דף הבית
על המכון
התכנית החינוכית
מרכז גוטמן לסקרים
כינוסים ואירועים
הוצאה לאור
מחקרים ותכניות

ראש התכנית
פרופ' תמר הרמן, tamarhe@idi.org.il

צוות מחקר
ד"ר כרמית הבר, חוקרת, karmith@idi.org.il
מר יובל לבל, עוזר מחקר, yuvaleb@idi.org.il

כמו שעולה מממצאי שלב א של פרויקט מחקר זה "צמיחתה של ה(אנטי) פוליטיקה החדשה והשפעותיה על הדמוקרטיה בישראל" ומחקרים רבים אחרים, כיום מצבה של הדמוקרטיה הישראלית, כמו של דמוקרטיות רבות אחרות בעולם, אינו מזהיר. התחושה הרווחת בארץ - בקרב ההנהגה, בציבור הרחב ובוודאי במעגלי המחקר ובכלי התקשורת - היא של משבר משילות. תחושה זו יוצרת מעגל קסמים, שכן התסכול, האכזבה, הריחוק והניכור של הריבון הדמוקרטי – העם – מהממסד הפוליטי ומההנהגה והתרחקותם של אלה מן העם עד כדי התפוגגות האחריותיות (accountability) מגבירים את הניכור והריחוק הציבורי וחוזר חלילה.

ואולם בהכרת הבעיה אין די. הפרויקט מטרתו לאתר דרכים להתרתו של קשר גורדי זה, כלומר להציע דרכים לשיקום "האמנה החברתית" בין הציבור לממסד ולהנהגה הפוליטית, שאמורה לעמוד בבסיסו של כל משטר דמוקרטי. מהלך שיקום כזה הוא מורכב, ממושך ויש לגבשו וליישמו בזהירות רבה, בין השאר על סמך ניסיונן של דמוקרטיות אחרות ומתוך התאמתו לתנאי המקום והזמן. במוקד השיקום חייבות לעמוד הצעות קבילות וישימות לטיוב ההתנהלות והתפוקות של הרשויות הפוליטיות, תכניות לשיפור אפיקי התקשורת והמגע בין הנבחרים לבוחרים, הגברת המודעות הציבורית לסכנות שבהתרחקות מן המערכת הפוליטית, ומעל הכול - בנייה באמצעות תהליך התדיינותי (דליברטיבי) של נרטיב דמוקרטי עדכני, שייתן משמעות לשיקום האמון ולהגברת ההשתתפות האזרחית. מהלך כזה צריך להתנהל בעת ובעונה אחת בכמה מישורים: החקיקה, הביצוע, המשפט, החינוך והתקשורת, כשבין הרמות מחבר נרטיב מוסכם בנוגע למבנים ולתהליכים האמורים לעבוד בבסיס דמוקרטיה נציגית בעת הזו.

המשימות העיקריות המתוכננות במסגרת הפרויקט

  • סריקה של המידע התאורטי והאמפירי הקיים בנוגע למהות ולדינמיקה של משברי אמון פוליטיים והמהלכים שנעשו בהצלחה או ללא הצלחה במטרה להיחלץ מהם.

 

  • איתור של מכוני מחקר ומכונים מכווני מדיניות וכן גופים שלטוניים למחצה וחוץ-שלטוניים (אקדמיים ו-Think Tanks) אחרים במדינות אחרות החוקרים ופועלים בכיוונים דומים ויצירת דו-שיח עמם.

 

  • בדיקה מגוונת (בעזרת סקרים, קבוצות מיקוד, ניתוח תוכן וכדומה) של תפיסות וציפיות בקרב הציבור, סוכני השינוי ומקבלי ההחלטות בישראל, במטרה להבין את הציפיות ההדדיות של המעורבים במערכת יחסים סבוכה זו ואת מידת נכונותם ומידת יכולתם להשתתף בתהליך השיקום המדובר.

 

  • ייצוב המכון לדמוקרטיה כמעין מרכז או "נמל בית" (hub) של הארגונים האזרחיים שעניינם שיפור המערכת הפוליטית, מתוך הכרה באוטונומיה המוחלטת שלהם לגבש את סדר היום שלהם, יחד עם ההכרה ששילוב כוחות עשוי לחסוך משאבים וכן להגביר תפוקות.

 

  • בנייה של מהלכים אפשריים לטיפול בבעיות האקוטיות של הדמוקרטיה הישראלית מהסוג שפרויקט זה עוסק בהן והצגתן לפני הציבור ומקבלי ההחלטות.

  • קידום היוזמה של שותפות הממשל הפתוח (Open Government Partnership). מדובר ביוזמה בינלאומית מספטמבר 2011 של שמונה ממשלות, שמטרתה  קידום מחויבותן של הממשלות לעקרונות של שקיפות, העצמה, אחריויות, חיזוק מעורבותם של האזרחים ומאבק בשחיתות מתוך שימוש בטכנולוגיות חדשניות. ממשלת ישראל הצטרפה ליוזמה על בסיס ההבנה שעקרונותיה מאפשרים להעמיק ולשפר במידה ניכרת את מערכת היחסים הדמוקרטית המסורתית שבין הפרט לממשל בחברה הישראלית. לעיון בעיקרי התוכנית לחצו כאן