ינואר 2006
ב- 25 בינואר נערכו בחירות למועצה המחוקקת ברשות הפלסטינית, עשר שנים לאחר מועד הבחירות הקודמות. מפלגת החמאס, change and reform, זכתה ב-74 מושבים מתוך 132 ואילו הפת"ח זכה ב-45 מושבים. הוקמה ממשלת אחדות פלסטינית.
נובמבר 2006
במהלך החודש נורו רקטות קאסם לעבר ישראל, צה"ל בתגובה תקף ברצועת עזה.
ב-25 בנובמבר הודיע יושב ראש הרשות הפלסטינית, מחמוד עבאס (אבו מאזן) לראש הממשלה אהוד אולמרט כי הגיע להסכמות עם כל הפלגים הפלסטינים, להפסיק את כל הפעילות האלימה מעזה, לרבות: ירי רקטות, חפירת מנהרות ושליחת מחבלים מתאבדים. אולמרט הודיע כי עם הפסקת האש ישראל תפסיק את פעולתה הצבאית ותוציא את כוחותיה מעזה. הפסקת האש נכנסה לתוקפה ב-26 בנובמבר.
ינואר 2007
ב- 19 בינואר ממשלת ישראל העבירה לרשות הפלסטינית מאה מיליון דולר מכספי המסים של הרשות. ישראל הקפיאה כספים אלו מאז עליית החמאס לשלטון.
אפריל 2007
החרפה בירי רקטות הקסאם לעבר ישראל מרצועת עזה. ב- 6 באפריל מסוק צה"ל ירה על חמושים ברצועת עזה, בפעם הראשונה מאז הפסקת האש.
מאי 2007
החרפה בירי רקטות הקסאם מרצועת עזה, צה"ל בתגובה החל לתקוף ברצועת עזה. במהלך החודש נהרגו שני ישראלים מפגיעת רקטת קסאם: ב-21 למאי נהרגה שיראל פרידמן, ההרוגה הראשונה מאז ההסלמה בירי הקסאמים. ב-27 במאי נהרג אושרי עוז, תושב הוד השרון. רבים מתושבי שדרות עזבו את העיר. נוסף על עזיבה עצמאית ועל תמיכה של שירותי המדינה, איש העסקים המיליארדר ארקדי גיידמאק מממן פינוי של מאות תושבים לחופשות אוורור במרכז הארץ ובאילת.
ב-9 במאי התפרסם הדוח השנתי של מבקר המדינה ובו ביקורת על התמודדות המדינה עם האיומים מרצועת עזה. [13]
יוני 2007
פרצו עימותים אלימים בין כוחות החמאס לפת"ח ברצועת עזה, ובסיומם השתלט החמאס על רצועת עזה וממשלת האחדות הפלסטינית פורקה. ירי הקסאם מרצועת עזה המשיך, צה"ל הגיב בתקיפוֹת של חיל האוויר.
ב-7 ביוני בג"ץ קיבל את עמדתה של מערכת הביטחון וקבע כי תושבי עזה לא יורשו ללמוד בישראל.
יולי 2007
ב-25 ביולי ישראל אפשרה העברת נשק לרשות הפלסטינית כדי לחזק את שלטון אבו מאזן. התיאום הביטחוני בין הצדדים מתחדש.
אוגוסט 2007
ב-6 באוגוסט נערכה פגישה נוספת בין ראש הממשלה אהוד אולמרט ליושב ראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן. ירי הקסאם על ישראל נמשך וכן תגובת צה"ל נגד משגרי הקסאם. במהלך החודש נהרגו יותר מעשרים פלסטינים, בהם חמישה ילדים.
ספטמבר 2007
ירי הקסאם על ישראל נמשך וכן תגובת צה"ל נגד משגרי הקסאם. במהלך החודש נורו למעלה משבעים רקטות קסאם לשטח ישראל. ב-3 בספטמבר ועדת ההורים בשדרות הודיע על שביתה בבתי הספר עקב ירי הקסאמים ב-11 בספטמבר נחתה רקטת קסאם במחנה הטירוניות בזיקים. איש לא נפגע.
