תשס"ח - אירועים מרכזיים

ספטמבר

• מתיחות בין סוריה לישראל עקב הפצצת מתקן בשטח סוריה בידי חיל האוויר הישראלי. המתיחות בין שתי המדינות החריפה. ב-6 בספטמבר הודיעה סוריה כי מטוסי קרב ישראליים פעלו בשטחה. ישראל לא הגיבה על ההודעה, והאירוע עורר הד תקשורתי רחב והשערות רבות הניזונות מכלי תקשורת זרים. ב-15 בספטמבר דיווחה העיתונות האמריקנית כי היעד לתקיפת חיל האוויר הישראלי בסוריה היה מתקן גרעין סורי שנבנה בסיועה של צפון קוראה. ב-19 בספטמבר אמר יושב ראש האופוזיציה ח"כ בנימין נתניהו בריאיון לערוץ הראשון שהיה שותף מלא בהחלטת ראש הממשלה לבצע את הפעולה בסוריה ובכך הפר את עמימות התגובה הישראלית.
  
  
• המשך ירי הקסאם על ישראל ותגובת צה"ל נגד משגרי הקסאם. במהלך החודש נורו למעלה משבעים טילי קסאם לשטח ישראל. הממשלה דנה בדרכים להתמודד עם הקסאמים והחליטה כי רצועת עזה תוגדר 'שטח עוין'. מההצעות: הפסקת אספקת החשמל לעזה ומתקפה קרקעית נרחבת. ב-11 בספטמבר נחתה רקטת קסאם במחנה הטירוניות בזיקים. איש לא נפגע. ברצועת עזה נהרגו במהלך החודש 28 פלסטינים. [1]
  
  
• מחלוקת לקראת שנת השמיטה. בשונה מן העבר, מועצת הרבנות הראשית אפשרה לרבנים המקומיים בערים לקבוע את המדיניות בנושא שנת השמיטה ולא לקבל את הנוהג המקובל של 'היתרי המכירה' (מכירה סמלית של הקרקע לגוי) המאפשר לחקלאים לעבוד. בתגובה הודיע ארגון רבני צוהר הציוני-דתי על הקמת מערך כשרות נפרד.

אוקטובר

• הכנות לוועידת אנפוליס. במהלך חודש אוקטובר החלו הכנות לקראת ועידת השלום באנפוליס בין נציגי ישראל ובין נציגי הרשות הפלסטינית.
  
  
• שביתת המורים. ב-10 באוקטובר החלה שביתה של ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים במחאה על שכר המורים.
  
  
• שביתת המרצים. ב-21 באוקטובר החלה שביתה של סגל המרצים באוניברסיטה במחאה על השחיקה בשכרם, ושנת הלימודים לא נפתחה כסדרה.
  
  
• פרשת זליכה. מבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס הוציא צו הגנה זמני שאינו מאפשר את הדחתו של ירון זליכה החשב הכללי במשרד האוצר. במהלך שנת 2006 התלונן זליכה אצל מבקר המדינה על מעורבותו לכאורה של שר האוצר דאז, אהוד אולמרט, במכרז בנק לאומי בשנת 2005, ותלונתו הובילה לפתיחת חקירה פלילית. באוגוסט 2007 הודיע שר האוצר רוני בר און על אי-הארכת כהונתו של זליכה. ההודעה עוררה ויכוח ציבורי על הטעמים להחלטתו של שר האוצר. במהלך חודש נובמבר הודיע זליכה כי יפרוש מתפקידו.
  
  
• חקירות ראש הממשלה. במהלך חודש אוקטובר נחקר ראש הממשלה אהוד אולמרט בפרשת בנק לאומי. ב-14 באוקטובר הורה היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז על פתיחת חקירה פלילית נוספת נגד אולמרט בעניין התנהלותו בתפקיד שר התעשייה, המסחר והתעסוקה בשנים 2003–2006. זוהי החקירה הפלילית השלישית נגד אולמרט, נוסף על פרשת בנק לאומי ופרשת הבית ברחוב כרמיה בירושלים.
  
  
• המשך ירי הקסאמים על ישראל. במהלך חודש אוקטובר נמשך ירי הקסאמים מרצועת עזה. שר הביטחון קיבל את הצעתה של מערכת הביטחון לניתוק הדרגתי של זרם החשמל לרצועה בתגובה להמשך ירי הקסאמים. ההחלטה עוררה דיון ציבורי והתנגדות רבה בארגוני זכויות אדם.

נובמבר

• ועידת השלום באנפוליס. במהלך חודש נובמבר נמשכו ההכנות לקראת ועידת השלום באנפוליס בין הנציגים של ישראל, הרשות הפלסטינית וארצות הברית. ב-27 בנובמבר נפתחה ועידת אנפוליס, ולאחר מאמצים רבים הגיעו נציגי ישראל והרשות הפלסטינית להודעה משותפת שלפיה ינסו להגיע להסכם עד סוף 2008. הוחלט כי המשא-ומתן בין הצדדים יחל ב-12 בדצמבר. הוועידה נפתחה בנאומים של נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש, ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט ונשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס. אולמרט אמר בנאומו: 'באתי לכאן היום מירושלים, כבוד הנשיא, לפי הזמנתך, להושיט בשם עם ישראל ומדינת ישראל לעם הפלסטיני ולשכנותינו יד של תחילת פיוס היסטורי בינינו וביניכם'.  מפלגות ישראל ביתנו וש"ס החליטו להישאר בממשלה למרות הסתייגותן מן הוועידה ומההתקדמות במשא-ומתן. את הוועידה מלוות מחאות והפגנות מימין ומשמאל. [2][3][4]
  
  
• שביתת המורים. ב-10 באוקטובר החלה שביתה של ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים במחאה על שכר המורים. השביתה נמשכה במהלך חודש נובמבר ולוותה בהפגנות ומחאות רבות. בית הדין לעבודה לא הוציא צווי מניעה למורים במהלך חודש נובמבר, והדיונים בין נציגי האוצר, משרד החינוך והמורים נמשכו בלא תוצאות.
  
  
• שתים עשרה שנים לרצח רבין. ביום לציון שתים עשרה שנים לרצח רבין נערך טקס ברית המילה לבנו של רוצח ראש הממשלה יגאל עמיר לאחר שהוחלט בבית המשפט לאפשר את השתתפותו של עמיר בטקס.
  
