ורזה של עקרונות וערכים ופרק מפורט יותר. את הדיונים כולם ניתן יהיה לראות בקרוב בשידור הוידאו מהכינוס.
לסיכום הדיון הציגו רכזי שלוש קבוצות העבודה מיום חמישי את עיקרי הדיונים שנערכו. קו של דימיון נמתח בין הדוברים עת הדגישו כי סעיפים מסויימים נתפשו בעיני חלק מהמשתתפים כביטוי לויתור מרחיק לכת בעוד האחרים ראו את ניסוחם של אותם הסעיפים כאילו לא הושגה בהם כל פשרה.
בדברי הסיכום של פרופ' ידידיה שטרן הדגיש שטרן את הקושי, שניכר במועצה, לקבל ולהבין את משמעות מושג הפשרה. בעוד צוות המכון אשר ניסח את החוקה עבר תהליך פסיכולוגי וחברתי ארך במהלך שנות העבודה על החוקה, תהליך אשר הוליד טיוטה שלמה שכללה ויתורים הדדיים, הרי שחברי המועצה לא עברו תהליך דומה.