ב- 19 בספטמבר הממשלה דנה בדרכים להתמודד עם הקסאמים והחליטה כי רצועת עזה תוגדר 'שטח עוין', ועל הגבלות על שלטון החמאס ברצועה שכוללות צמצום באספקת הדלק והחשמל וצמצום המסחר. הצעות נוספות כללו מתקפה קרקעית נרחבת. ברצועת עזה נהרגו במהלך החודש 28 פלסטינים.
אוקטובר 2007
נמשך ירי הקסאמים מרצועת עזה. שר הביטחון קיבל את הצעתה של מערכת הביטחון לניתוק הדרגתי של זרם החשמל לרצועה בתגובה להמשך ירי הקסאמים. ההחלטה עוררה דיון ציבורי והתנגדות רבה בארגוני זכויות אדם.
ב-8 באוקטובר מדווח עיתון הארץ על עלייה תלולה בהברחת אמצעי לחימה לעזה. במהלך החודש נהרגים שני חיילים בהיתקלויות עם החמאס ברצועת עזה: ב-18 באוקטובר נהרג בן כובאני, בן 20 מחדרה. ב-29 באוקטובר נהרג חייל מילואים, רס"ר (במיל') אהוד אפרתי, בן 34 מחדרה.
נובמבר 2007
נמשך ירי הקסאמים לכיוון ישראל. בעקבות עתירות לבג"ץ של ארגוני זכויות אדם, דחה בסוף אוקטובר היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז את הצעתה הראשונה של מערכת הביטחון להפחית באופן גורף את זרם החשמל ברצועה, אך ב-15 בנובמבר הוא אישר הצעה חדשה ומתוקנת להפחתת זרם החשמל לרצועה ולהגבלתו.
ב- 12 בנובמבר הרוגים ועשרות פצועים בין כוחות הביטחון של החמאס לבין תומכי ארגון הפת"ח בעצרת לציון שלוש שנים למותו של יושב ראש הרשות הפלסטינית יאסר ערפאת. ב- 27 בנובמבר נפתחה ועידת אנפוליס בין הנציגים של ישראל, הרשות הפלסטינית וארצות הברית. לאחר מאמצים רבים הגיעו נציגי ישראל והרשות הפלסטינית להודעה משותפת שלפיה ינסו להגיע להסכם עד סוף 2008.
דצמבר 2007
החריף ירי הקסאמים מרצועת עזה. ב-12 בדצמבר 19 רקטות קסאם נורות מרצועת עזה אל עבר שדרות ויישובי הנגב המערבי. ראש עיריית שדרות אלי מויאל התפטר מתפקידו בנימוק שאינו יכול להמשיך כל עוד ירי רקטות הקסאם נמשך. בעקבות פנייה של שר הביטחון אהוד ברק (העבודה) חזר בו מויאל מהחלטתו.
מאז ההינתקות מַעבר הגבול בין דרום הרצועה למדבר סיני כבר אינו בשליטת ישראל, ולאחר השתלטות החמאס על הרצועה הוברחו לשטחה כלי נשק רבים. היעדר הפיקוח על מעברי הגבול הוביל למתיחות ביחסים בין ישראל לבין מצרים. ב-24 בדצמבר ביקרה שרת החוץ ציפי לבני (קדימה) את מדיניות מצרים בעניין הברחות הנשק אל רצועת עזה, ולמחרת הגיב נשיא מצרים חוסני מובארק בטענה שלבני 'חצתה את הקווים האדומים'. במהלך החודש התנהלו שיחות בין נציגי ישראל לנציגי מצרים בנושא מעבר הגבול.
ינואר 2008
ירי הקסאמים נמשך. ב-3 בינואר נורתה קטיושה מרצועת עזה לעבר צפון אשקלון – הטווח הרחוק ביותר מאז החל ירי הרקטות לעבר ישראל. ב-15 בינואר נהרג קרלוס אנדרס מוסקרה צ'אבס, מתנדב מאקוודור בקיבוץ עין השלושה מאש צלף פלסטיני ונהרגו 19 פלסטינים בעימותים עם צה"ל. בין ההרוגים גם חוסאם א-זהאר, בנו של מחמוד א-זהאר, ממנהיגי החמאס. במהלך שלושת הימים האחרונים נורו 130 רקטות קסאם לעבר ישראל. ב-17 בינואר ישראל סגרה בתגובה את מעברי הגבול בינה לבין רצועת עזה וצמצמה את אספקת החשמל לרצועה.