  
• מחלוקת סביב הצעת התיקון לחוק יסוד השפיטה. מחלוקת בין נשיאת בית המשפט העליון דורית בייניש לבין שר המשפטים דניאל פרידמן בעניין הצעתו של שר המשפטים לתיקון חוק יסוד השפיטה. על פי הצעתו, סמכותו של בית המשפט לפסול חוקים של הכנסת תיקבע בחקיקה.  מחלוקת זו מצטרפת לשורה של מחלוקות וביקורות פומביות בין שר המשפטים לבין נשיאת בית המשפט העליון ושופטי בית המשפט העליון בדימוס. [5][6]
  
  
• פרשת מחיר הלחם. ב-11 בנובמבר החליטה הממשלה להסיר את הפיקוח על מחירי הלחם. ואילו ב-25 בנובמבר היא חזרה בה מהחלטתה והחליטה להחזיר את הפיקוח.
  
  
• המשבר ברצועת עזה והמשך ירי הקסאמים. במהלך חודש נובמבר נמשך ירי הקסאמים, ונמשך הדיון הציבורי בעקבות החלטתו של שר הביטחון לנתק בהדרגה את זרם החשמל לרצועת עזה. בעקבות עתירות לבג"ץ של ארגוני זכויות אדם, דחה בסוף אוקטובר היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז את הצעתה הראשונה של מערכת הביטחון להפחית באופן גורף את זרם החשמל ברצועה, אך ב-15 בנובמבר הוא אישר הצעה חדשה ומתוקנת להפחתת זרם החשמל לרצועה ולהגבלתו. נוסף על כך דווח על הברחות נשק בכמויות גדולות מכיוון מצרים לרצועה וכתוצאה מכך על מתיחות בין ישראל למצרים סביב הנושא.
  
  
• ירידה בשער הדולר. במהלך חודש נובמבר חלה ירידה נוספת בשער הדולר אל מתחת ל-4 ₪. [7]

דצמבר

• שביתת המורים. ב-10 באוקטובר החלה שביתה של ארגון המורים בבתי הספר העל-יסודיים במחאה על שכרם. השביתה לוותה בהפגנות רבות ונמשכה עד 13 בדצמבר. בהסכם בין ארגון המורים למשרד האוצר הוחלט כי המורים יקבלו תוספת מידית של 10% לשכרם ומספר התלמידים בכיתה יצומצם בעתיד ל-32.
  
  
• שביתת המרצים. ב-21 באוקטובר החלה שביתה של סגל המרצים באוניברסיטה במחאה על השחיקה בשכרם, ושנת הלימודים לא נפתחה כסדרה. במהלך חודש דצמבר נמשכה השביתה בלא התקדמות בין הצדדים. ב-26 בדצמבר עתר ועד ראשי האוניברסיטות לבית הדין לעבודה בבקשה שיפעל לסיום השביתה. העתירה עוררה ביקורת רבה בקרב המרצים והם קראו להדיח את ראשי האוניברסיטות.
  
  
• המשך ירי הקסאמים על ישראל ומתיחות ביחסים בין ישראל למצרים על רקע הברחות הנשק אל רצועת עזה. במהלך חודש דצמבר החריף ירי הקסאמים מרצועת עזה. ב-12 בדצמבר ראש עיריית שדרות אלי מויאל התפטר מתפקידו בנימוק שאינו יכול להמשיך כל עוד ירי טילי הקסאם נמשך. בעקבות פנייה של שר הביטחון אהוד ברק (העבודה) חזר בו מויאל מהחלטתו. מאז ההינתקות מַעבר הגבול בין דרום הרצועה למדבר סיני כבר אינו בשליטת ישראל, ולאחר השתלטות החמאס על הרצועה הוברחו לשטחה כלי נשק רבים. היעדר הפיקוח על מעברי הגבול הוביל למתיחות ביחסים בין ישראל לבין מצרים. ב-24 בדצמבר ביקרה שרת החוץ ציפי לבני (קדימה) את מדיניות מצרים בעניין הברחות הנשק אל רצועת עזה, ולמחרת הגיב נשיא מצרים חוסני מובארכ בטענה שלבני 'חצתה את הקווים האדומים'. במהלך החודש התנהלו שיחות בין נציגי ישראל לנציגי מצרים בנושא מעבר הגבול. [8]
  
  
• מגעים לשחרור החייל החטוף גלעד שליט. במהלך החודש עלתה לדיון ציבורי השאלה אם לשנות קריטריונים לשחרור אסירים כדי לאפשר את שחרור החייל החטוף גלעד שליט. במגעים לשחרורו עלתה השאלה אם לשחרר אסירים 'עם דם על הידיים'.

ינואר

• פרסום דוח וינוגרד. ב-30 בינואר פורסם דוח וינוגרד. לקראת פרסום הדוח חידשו ארגוני מילואימניקים והורים שכולים את מחאתם וקראו להתפטרותו של ראש הממשלה. בדוח נכתב כי מלחמת לבנון השנייה הייתה 'החמצה גדולה' וכי נמצאו 'כשלים וליקויים חמורים בתהליכי קבלת ההחלטות בדרג המדיני, בדרג הצבאי ובממשק שביניהם'. לפי פרסומי העיתונים אמר אולמרט בתגובה: 'הַכּתם המוסרי הוסר מעליי'. [9][10]
  
  
• המשך ירי הקסאמים על ישראל, מתיחות ביחסים בין ישראל למצרים על רקע הברחות הנשק אל רצועת עזה ופריצת החומה המפרידה בין רצועת עזה לבין מצרים. נוסף על המשך ירי הקסאם במהלך החודש ירה החמאס רקטות קטיושה לעבר אשקלון. ישראל בתגובה סגרה את מעברי הגבול בינה לבין רצועת עזה וצמצמה את אספקת החשמל לרצועה. ב-23 בינואר פוצץ ארגון החמאס את החומה ברפיח המפרידה בין רצועת עזה למצרים, ואלפי פלסטינים נהרו לכיוון מצרים.
  
