המועצה הציבורית לחוקה: סוגיית העיגון של זכויות חברתיות בחוקה

להלן תקציר הנושאים שעלו בקבוצות הדיון.

קבוצה א'

בקבוצה הייתה הסכמה כללית על שני עקרונות:
 

• על החברה בישראל – ימין ושמאל, דתיים וחילונים – להכריז על המחויבות שלה לצדק חברתי.
• בסעיף ההקדמה יש להגדיר מחויבות לרווחה, לזכויות חברתיות ולשוויון חברתי ומדיני מלא.
  

שתי שאלות מרכזיות שעלו בהמשך הדיון היו: איך מנסחים את סעיפי הזכויות החברתיות והכלכליות? ואיך אוכפים את הסעיפים הללו?

קבוצה ב'

להלן חמישה נושאים שהועלו בדיון בקבוצה:

• במבוא לחוקה צריכה להופיע אמירה על שאיפה לצדק חברתי.
• יש להכליל זכויות חברתיות בחוקה.
• את הזכויות החברתיות יש לכלול ברמת ההצהרה ולא לדון בהן דיון פרטני.
• ביקורת שיפוטית – יש להציב שני בלמים ולבטאם בשני משפטים: האחד, בצד ההצהרה על הזכויות יש להוסיף 'בהתאם ליכולת הכלכלית של המשק'; האחר, 'הזכות תיקבע בחוק'.
• יש ליבה של זכויות חברתיות שרצוי לכלול בחוקה. בליבה מצויים הזכות לקיום מינימלי בכבוד, לביטוח סוציאלי, לחינוך, לבריאות ולדיור. זכויות העובדים נכללות במידה מתונה יותר.
  

קבוצה ג'

הקבוצה עסקה בכמה שאלות: האם לכלול זכויות חברתיות בחוקה? ואם כן, מה תהיה רמת המחויבות של המדינה לקיום זכויות אלו? אילו זכויות יפורטו ואילו לא? והאם יש מקום לביקורת שיפוטית על תכניה של החוקה?

מהנושאים המרכזיים שעלו:

• הקבוצה כולה תמכה בהכללת פרק זכויות חברתיות-כלכליות בחוקה ובמתן תוקף הצהרתי לפרק זה.
• האופן לאכיפת החוקה – האם יש מקום לביקורת שיפוטית?

•  רות גביזון, עיגון חוקתי למדיניות חברתית-כלכלית? לזכויות חברתיות-כלכליות?
• אבי בן-בסט, רות גביזון, מומי דהן, האם לכלול זכויות חברתיות בחוקה? שלוש חלופות

• אבי בן-בסט ומומי דהן, זכויות חברתיות בחוקה ומדיניות כלכלית, נייר מדיניות 49