עיתון הארץ פירסם מחקר שערך נט"ל, המרכז לסיוע נפשי במצבי לחץ וטראומה על רקע לאומי לפיו למעלה מ-75% מילדי שדרות סובלים מתסמונות של חרדה.
ב-23 בינואר פוצץ ארגון החמאס את החומה ברפיח המפרידה בין רצועת עזה למצרים, ואלפי פלסטינים נהרו לכיוון מצרים. במהלך סוף השבוע התנהלו עימותים בין פלסטינים לבין שוטרים מצרים בעקבות פיצוץ של חומת הגבול.
ב-30 בינואר בג"ץ דחה את העתירה נגד החלטת הממשלה לצמצם את אספקת החשמל לרצועת עזה.
פברואר 2008
במהלך חודש פברואר חלה החרפה בעימות בין ישראל לבין שלטון החמאס ברצועת עזה והייתה עלייה במספר הנפגעים בשני הצדדים. במהלך החודש נורו עשרות רקטות קסאם לעבר שדרות ויישובי עוטף רצועת עזה וכן טילי גראד לעבר אזור אשקלון. ב-7 בפברואר התחילה ישראל לצמצם את אספקת החשמל לרצועת עזה.
ב-17 בפברואר אישרה הממשלה מימון של 350 מיליון ₪ למיגון אלפי בתים סביב רצועת עזה. ב-23 בפברואר אזל מלאי הבנזין ברצועת עזה. ב-25 בפברואר אלפי פלסטינים הפגינו ברצועת עזה נגד מדיניות ישראל. ב-27 בפברואר נהרג רוני יחיא, בן 47 מהיישוב ביטחה בדרום, מירי קסאם על מכללת ספיר בשדרות; ובמטח טילים לעבר ישראל פגע טיל גראד במתחם בית החולים ברזילי באשקלון.
סקר שפורסם בעיתון הארץ קובע כי 64% מהישראלים תומכים בניהול משא-ומתן ישיר עם החמאס. 75 פלסטינים נהרגו במהלך החודש מפעילות צה"ל.
מרס 2008
נמשכה מגמת ההחרפה בעימות בין ישראל לבין שלטון החמאס ברצועת עזה והייתה עלייה במספר הנפגעים בשני הצדדים. בעקבות המשך הירי נערכה בסוף חודש פברואר ועד 3 במרס פעולה רחבת היקף של צה"ל ברצועת עזה במטרה להפסיק את ירי הרקטות על אשקלון ויישובי עוטף רצועת עזה. במהלך הפעולה נהרגו שני חיילי צה"ל, ערן דן גור ודורון אסולין, וכ-119 פלסטינים.
ב-3 במרס נערכו הפגנות מחאה על המבצע ברחבי הגדה המערבית, במזרח ירושלים ובאום אלפאחם. במזרח ירושלים מפגינים תקפו שני פקחי עירייה. בהפגנה ליד רמאללה נהרג פלסטיני מירי על ידי תושב ההתנחלות טלמון שנקלע למקום.
ב-6 במרס שני חיילים, לירן בנאי וחייל נוסף נהרגו בהתפוצצות מטען בעת סיור ליד גדר המערכת במרכז רצועת עזה. ירי הקסאמים לעבר ישראל לא פסק בעקבות המבצע וב-14 במרס כשלושים רקטות ועשרה טילי מרגמה נורים לעבר ישראל מרצועת עזה. ב-17 במרס חודשו השיחות בין נציגי ישראל לבין נציגי הרשות הפלסטינית שהופסקו בעקבות המבצע הצבאי.
אפריל 2008
נמשכה מגמת ההחרפה בעימות בין ישראל לבין שלטון החמאס ברצועת עזה, וירי הקסאמים לעבר שדרות ויישובי עוטף עזה נמשך. ב-4 באפריל נפצע מתי גיל, ראש לשכתו של השר לביטחון פנים אבי דיכטר (קדימה), מירי צלפים מרצועת עזה לכיוון ישראל.