  
• פרישתה של מפלגת ישראל ביתנו מן הממשלה. ב-16 בינואר הודיע יושב ראש מפלגת ישראל ביתנו השר אביגדור ליברמן על פרישת מפלגתו מן הממשלה על רקע המשא-ומתן בין ישראל לבין הרשות הפלסטינית. לאחר פרישתו נותר לקואליציה רוב של 67 חברי כנסת. [11] 
  
  
• שביתת המרצים. ב-21 באוקטובר החלה שביתה של סגל המרצים באוניברסיטה במחאה על השחיקה בשכרם, ושנת הלימודים לא נפתחה כסדרה. במהלך חודש דצמבר נמשכה השביתה בלא התקדמות בין הצדדים. ב-26 בדצמבר עתר ועד ראשי האוניברסיטות לבית הדין לעבודה בבקשה שיפעל לסיום השביתה. העתירה עוררה ביקורת רבה בקרב המרצים וקריאות להדיח את ראשי האוניברסיטות. ב-18 בינואר הסתיימה שביתת המרצים לאחר 89 ימים ונחתם הסכם בין הנציגים של סגל המרצים לנציגי האוצר.
  
  
• הרוגים מגל הקור. במהלך החודש נהרגו בגלל מזג האוויר הקר לפחות שמונה בני אדם, רובם חסרי בית.
  

פברואר

• המשבר ברצועת עזה. במהלך חודש פברואר חלה החרפה בעימות בין ישראל לבין שלטון החמאס ברצועת עזה והייתה עלייה במספר הנפגעים בשני הצדדים. במהלך החודש נורו עשרות טילי קסאם לעבר שדרות ויישובי עוטף רצועת עזה וכן טילי גראד לעבר אזור אשקלון. ב-7 בפברואר התחילה ישראל לצמצם את אספקת החשמל לרצועת עזה. ב-23 בפברואר אזל מלאי הבנזין ברצועת עזה. ב-27 בפברואר נהרג רוני יחיא, בן 47 מהיישוב ביטחה בדרום, מירי קסאם על מכללת ספיר בשדרות; ובמטח טילים לעבר ישראל פגע טיל גראד במתחם בית החולים ברזילי באשקלון. 75 פלסטינים נהרגו במהלך החודש מפעילות צה"ל. [12]
  
  
• המשך השיחות בין ישראל לנציגי הרשות הפלסטינית.
  
  
• בעקבות דוח וינוגרד. בעקבות פרסום הדוח הסופי של ועדת וינוגרד בסוף ינואר,  הודיע שר הביטחון אהוד ברק (עבודה) כי לא יפרוש מן הממשלה, בניגוד לדבריו בזמן ההתמודדות על ראשות המפלגה. ראש הממשלה אהוד אולמרט בנאום ראשון לאחר פרסום הדוח הסופי של ועדת וינוגרד אמר כי הוא נושא באחריות לכשלי המלחמה, אך תקף את מבקריו שהאשימוהו כי החליט לצאת למבצע האחרון של המלחמה בשביל ספין פוליטי. ב-6 בפברואר אמר חבר ועדת וינוגרד, פרופ' יחזקאל דרור, בריאיון לעיתון מעריב בתשובה לשאלה אם צריך לאפשר לאולמרט להמשיך בתפקידו: 'צריך לחשוב מה התוצאות. מה אתה מעדיף? ממשלה של אולמרט וברק או בחירות חדשות שבהן יעלה נתניהו?'  פרסום דבריו עורר ביקורת ציבורית רחבה סביב עמדותיהם של חברי הוועדה ושיקול דעתם, וכן ביקורת על התקשורת סביב השאלה אם היא הוציאה את דבריו מהקשרם. [13][14][15]
  
  
• קשיים במציאת פתרונות דיור לפליטים מאפריקה. בישראל לפי הערכות שוהים כ-6,000 פליטים מאפריקה. במהלך ארבעת החודשים האחרונים הגיעו אליה כמעט 3,000 פליטים. במהלך החודש התעוררה בעיה חמורה של דיור לפליטים, ובמרבית בתי המחסה שהוקצו למענם לא נותר מקום פנוי.
  
  
• פרס ישראל. במהלך החודש פורסמו שמותיהם של הזוכים בפרס ישראל. מקבלי הפרס: פרופ' זאב שטרנהל, ניסן נתיב, רנה ירושלמי, פנחס כהן גן ועוד.

מרץ

• המשבר ברצועת עזה. במהלך החודש נמשכה מגמת ההחרפה בעימות בין ישראל לבין שלטון החמאס ברצועת עזה והייתה עלייה במספר הנפגעים בשני הצדדים. בעקבות המשך ירי הקסאמים על שדרות ויישובי עוטף עזה וירי רקטות לעבר אשקלון נערכה בסוף חודש פברואר ועד 3 במרץ פעולה רחבת היקף של צה"ל ברצועת עזה. במהלך הפעולה נהרגו שני חיילי צה"ל וכ-119 פלסטינים.  בתום הפעולה, ירי הקסאמים לעבר ישראל לא פסק. [16]
  
  
• הפיגוע בישיבת מרכז הרב. ב-6 במרץ נכנס מחבל לישיבת מרכז הרב בירושלים וירה בתלמידים.  בפיגוע נהרגו שמונה תלמידי ישיבה. סרן דוד שפירא, קָצין בוגר הישיבה, הגיע למקום מביתו וירה במחבל בנשקו האישי. המחבל, עלה אבו דהים, בן 25, הוא תושב ג'בל מוכבר ממזרח ירושלים. ב-9 במרץ הותקפה שרת החינוך יולי תמיר (העבודה) בזמן ביקור ניחומים בישיבה, וב-16 במרץ פרץ עימות אלים בג'בל מוכבר בין המשטרה ובין פעילי ימין שניסו להרוס את הבית של משפחתו של מבצע הפיגוע. [17]
  
  
• ירידות בבורסות העולם ובשער הדולר. במהלך החודש חלו ירידות שערים חדות בבורסה בתל אביב. הבורסה בתל אביב הצטרפה למגמה של ירידות חדות בבורסות ברחבי העולם בשל חשש ממיתון בכלכלת ארצות הברית. ב-13 במרץ, בעקבות ירידה חדה של שער הדולר, התערב בנק ישראל בשוק מטבע החוץ וקנה עשרות מיליוני דולרים. [18]