ב-9 באפריל שני אזרחים ישראלים, אולג ליפסון בן 37 ולב צ'רניאק בן 53, מבאר שבע נהרגו בפיגוע ירי במסוף דלקים בנחל עוז.
חייל צה"ל, סמל ראשון סייף ביסאן, בן 21 מג'ת נהרג במהלך פעילות מבצעית ברצועת עזה. ב-16 באפריל שלושה חיילים, סמל מתן עובדתי, סמל ראשון דוד פפיאן ורב-טוראי מנהאש אלבניאת, נהרגו בחילופי אש עם מחבלים ליד קיבוץ בארי. ב-19 באפריל נפצעו 13 חיילים בניסיון פיגוע במסוף כרם שלום כאשר מחבלים ניסו להכניס מכוניות תופת לגבולות ישראל. בעקבות הפיגועים צמצמה ישראל את אספקת המזון לרצועה. במהלך החודש נהרגו כ-67 פלסטינים.
מאי 2008
נמשך ירי רקטות הקסאם לעבר שדרות ויישובי עוטף רצועת עזה, וקולות רבים הן מימין הן מתוך הממשלה קראו לצאת לפעולה צבאית רחבת היקף ברצועה. בצד קריאות אלו נערכו דיונים בתיווך מצרים להשגת רגיעה באזור ולשחרור החייל החטוף גלעד שליט הנמצא בשבי מאז 25 ביוני 2006. במהלך החודש נהרגו שני ישראלים: ב-9 במאי נהרג ג'ימי קדושים, תושב כפר עזה, מירי פצצת מרגמה, וב-12 במאי נהרגה שולי כץ מאשקלון בעת ביקור בכפר ישע. ב-14 במאי רקטת גראד פגעה בקניון באשקלון, 16 בני אדם נפצעו.
ב-22 במאי משאית ממולכדת התפוצצה ליד מחסום ארז ללא נפגעים. ארבעים פלסטינים נהרגו במהלך החודש ברצועת עזה ובגדה המערבית.
יוני 2008
על רקע הקולות ליציאה לפעולה צבאית בעזה בשל המשך ירי קסאם אל עבר יישובי עוטף עזה ושדרות, נערכו דיונים בתיווך מצרים לקידום הסכם רגיעה ברצועת עזה. ב-5 ביוני נהרג אמנון רוזנברג מפצצת מרגמה אשר נורתה אל עבר קיבוץ נירים.
ב-6 ביוני קיבלה משפחת שליט מכתב מהחייל השבוי גלעד שליט. ב- 12 ביוני האלוף (במיל') עמוס גלעד, ראש האגף המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון, נפגש עם עומר סולימאן, ראש המודיעין המצרי, כדי לקדם את הרגיעה.
ב-19 ביוני החלה הפסקת האש, 'תהדיאה', בין ישראל לחמאס ברצועת עזה. ב-21 ביוני עתרה משפחת שליט לבג"ץ משום שבהסכם הפסקת האש לא נכלל בנם גלעד וטענה שהדבר מהווה הפרה של התחייבויות קודמות. ב-23 ביוני נדחתה עתירתה של משפחת שליט בנוגע להכללתו של שחרור גלעד בעסקה לרגיעה ברצועה, שנתיים לאחר נפילתו בשבי.[14] ב-25 ביוני ירה הג'יהאד האסלאמי רקטות לעבר שדרות, לאחר שכוחות צה"ל הרגו בשכם בכיר בארגון.
אוגוסט 2008
ב-2 באוגוסט אישר שר הביטחון אהוד ברק (עבודה) את כניסתם של 188 אנשי פת"ח שביקשו לנוס לישראל. אנשי הפת"ח היו מעורבים בקרבות עם פעילי חמאס ברצועת עזה. ב-4 באוגוסט אנשי הפת"ח מועברים לאיו"ש בעקבות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח בישראל נגד השבתם לרצועת עזה, כפי שביקש בתחילה יושב ראש הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס (אבו מאזן).[15]
למרות הסכם הרגיעה ברצועת עזה לא חלה התקדמות בעניין שחרורו של החייל החטוף גלעד שליט. ב-26 באוגוסט יצא אהוד ברק, שר הביטחון, לאלכסנדריה במטרה לקדם את העסקה להחזרת שליט. ב-27 באוגוסט ציינו בני משפחת שליט את יום הולדתו ה-22 של בנם גלעד. זהו יום הולדתו השלישי בשבי החמאס. ב-31 באוגוסט התכנס צוות שרים לעניין שחרור אסירים כדי לגבש רשימה אשר תכלול 450 אסירים. בתוך כך הודיע דובר החמאס כי ארגונו לא יתפשר על פחות מאלף אסירים, ובהם מנהיגים ונידונים לתקופת מאסר ממושכת.
ספטמבר 2008
ב- 29 בספטמבר שתי ספינות של פעילי שלום מרחבי העולם עגנו בנמל בעזה בלא התערבות של ישראל. מטרת השיט היא להפנות את דעת הקהל העולמית למצור על עזה.
ב-23 בספטמבר מנכ"ל משרד החוץ אהרון אברמוביץ' מעביר מסר לחמאס בעניין גלעד שליט דרך ראש המודיעין המצרי עומר סולימאן ושר החוץ אחמד אבו ריט. אברמוביץ' מציין כי בניגוד לציפיות בעקבות הסכם הרגיעה ברצועת עזה לא ניכרת התקדמות בעניין שליט וכי על חמאס לחדול מלהעלות את מחיר שחרורו של שליט.
נובמבר 2008
ב-4 בנובמבר איתר צה"ל מנהרה לצורך חטיפת חיילים סמוך לגדר הביטחון ברצועת עזה ויצא לפעולה כדי להרסה. זוהי הפעולה הראשונה של צה"ל ברצועה מאז הפסקת האש. ב-5 בנובמבר נורו קסאמים לעבר אשקלון והנגב בתגובה לפעולה. במהלך החודש נמשך ירי הקסאמים מהרצועה.
ב-8 בנובמבר עגנה בעזה ספינה הנושאת כַתבים וחברי פרלמנט אירופים. ב-10 בנובמבר מחה ארגון העיתונאים הזרים כנגד האיסור שישראל מטילה על כניסתם של עיתונאים זרים לרצועת עזה לצורך סיקור הנעשה ברצועה.[16]
חילופו של מפקד אוגדת עזה היוצא תת-אלוף משה (צ'יקו) תמיר נדחה בשישה ימים ל-19 בנובמבר בגין הפרת הרגיעה. בעת סיום תפקידו אמר תמיר: 'הלחימה הקשה עוד לפנינו'. ב-23 בנובמבר התפרסם בעיתון הארץ שצה"ל מעריך כי אם יכבשו את רצועת עזה, עלות הטיפול באזרחי האזור תהיה כ-17 מיליון ₪ ביום.
דצמבר 2008
ב-7 בדצמבר אישרה הממשלה העברה של 600 מיליון ₪ לאורך תקופה של שלוש שנים לצורך מיגון בתים ביישובי עוטף עזה.[17] ב-14 בדצמבר נסע ראש המטה המדיני-ביטחוני במשרד הביטחון עמוס גלעד לקהיר כדי לחדש מגעים בניסיון להביא להפסקת אש.
ב-19 בדצמבר הודיע חמאס על פקיעתו של הסכם הרגיעה. בשבוע לאחר מכן נורו קסאמים רבים על ישראל. ב-24 בדצמבר פורסם כי הקבינט המדיני-ביטחוני אישר פעולה צבאית ברצועת עזה. ב-25 בדצמבר הועברו מאה מיליון ₪ לבנקים פלסטיניים ברצועת עזה כדי למנוע קריסה כלכלית. שרת החוץ ציפי לבני יצאה לקהיר להיפגש עם נשיא מצרים חוסני מובארק ולקחה חלק בניסיונות המצרים למנוע הסלמה של המצב ברצועה. בפגישתם הצהירה לבני כי 'ישראל לא תמשיך להבליג על ירי הקסאמים מעזה'.