אפריל

• המשבר ברצועת עזה. במהלך חודש אפריל נמשכה מגמת ההחרפה בעימות בין ישראל לבין שלטון החמאס ברצועת עזה, וירי הקסאמים לעבר שדרות ויישובי עוטף עזה נמשך. ב-4 באפריל נפצע מתי גיל, ראש לשכתו של השר לביטחון פנים אבי דיכטר (קדימה), מירי צלפים מרצועת עזה לכיוון ישראל. השר דיכטר לא נפגע מן הירי. ב-9 באפריל שני אזרחים ישראלים, אולג ליפסון בן 37 ולב צ'רניאק בן 53, מבאר שבע נהרגו בפיגוע ירי במסוף דלקים בנחל עוז. חייל צה"ל, סמל ראשון סייף ביסאן, בן 21 מג'ת נהרג במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה. ב-16 באפריל שלושה חיילים, סמל מתן עובדתי, סמל ראשון דוד פפיאן ורב-טוראי מנהאש אלבניאת, נהרגו בחילופי אש עם מחבלים ליד קיבוץ בארי. ב-19 באפריל נפצעו 13 חיילים בניסיון פיגוע במסוף כרם שלום כאשר מחבלים ניסו להכניס מכוניות תופת לגבולות ישראל. בעקבות הפיגועים צמצמה ישראל את אספקת המזון לרצועה. במהלך החודש נהרגו כ-67 פלסטינים.[19]
  
  
• פרשת בניזרי. ב-1 באפריל ח"כ והשר לשעבר שלמה בניזרי (ש"ס) הורשע בקבלת שוחד, הפרת אמונים, קשירת קשר לביצוע פשע ושיבוש הליכי משפט. ב-27 באפריל גָזר בית המשפט שנה וחצי מאסר לבניזרי, ומכיוון שהעברה נושאת עמה קלון הושעה בניזרי מן הכנסת והרב מזור בהיינה החליפו בתפקיד נציג ש"ס בכנסת.
  
  
• מתחים בנושאי דת ומדינה – חרם PM:AM ותקדים בעניין מכירת החמץ. ב-2 באפריל יצאה ועדת הרבנים למען קדושת השבת בקריאה לציבור החרדי להחרים את רשת המזון שפע שוק ועסקים אחרים בבעלותו של דודי ויסמן. הסיבה לחרם היא פתיחת רשת החנויות AM:PM שבבעלות ויסמן בשבת. ב-3 באפריל קבע בית המשפט בפסק דין תקדימי כי מותר למכור חמץ במהלך הפסח במקומות שאינן מוגדרים 'פומביים'. לפי בית המשפט ההגדרה של מקומות 'פומביים' אינה חלה על מקומות סגורים, ובהם מכולות ומסעדות. ההחלטה עוררה דיון ציבורי נרחב וביקורת בציבור הדתי והחרדי, ונטען כי בית המשפט הפר את הסטטוס-קוו בנושא דת ומדינה.[20]
  
  
• ביקור הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר בישראל. ב-13 באפריל הגיע נשיא ארצות הברית לשעבר ג'ימי קרטר לביקור בישראל ובמזרח התיכון. ביקורו עורר דיון ציבורי נרחב על היחס שזכה מראש הממשלה ומראש האופוזיציה – שניהם נמנעו מקיום פגישה עמו בגלל ביקורתו על מדיניות ישראל בשטחים וכוונתו להיפגש עם נציגי החמאס במטרה להגיע לפשרה בין ישראל לפלסטינים.
  
  
• ביטול עסקת הטיעון בפרשת קצב. ב-8 באפריל בבית המשפט הודיע נשיא המדינה לשעבר משה קצב על ביטול הסדר הטיעון שנחתם בינו לבין הפרקליטות. קצב: 'בחרתי בדרך הקשה'. כתב האישום כפי שהוחלט בעסקת הטיעון בוטל, והפרקליטות התחילה בגיבוש כתב אישום חדש.

מאי

• פרשת אולמרט. ב-2 במאי נחקר ראש הממשלה אהוד אולמרט במעונו בירושלים. על החקירה הוטל צו פרסום. עיתון ידיעות אחרונות הפר את הצו ופרסם בעמוד הראשון את החשדות המועלים נגד אולמרט: אולמרט חשוד בקבלת שוחד מאיש עסקים אמריקני. במהלך החודש נחקרו ראש לשכתו לשעבר של אולמרט שולה זקן ושותפו לשעבר עו"ד אורי מסר על מעורבותם בפרשה. עם הסרת צו הפרסום ב-8 במאי פורסם כי העד המרכזי בחקירה נגד אולמרט הוא תושב ארצות הברית, איש העסקים משה טלנסקי. באותו היום כינס אולמרט מסיבת עיתונאים ובה הגיב על העברות המיוחסות לו: 'מעולם לא קיבלתי שוחד, מעולם לא נטלתי אגורה לכיסי הפרטי'. עם זאת הוא הודה כי קיבל מטלנסקי כספים לצורך מימון הבחירות והחזר הוצאות.[21]  ב-19 במאי אמר פרקליט המדינה משה לדור כי 'על פי החשד קיבל אהוד אולמרט כשר בממשלת ישראל כספים במזומן מידי משה טלנסקי'. דבריו נאמרו במסגרת דיון בערעור שהגיש ראש הממשלה נגד מתן עדות מוקדמת של טלנסקי. ב-20 במאי דחה בית המשפט העליון את ערעור ראש הממשלה וקבע כי תיגבה עדות מוקדמת מטלנסקי. ב-22 במאי נחקר שותפו לשעבר של אולמרט, עו"ד מסר, בפעם השנייה במשטרה. ב-23 במאי נחקר אולמרט בפעם השנייה במשטרה בנוגע להעברות הכספים מטלנסקי. ב-27 במאי מסר טלנסקי עדות מוקדמת בבית המשפט המחוזי בירושלים. בעדותו אמר כי אולמרט הסכים לקבל ממנו רק כספים במזומן; הוא היה מביא מעטפות לשולה זקן, ובכל אחת מן הנסיעות מארצות הברית היה מביא עמו לא יותר מ-8,000 דולר; נתן לאולמרט הלוואה של 25,000 דולר לנסיעה לחופשה באיטליה; נפגש עם בנו של אולמרט, שאול, וביקש ממנו לקבל את כספו בחזרה. בעקבות העדות עלו קריאות מימין ומשמאל להתפטרות ראש הממשלה, ובסקרים שפורסמו לאחר העדות עלה כי מרבית הציבור אינו מאמין לראש הממשלה וקורא להתפטרותו. בעקבות עדות טלנסקי קרא יושב ראש מפלגת העבודה ושר הביטחון אהוד ברק לראש הממשלה לפרוש מתפקידו, ובמידה שלא יעשה כן טען כי יש לפעול להקדמת הבחירות. ב-28 במאי קבע בית המשפט כי החקירה הנגדית לטלנסקי תיערך ב-17 ביולי. ב-29 במאי קראו שר הביטחון אהוד ברק (העבודה) ושרת החוץ ציפי לבני (קדימה), כל אחד בנפרד, להתארגן לבחירות. שרת החוץ אמרה: 'קדימה צריכה לקבל החלטות ביחס למה שהיא עושה וצריכה להיערך כבר עכשיו לכל תרחיש, לרבות בחירות', ושר הביטחון אמר: 'הפור נפל, ויש להיערך לבחירות – ייתכן שאף לפני סוף שנת 2008'.
  