ב-27 בדצמבר פתחה ישראל במבצע 'עופרת יצוקה'. במסגרתו תקף חיל האוויר כמאה יעדים ברצועה. מקורות רפואיים ברצועה מסרו כי בתקיפה נהרגו לפחות 195 בני אדם ו-270 נפצעו. סגן שר הביטחון מתן וילנאי הורה על פתיחת חדר המלחמה של רשות החירום הלאומית, שהוקמה כחלק מהפקת הלקחים ממלחמת לבנון השנייה. פיקוד העורף הכריז על מצב מיוחד בעורף. הפגנות נגד המבצע נערכו בתל אביב, ואילו בירושלים התרחשו תקריות אלימות, באחת מהן שוטר נפצע קל בפיגוע דריסה. המפלגות הודיעו כי הן מקפיאות את מסע הבחירות שלהן בגלל המבצע. טורקיה הודיעה כי השיחות העקיפות עם סוריה מוקפאות בשל המבצע.
ב-28 בדצמבר החליטה הממשלה להפעיל מערך משק לשעת חירום והכריזה על הארכת המצב המיוחד בעורף. ביישובים ערביים ברחבי הארץ הפגינו אלפים נגד המבצע. ב-30 בדצמבר הועברו לרצועה מאה משאיות ועליהן ציוד הומניטרי. הלימודים בבתי הספר לא חודשו בתום חופשת החנוכה ביישובים שבטווח הירי. צרפת התחילה לקדם יזמה להפסקת אש הומניטרית.
ינואר 2009
ב-1 בינואר נפגשה שרת החוץ ציפי לבני עם נשיא צרפת ניקולא סרקוזי והביעה התנגדות להצעה הצרפתית להפסקת אש של 48 שעות 'לצרכים הומניטריים'. ב-3 בינואר, שבוע לאחר תחילת המבצע, נכנסו כוחות קרקע אל תוך רצועת עזה. כניסת הכוחות לוותה בגיוס נרחב של חיילי מילואים. ב-4 בינואר חייל צה"ל סמל-ראשון דביר עמנואלוף נהרג.
ב-5 בינואר, לראשונה מאז תחילת המבצע, יצאו נציגי חמאס להשתתף בשיחות המצריות להפסקת אש. נשיא צרפת ניקולא סרקוזי ושר החוץ הצרפתי ברנארד קושנר הגיעו לישראל במטרה לקדם הפסקת אש. בו בזמן הגיעו שרי החוץ של צ'כיה, הנשיאה התורנית של האיחוד האירופי, ושוודיה וכן הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי חווייאר סולאנה.
ארבעה חיילים - טוראי יוסף מועדי, רב-סרן דגן ורטמן, סרן יהונתן נתנאל וסמל-ראשון נתאי שטרן -נהרגו בשתי תקריות נפרדות של ירי מאש כוחות צה"ל.
ב-6 בינואר כוחות צה"ל הפציצו בית ספר של אונר"א במחנה הפליטים ג'באליה. לפי מקורות פלסטינים, בהפצצה נהרגו כארבעים איש, רובם אזרחים. תחקיר ראשוני של צה"ל העלה כי הירי הישראלי החטיא את יעדו בכשלושים מטרים ועל כן פגע באזרחים, אבל עם זה הטיל ספק במספר ההרוגים הגבוה.
ב-7 בינואר הקבינט המדיני-ביטחוני החליט להמשיך בלחימה ברצועת עזה. ראש הממשלה אהוד אולמרט הודיע על פתיחתו של 'מסדרון הומניטרי' - פרק זמן שבו הלחימה נעצרה ואזורים ברצועה נפתחו במטרה לאפשר לאוכלוסייה להצטייד ולקבל סיוע. הצלב האדום מדווח על מצב הומניטרי קשה בעזה- מחסור במים, בתי חולים שמצויים על סף קריסה ואי-יכולת להגיע לפצועים במשך שעות ארוכות - מצב שהם מכנים 'בלתי נסבל'. שמונה ארגונים לזכויות האדם עותרים לבג"ץ נגד עיכובים בפינויים של פצועים ברצועת עזה אל בתי החולים, ובטענות ולפיהן צה"ל מתקיף אמבולנסים וצוותי רפואה. במקביל עותרים לבג"ץ תשעה ארגונים לזכויות האדם בדרישה לעצור את הקריסה של מערכת המים והביוב וכן את קריסת בתי החולים והמרפאות ברצועה. לטענתם, מקורה של קריסה זו בקיצוץ שיטתי ועקבי באספקת הדלק הדרוש לייצור חשמל ובפעילות הצבאית האינטנסיבית .
ב-8 בינואר קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם החלטה הקוראת להכרזה על הפסקת אש מיידית. ארבע קטיושות נורו מלבנון אל עבר ישראל. ב-14 בינואר נורו עוד קטיושות מלבנון אל עבר ישראל. ראש הממשלה אהוד אולמרט ביקר במפקדת אוגדת עזה ואמר שהמבצע עדיין לא השיג את מטרותיו. עיתון הארץ מפרסם כי בין אולמרט ובין שר הביטחון אהוד ברק ושרת החוץ ציפי לבני יש חילוקי דעות בנוגע לדרך הפעולה שיש לנקוט כעת. [18]
שני קציני צה"ל, רב-סרן רועי רוזנר וסרן עומר רבינוביץ', וסמל עמית רובינזון נהרגים בתקריות ברצועה.
ב-11 בינואר חיילי מילואים שולבו לראשונה בלחימה ברצועת עזה. כמחצית משלושים אלף תלמידי כיתות י"א-י"ב בדרום הארץ חוזרו בהדרגה לבתי הספר לאחר שלא למדו כשבועיים בשל המצב הביטחוני. תלמידים בני כל הגילים חוזרו ללמוד בטווח של שבעה ק"מ מהרצועה.
ב-14 בינואר חמאס הודיע על הסכמה עקרונית להצעה המצרית להפסקת אש, אבל דורש הבהרות ביחס לכמה מסעיפיה.
ב-15 בינואר מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ביקר בישראל ובעזה. שרת החוץ ציפי לבני הגיעה לוושינגטון כדי לחתום על הסכם הבנות ביטחוני-מודיעיני בין ישראל לארצות הברית למניעת הברחות נשק מאיראן לרצועה דרך מצרים.
ב-17 בינואר הכריזה ישראל על הפסקת הלחימה ועל קבלת היזמה המצרית להפסקת אש. ב-18 בינואר החמאס הכריז גם הוא על הפסקת אש ודרש נסיגה ישראלית מהרצועה ופתיחה של המעברים. הג'יהאד האיסלמי וארגונים פלסטיניים קטנים יותר הצטרפו להכרזתו.מנהיגי צרפת, גרמניה, בריטניה, ספרד, איטליה וצ'כיה הגיעו לישראל ומצרים במטרה לתמוך בהפסקת האש שהכריזה עליה ישראל ולקדם נסיגה מרצועת עזה. נציגי המדינות התחייבו לעשות כל שביכולתם לסייע לישראל למנוע את הברחות הנשק לרצועה.
ב- 19 בינואר הארץ פירסם כי הוחלט למנוע את פרסום שמותיהם המלאים של קצינים שהשתתפו במבצע 'עופרת יצוקה' כדי למנוע אפשרות להעמידם לדין בהאשמות של פשעי מלחמה. בנוסף החלה מערכת הביטחון לאסוף חומרים שמראים כי בבתים, במסגדים ובבתי ספר שהופצצו נמצאו מחסני נשק, וכי היא עשתה מאמצים גדולים להזהיר את התושבים ולדרוש שיתפנו מבתיהם. צעדים אלה ננקטו מחשש לתביעות עתידיות נגד ישראל. [19] ב-20 בינואר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ברשות הפלסטינית פירסמה כי המתקפה הצבאית הישראלית גרמה לרצועת עזה נזק כלכלי בסך כ-1.9 מיליארד דולר.
התאחדות כתבי החוץ בישראל עתרה לבג"ץ נגד מניעת כניסתם של כתבי חוץ לרצועה לצורך סיקור עיתונאי. זו עתירתם השנייה בנושא.