  
• הפיצול במפלגת הגמלאים. במהלך חודש אפריל התפצלה מפלגת הגמלאים לשתי סיעות בכנסת. ב-5 במאי הודיעו ח"כ משה שרוני, ח"כ אלחנן גלזר וח"כ שרה מרום שלו על הקמת סיעה חדשה בשם 'צדק לגמלאים' ועל הסכם חבירה בינם לבין תנועת צדק חברתי בראשות איש העסקים ארקדי גיידמאק. הפרשה עוררה ביקורת רבה על תוכן ההסכם בין הצדדים ועל הקשר בין הון לשלטון. ב-19 במאי נדחה הסכם הפיצול. פורשי המפלגה הסירו מסדר היום את בקשתם לפצל את המפלגה בשל הביקורת שהוטחה בהם על תנאי חבירתם לגיידמאק והיעדר רוב בוועדת הכנסת לאישור הפיצול. ב-27 במאי דחתה ועדת הכנסת נוסח מתוקן של הסכם המיזוג. בעקבות הדחייה הודיעו הפורשים כי לא יחברו לתנועתו של גיידמאק. מאז הפיצול שם הסיעה החדשה הוא 'צדק לזקן'.[22]
  
  
• מגעים לרגיעה ברצועת עזה בצד קריאה ליציאה לפעולה צבאית. במהלך חודש מאי נמשך ירי טילי הקסאם לעבר שדרות ויישובי עוטף רצועת עזה, וקולות רבים הן מימין הן מתוך הממשלה קראו לצאת לפעולה צבאית רחבת היקף ברצועה. בצד קריאות אלו נערכו דיונים בתיווך מצרים להשגת רגיעה באזור ולשחרור החייל החטוף גלעד שליט הנמצא בשבי מאז 25 ביוני 2006. במהלך החודש נהרגו שני ישראלים: ב-9 במאי נהרג ג'ימי קדושים, תושב כפר עזה, מירי פצצת מרגמה, וב-12 במאי נהרגה שולי כץ מאשקלון בעת ביקור בכפר ישע.[23] ארבעים פלסטינים נהרגו במהלך החודש ברצועת עזה ובגדה המערבית.[24]
  
  
• משא-ומתן לשחרור השבויים משבי החזבאללה. במהלך החודש נערכו מגעים לא ישירים בין ישראל לחזבאללה לשחרור החיילים אלדד רגב ואהוד גולדווסר השבויים בידי החזבאללה מאז 12 ביולי 2006.
  
  
• שיחות בין ישראל לסוריה. ב-21 במאי אישרו ישראל וסוריה בהודעה משותפת כי החלו בשיחות לשלום בחסות טורקיה. עיתוי ההודעה עורר ביקורת במערכת הפוליטית. המבקרים טענו כי מדובר ב'ספין' של ראש הממשלה בניסיון להסיט את הדיון הציבורי מעניינו. יושב ראש האופוזיציה בנימין נתניהו (ליכוד) אמר בתגובה לפרסום השיחות בין ישראל לסוריה כי לראש הממשלה 'אין מנדט לנהל משא ומתן על רמת הגולן'. ב-22 במאי פורסם סקר בעיתון הארץ וממנו עולה כי 70% מן הציבור הישראלי אינם מוכנים להחזיר את רמת הגולן תמורת שלום עם סוריה. ב-24 במאי אמר הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ כי 'ברמה התיאורטית ישראל יכולה להסתדר בלי רמת הגולן'.[25]  ב-26 במאי אמר ח"כ אריה אלדד (האיחוד הלאומי) כי 'מי שמוסר חלק משטח שבריבונות ישראל, דינו על פי החוק הישראלי מיתה'.