ב-21 בינואר יצאו כל הכוחות הישראליים מרצועת עזה. תחקיר צה"ל בדק אם בלחימה ברצועת עזה נעשה שימוש חריג שמנוגד לדין הבינלאומי בפצצות זרחן. ב-29 בינואר ראש ממשלת טורקיה רג'פ טייפ ארדואן התעמת עם נשיא המדינה שמעון פרס במפגש הפורום הכלכלי שנערך בדאבוס. מאז תחילת מבצע 'עופרת יצוקה' שוררת בין ישראל לטורקיה מתיחות רבה עקב דבריו של ארדואן כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה בעזה. גם ניסיונות התיווך הטורקיים בין ישראל לסוריה הופסקו.
מרס 2009
ב-1 במרס אישרה הממשלה תוספת של 2.45 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון בעקבות מבצע "עופרת יצוקה".
ב-2 במרס התכנסה בשארם א-שייח' ועידה בהשתתפות שמונים מדינות וארגונים בין-לאומיים במטרה לדון בשיקומה של הכלכלה הפלסטינית ובנייתה מחדש של עזה. הוועידה התחייבה להעביר לרשות הפלסטינית 4.4 מיליארד דולר בשנתיים הקרובות.
ב-5 במרס דיווח עיתון הארץ כי בעקבות לחץ אמריקני אישר ראש הממשלה אהוד אולמרט להכניס לרצועת עזה מוצרי מזון מכל הסוגים. עד כה הוגבלה הכנסתם של מוצרים רבים בטענה כי אין מדובר בציוד הומניטרי. [20]
ב-19 במרס התפרסמו בכלי התקשורת עדויות של חיילים שנלחמו בעזה במבצע "עופרת יצוקה", ואלה כללו תיאור של הרג אזרחים פלסטינים והרס מכוון של רכושם. העדויות נמסרו בכנס לוחמים שהתקיים ב-13 בפברואר במכינה הקדם-צבאית ע"ש יצחק רבין. ראש המכינה דני זמיר אמר כי זועזע מתוכן העדויות, והעביר ללשכת הרמטכ"ל את תמליל הכנס לצורך חקירת האירועים.
פרסום העדויות עורר תגובה ציבורית קשה: הפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדלבליט הודיע על פתיחתה של חקירת מצ"ח, שר הביטחון אהוד ברק אמר כי "הצבא המוסרי ביותר בעולם ניצב לפקודתה של ממשלת ישראל. אין לי ספק שכל מקרה ייבדק לגופו". ארגוני זכויות האדם שבו וקראו להקמתו של מנגנון חקירה עצמאי שיבחן את התנהלותו של צה"ל במבצע.
ב-23 במרס אמר הרמטכ"ל גבי אשכנזי כי "אני לא מאמין שחיילים בצה"ל פגעו בדם קר באזרחים, אבל נמתין לתוצאות הבדיקה. צה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם הפועל על-פי רוח צה"ל וערכים גבוהים מאוד גם בלחימה".
ב-30 במרס החליט הפרקליט הצבאי הראשי אביחי מנדלבליט לסגור את תיק חקירת מצ"ח בעניין עדויות החיילים שהשתתפו ב"עופרת יצוקה". לדברי מנדלבליט, החקירה העלתה כי התיאורים שמסרו החיילים היו בגדר שמועות, ולא סופרו מתוך ידיעה אישית.
ב-26 במרס פרסם צה"ל לראשונה נתונים ולפיהם במבצע "עופרת יצוקה" נהרגו 1,166 פלסטינים, מתוכם 709 מחבלי חמאס וחברי ארגוני טרור נוספים, 162 גברים בני 16 50 שטרם נקבע סופית אם היו חברים בארגון טרור, ו-295 הרוגים בלתי מעורבים (חפים מפשע), מתוכם 89 הרוגים בני פחות מ-16, ו-49 נשים. [21]
ספטמבר 2009
ב-15 בספטמבר פרסמה ועדת החקירה הבין-לאומית של האו"ם לבירור נסיבות מבצע "עופרת יצוקה", בראשות השופט ריצ'רד גולדסטון, את מסקנותיה והעבירה אותן לבית הדין הבין-לאומי בהאג. ישראל לא שיתפה פעולה עם ועדת החקירה.