יוני

יולי

• משא-ומתן להחזרת אהוד גולדווסר ואלדד רגב מידי החזבאללה
  ב-2 ביולי במסיבת עיתונאים בביירות הודיע חסן נסראללה מזכ"ל חזבאללה על אישור עסקת השבויים. נסראללה נמנע מלהסגיר מידע בנוגע למצבם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב. ב-3 ביולי העביר גרהרד קונרד, המתווך מטעם האו"ם, לידיו של עופר דקל שליח ראש הממשלה את דוח חזבאללה על רון ארד. בהתאם לתנאי העסקה, ישראל העבירה לחזבאללה דוח בנוגע לעיתונאי ודיפלומטים אירנים שהוצאו להורג ב-1982 לאחר שנעצרו ונחקרו על ידי כוחות נוצריים. ב-6 ביולי חתם דקל בגרמניה על עסקת השבויים עם חזבאללה. ב-7 ביולי החלו אנשי מילואים בתהליך הוצאת גופותיהם של כמאתיים אנשי חזבאללה מקברי חללי האויב בבסיס עמיעד. ב-8 ביולי דחה בג"ץ את עתירתה של משפחת שחר בעניין שחרורו של המחבל סמיר קונטאר. בני משפחתו של השוטר אליהו שחר, אשר נרצח על ידי קונטאר לפני 29 שנים, טענו בעתירתם כי ההחלטה לשחרור התקבלה בלי ליישם את המלצות ועדת וינוגרד. בשל חתימת ההסכם עם חזבאללה הושהה תהליך ההכרזה על החטופים כחללים. ב-14 ביולי אמר ראש הממשלה אהוד אולמרט כי הדוח בעניינו של רון ארד שהתקבל מחזבאללה במסגרת העסקה אינו מספיק בעליל. שר הביטחון אהוד ברק הסכים כי הדוח אינו פותר את תעלומת גורלו של רון ארד. על פי הדוח רון ארד מת לפני עשרים שנה ומאמצי חזבאללה לאיתור מקום קבורתו נכשלו. למרות הדוח אמר ברק כי הוא סבור שיש חובה להחזיר את החטופים. בצד הדוח שהתקבל קיבלה משפחת ארד תמונות, מכתבים וקטעי יומן של רון. ב-15 ביולי חנן נשיא המדינה שמעון פרס את הרוצח סמיר קונטאר ואמר: 'איני שוכח ואיני סולח'. לבקשת המדינה זיכה בית המשפט המחוזי בנצרת את חוסיין סלימאן, מאהר כוראני ומוחמד סרור אנשי חזבאללה. ב-16 ביולי הושלמה העסקה עם חזבאללה. גופותיהם של אהוד גולדווסר ואלדד רגב הועברו לישראל. ארונותיהם הוצבו באוהלים במחנה שרגא ומשפחותיהם באו להיפרד. עד לרגע האחרון לא הסגיר חזבאללה את מצב החיילים, ורבים בישראל קיוו שישובו חיים. בהתאם לעסקה הועברו ללבנון המחבל סמיר קונטאר, ארבעה מחבלים ו-199 גופות מחבלים. ב-17 ביולי, שנתיים וארבעה ימים לאחר החטיפה, הובאו למנוחות רב-סמל אהוד גולדווסר ורב-סמל אלדד רגב.
  
  
• משא-ומתן להחזרת החייל גלעד שליט משבי החמאס
  במהלך החודש הופסקו וחודשו המגעים לגיבוש עסקה לשחרור החייל גלעד שליט. ב-22 ביולי השתחררו חיילי פלוגת מחץ משירותם הצבאי בלא חברם גלעד שליט. בסיום תהליך השחרור בבקו"ם צעדו המשוחררים הטריים אל עבר הקריה בתל אביב ולאחר מכן לכיכר רבין לעצרת מחאה כדי להפציר במנהיגים לקדם את שחרורו של שליט. ב-29 ביולי פרסם עיתון הארץ כי מחמוד עבאס יושב ראש הרשות הפלסטינית מסר בשבוע שעבר שאם שרי החמאס ישוחררו במסגרת העסקה להחזרת שליט, הוא יפרק את הרשות הפלסטינית.[26]
  
  
• טרור בירושלים
  במהלך החודש התרחשו שלושה פיגועים בירושלים. ב-2 ביולי פגע חוסאם דוויאת תושב מזרח ירושלים ברכבים פרטיים ובאוטובוסים ברחוב יפו בירושלים בעזרת דחפור. בפיגוע הדריסה שלושה הרוגים ועשרות פצועים הולכי רגל. הדחפור שהשתמש בו המפגע הוא כלי המשמש בעבודתו באתר הבנייה הסמוך למקום הפיגוע. המחבל נהרג לאחר שחייל בחופשה ירה בנשקו של מאבטח כדי למנוע מהמחבל להמשיך את ההרג. בעקבות הפיגוע נשמעו קריאות להרס ביתו של המחבל. משפחתו של דוויאת ושכניו גינו את מעשיו, טענו כי דוויאת איננו שהיד וציינו את עברו הפלילי. ב-4 ביולי הורה שר הביטחון אהוד ברק להכין צווי הריסה לבתי המחבלים מהפיגועים במרכז הרב וברחוב יפו. היועץ המשפטי לממשלה טען יממה לפני כן כי אין מניעה משפטית ועקרונית להריסת בתי המחבלים, אך המעשה עלול לעורר קושי במשפט הבין-לאומי והדין הישראלי. ב-11 ביולי נפצעו שוטר ולוחם מג"ב בפיגוע ירי סמוך לשער האריות בעיר העתיקה בירושלים, המחבל הצליח להימלט. ב-22 ביולי 24 בני אדם נפצעו בפיגוע דריסה שני בירושלים. רסאן אבו טיר תושב מזרח ירושלים נהג בטרקטור, דרס עוברים ושבים ופגע ברכבים ובאוטובוס. אזרח חמוש שעבר במקום האירוע פצע את המחבל, ושוטר מג"ב הרגו. הפיגוע התרחש סמוך למלון המלך דוד שבו התאכסן באותה העת המועמד הדמוקרטי לנשיאות ארצות הברית ברק אובמה. ב-23 ביולי מת מפצעיו דוד שריקי, שוטר מג"ב שנפצע בפיגוע בעיר העתיקה.
  
  
• פריימריז בקדימה וחשדות לשחיתות
  לנוכח התעבות החשדות לשחיתות נגד אהוד אולמרט התגברו במהלך החודש הקריאות להחלפתו ולבחירות מחודשות לראשות מפלגת קדימה. ב-11 ביולי נחקר ראש הממשלה בירושלים בפעם השלישית. החוקרים הציגו לאולמרט את ממצאי החקירה בארצות הברית. בין הממצאים עדויות של אנשים אשר כביכול נכחו בעת שאולמרט קיבל כספים באופן לא חוקי בתפקידיו הקודמים. במהלך החקירה ענה אולמרט רק על שאלות הנוגעות לפרשת המעטפות עם משה טלנסקי והאשים את המשטרה בהדלפת חומרי החקירה. הפרקליטות והמשטרה פרסמו הודעה על הרחבת החקירה בנוגע לחשדות נוספים הקשורים למימון נסיעות. על פי החשדות החדשים אולמרט קיבל מימון לנסיעותיו מכמה גופים במקביל ושארית הכספים הועברו לחשבון פרטי שניהלה בעבורו סוכנות הנסיעות ראשון טורס. ב-12 ביולי ביקרה דליה דורנר שופטת בית המשפט העליון לשעבר את התנהלותה של ההנהגה הפוליטית בישראל. דורנר טענה: 'כאשר יש עובדות ברורות, ובמקרה של אולמרט ישנן לא מעט עובדות שהוא בעצמו אינו מערער עליהן, על איש הציבור להסיק מסקנות'. דורנר הוסיפה כי על הציבור לדרוש מאולמרט להתפטר בעקבות החשדות המיוחסים לו. כמו כן ביקרה דורנר את התנהלותם של השר דניאל פרידמן והמשנה לראש הממשלה חיים רמון.[27] בעניין החשדות החדשים כנגד אולמרט אמר גורם בכיר בפרקליטות להארץ כי 'אולמרט מסובך עד הצוואר'.[28] ב-13 ביולי אמר היועץ המשפטי לממשלה כי 'אסור לשבת בצד ולהמתין רק להליכים משפטיים. המערכות הציבוריות צריכות להגיב להתנהגויות של אישי ציבור'. ב-17 ביולי נפתחה חקירתו הנגדית של עד המפתח בפרשת 'מעטפות הכסף' משה טלנסקי – החקירה נמשכה חמישה ימים. טלנסקי אמר בחקירתו: 'אולי טעיתי במועד או איך האירוע קרה או לגבי ניואנסים, אך כל אירוע שתיארתי התרחש. מעולם לא נתתי תשובות שקריות'. כמו כן נשאל טלנסקי על הלוואות שנתן לאולמרט ולא הוחזרו וכן על שדרוג טיסות ומלונות בנסיעותיו של אולמרט. ב-21 ביולי, לאחר שבידיעות אחרונות ובמעריב הופיעו תמלילי חקירתו הראשונה והשנייה של אולמרט, הפציר ראש הממשלה במני מזוז לאתר את הגורמים אשר הדליפו את תמלילי חקירתו אל התקשורת. בחקירת טלנסקי הציג עו"ד נבות תל-צור מסמכים חתומים בידי טלנסקי ובהם הוא הורה על העברת כספים לחשבונו של עו"ד אורי מסר שותפו לשעבר של אולמרט במשרד עורכי הדין אולמרט ושות'. מסמכים אלו סותרים עדויות ראשונות של טלנסקי שבהן טען כי לא ידע על העברת כספים לחשבונו של מסר. חוקרי המשטרה טענו כי התיק נגד אולמרט מבוסס ויניב כתב אישום וכי הם חושדים שראש הממשלה קיבל מימון כפול לנסיעותיו ושבני משפחתו נהנו מטיסות שמומנו על ידי החשבון הפרטי של אולמרט בסוכנות הנסיעות ראשון טורס. חברי מועצת קדימה שינו את תקנון מפלגתם והכריעו כי הבחירות לראשות המפלגה ייערכו בתוך חודשיים. ב-22 ביולי הודיעה ציפי לבני בכנס פעילים בחדרה כי כשתהיה יושבת ראש קדימה היא תפעל להקמת ממשלת אחדות עם העבודה והליכוד.
  
  ב-30 ביולי כינס ראש הממשלה מסיבת עיתונאים והודיע על סיום דרכו הפוליטית. טרם ההודעה הפומבית עדכן אולמרט את נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש. אולמרט הכריז בנאומו כי לא יתמודד לראשות קדימה וכי לאחר שייבחר לו מחליף יתפטר מתפקידו. בעניין החשדות כלפיו הוא טען: 'האם עשיתי טעויות במהלך פעילותי רבת השנים? בהחלט כן! ועליהן אני מתחרט ומצטער. אך האם התמונה האמיתית של הדברים היא זו שמוצגת בפני הציבור? בשום פנים ואופן לא! בהיותי ראש ממשלה נשללת ממני הזכות האלמנטארית לחזקת החפות, בהעדר היכולת להציג אותה בעיצומו של תהליך כפוי, שבו חובה עלי לשתוק'.[29] פרקליטו של אולמרט עו"ד נבות תל-צור אמר בתום ההודעה כי הוא סבור שהחלטתו של אולמרט תסייע למקד את הסוגיה במישור המשפטי. לעומתו גורמי אכיפה טוענים כי ההודעה על פרישה נאמרה בשל חשש מחקירתו הקרובה.
  
  
• עימותים בנעלין בין כוחות הביטחון למפגינים
  במהלך חודש יולי החריפו העימותים בין כוחות הביטחון לבין מפגינים כנגד גדר ההפרדה בנעלין. ב-20 ביולי פרסם ארגון בצלם סרטון שבו נראה חייל צה"ל יורה כדור גומי אל עבר פלסטיני כפות. קצין בדרגת סגן-אלוף אחז בזרועו של המפגין העצור בזמן הירי. המקרה התרחש ב-7 ביוני וצילמה אותו תושבת נעלין.[30] ב-29 ביולי נהרג אחמד מוסא בן עשר מהכפר, שוטר מג"ב נפצע בעינו ו-18 פלסטינים נפצעו בהתנגשויות. עקב ההחרפה באלימות החליט אלוף פיקוד מרכז גדי שמני להציב בנעלין כוח מיוחד לטיפול באירועים של הפרות סדר. ב-30 ביולי נפצע אחמד עמירה, פלסטיני בן 18, פציעה אנושה בעימותים.

אוגוסט

• משא-ומתן להחזרת החייל גלעד שליט משבי החמאס
  ב-4 באוגוסט בשיחה עם המתגייסים בבקו"ם אמר הרמטכ"ל גבי אשכנזי כי יש מידע על מיקומו של גלעד שליט ומי מחזיק בו. בעקבות דברי הרמטכ"ל אמרו גורמי ביטחון כי המידע המודיעיני איננו מספיק כדי ששר הביטחון יאשר מבצע חילוץ. ב-26 באוגוסט יצא אהוד ברק, שר הביטחון, לאלכסנדריה במטרה לקדם את העסקה להחזרת שליט. מאז השלמת העסקה עם החזבאללה הקשיח חמאס את דרישותיו במשא-ומתן להשבת שליט, ולכן למרות הסכם הרגיעה ברצועת עזה לא חלה התקדמות בעניינו. ב-27 באוגוסט ציינו בני משפחת שליט את יום הולדתו ה-22 של בנם גלעד. זהו יום הולדתו השלישי בשבי החמאס. ב-31 באוגוסט התכנס צוות שרים לעניין שחרור אסירים כדי לגבש רשימה אשר תכלול 450 אסירים. בתוך כך הודיע דובר החמאס כי ארגונו לא יתפשר על פחות מאלף אסירים, ובהם מנהיגים ונידונים לתקופת מאסר ממושכת.

• פריימריז בקדימה
  ב-5 באוגוסט פתח ח"כ שאול מופז, מועמד לראשות קדימה, את מסע הבחירות במלון הר ציון מול העיר העתיקה בירושלים. מופז התחייב בנאומו לשמור על ירושלים מאוחדת כבירתה הנצחית של ישראל. הוא אמר בריאיון להארץ שיקדם בעדיפות עליונה את המשא-ומתן להסדר קבע עם הפלסטינים. בכירים פלסטינים טענו כי ניצחון מופז יהיה אסון לתהליך השלום.[31] ב-6 באוגוסט השתתפו כעשרים ראשי רשויות מקומיות בכנס תמיכה במופז לראשות קדימה. ב-7 באוגוסט הודיע רוני בר-און שר האוצר במסיבת עיתונאים על תמיכתו במועמדת ציפי לבני לראשות קדימה. ב-11 באוגוסט התפרסם בהארץ ש-9,500 חברי מפלגת קדימה מהדרום החליטו לרכז את קולותיהם בעבור מועמד אחד בבחירות לראשות המפלגה שייערכו ב-17 בספטמבר. ב-13 באוגוסט תקף שר הביטחון אהוד ברק באמירות קשות את המועמדת לראשות קדימה ציפי לבני. הטענות הקשות התפרשו בתקשורת כאמירות על רקע הפריימריז בקדימה וניסיונו של ברק להשפיע עליהם. ב-15 באוגוסט אמר ברק בכנס של מפלגת העבודה כי קדימה נדונה להיות מפלגה זמנית.
  ב-18 באוגוסט שודר בחדשות ערוץ 2 סקר של מינה צמח. על פי הסקר לבני גוברת על יריבה מופז ביותר מ-10% בבחירות לראשות קדימה. ב-19 באוגוסט הודיע ראש הממשלה אהוד אולמרט כי הוא מעדיף שמחליפו בראשות קדימה יהיה שר הפנים מאיר שטרית. על פי הסקרים שטרית ממוקם אחרון באחוזי התמיכה של מצביעי קדימה. ב-21 באוגוסט התפרסם סקר שערך מכון הארץ-דיאלוג ולפיו אם ציפי לבני תעמוד בראשות קדימה מפלגת העבודה תקבל בבחירות כלליות 12 מנדטים, ואילו בראשותו של שאול מופז היא תזכה ב-13 מנדטים.

• חשדות לשחיתות, פרשת אולמרט
  במהלך החודש נחקר אהוד אולמרט ראש הממשלה פעמים אחדות בנוגע לחשדות המיוחסים לו בפרשות 'כרמיה', 'מעטפות הכסף' ובמינויים פוליטיים ברשות לעסקים קטנים. ב-14 באוגוסט הודיע משה טלנסקי, העד המרכזי בפרשת 'מעטפות הכסף', שאינו מתכוון להגיע לסבב נוסף של חקירה נגדית.[32]

[1] הנתונים לקוחים מתוך אתר בצלם – מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים

[2] אתר משרד ראש הממשלה, נאום ראש הממשלה אהוד אולמרט בוועידת אנפוליס

[3] אתר אש"ף, נאום ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן

[4] אתר הבית הלבן: נאום נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש

[5] אתר נבו, חוק יסוד: השפיטה

[6] אתר נבו, הצעת חוק יסוד: השפיטה

[7] אתר בנק ישראל, שערים ממוצעים למטבעות נבחרים – 2007

[8] אתר בצלם

[9]  אתר ועדת וינוגרד

[10] אתר ויקיפדיה, ערך 'ועדת וינוגרד'

[11]  אתר YNET, 'ליברמן פרש מן הממשלה: "טיבי מסוכן מנסראללה"'

[12]  אתר בצלם

[13]  אתר הוועדה לבדיקת אירועי המערכה בלבנון 2006, 'הדוח הסופי'

[15]  אתר המכון הישראלי לדמוקרטיה, כנס בנושא דוח ועדת וינוגרד

[16] אתר בצלם, נתונים, רשימת הרוגים: פלסטינים שנהרגו ע"י כוחות הביטחון הישראליים ברצועת עזה 

[17] אתר ערוץ 10, סיקור הפיגוע בישיבת מרכז הרב, כתבה לאחר הפיגוע

[18] אתר בנק ישראל, שערים ממוצעים למטבעות נבחרים 

[19] אתר בצלם, פלסטינים שנהרגו בידי כוחות הביטחון הישראליים ברצועת עזה

[20]  אתר נבו, תפ (י-ם) 4726/07, מדינת ישראל נ' טרמינל טוונינטי וואן בע"מ

[21] אתר קשת, 'אולמרט: "אתפטר אם יוגש נגדי כתב אישום"'

[22] אתר הכנסת, פרוטוקול ישיבת ועדת הכנסת בעניין פיצול מפלגת גיל 

[23] אתר בצלם, אזרחים ישראלים שנהרגו בידי פלסטינים בישראל

[24] אתר בצלם, נתוני הרוגים 

[25] אתר נענע10, 'דן חלוץ: "ישראל יכולה להסתדר בלי רמת הגולן"'

[26] אתר הארץ, 'אבו מאזן יפרק את הרשות אם שרי חמאס ישוחררו בעסקת שליט':http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1006939.html

[27]  'דורנר: הציבור צריך לדרוש מאולמרט להתפטר', אתר :nrg

[28] אתר הארץ', 'בכיר בפרקליטות: "אולמרט מסובך עד צוואר"': http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1001508.html

[29]  נאום אולמרט במסיבת העיתונאים, אתר משרד ראש הממשלה

[30]  הידיעה שהועברה לעיתונות, אתר בצלם

[31]  אתר הארץ, 'מופז: אוביל בעצמי המו"מ עם הרשות': http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1009042.html

[32] אתר ynet, 'טלנסקי הודיע: לא אחזור להעיד בישראל'