איך מעוותים את חלוקת משאבי הטבע של ישראל
הדיון הציבורי על מסקנות וועדת ששינסקי מתקיים בשני מעגלים. מעגל אחד מתנהל במישור הענייני, ועוסק בשאלה מהי החלוקה הראויה של משאבי הטבע בין המשקיעים לבין הציבור. במעגל השני, שהוא בדרך כלל נסתר העין, יורד לרמה האישית במטרה להשפיע על ההחלטה באמצעות השחרת ראש הוועדה וחבריה.
איתן ששינסקי, שעומד בראש הוועדה, הוא פרופ' לכלכלה שקיבל את הכשרתו ב-MIT, שנחשבת אחת המחלקות לכלכלה הטובות ביותר בעולם. החוג לכלכלה ב-MIT הצמיח שורה ארוכה של חתני פרס נובל בכלכלה, כולל האחרון שבהם- פיטר דיימונד. כלכלת השוק היא נקודת המוצא הבסיסית בלימודי הכלכלה ב-MIT. עבור אלו שמכירים את האיש, ויודעים כי הוא חסיד מובהק של כלכלת השוק, הפצת תמונתו של פרופ' ששינסקי על רקע דגל ברה"מ לשעבר, כפי שעשו שליחי חברות חיפושי הגז, היא לא פחות מהזויה.
חבר אחר בוועדה הוא פרופ' יוגין קנדל, שאף הוא קיבל את הכשרתו בארה"ב. פרופ' קנדל למד בחוג לכלכלה בשיקגו. על החוג בשיקגו ניתן לומר כי השקפת העולם של חבריו היא כל כך ימנית שמימין לה נמצא רק הקיר. נזכיר כי פרופ' קנדל משמש היום יועץ כלכלי לראש הממשלה, בנימין נתניהו שאינו חשוד בעיני איש כבעל נטיות חברתיות בולטות.
היחצנים של חברות הגז מנסים לשבש את דעתו של הציבור. הפרופסורים ששינסקי וקנדל, שלפי כל קנה מידה ובכל מדינה היו מוצבים, מבחינת השקפתם הכלכלית-חברתית, ימינה מן המרכז מוצאים את עצמם מואשמים, לא עלינו, בקומוניזם או בסוציאליזם. כל שנועד העיוות הזה להשיג הוא השחרת פני חברי הוועדה כדי למנוע חלוקה ראויה של משאבי הטבע בין הציבור לבין המשקיעים.
* שודר בתוכנית הכלכלית של גלי צה"ל ביום רביעי, 24.11.2010
ד"ר מומי דהן הוא מרצה בכיר לכלכלה בבית הספר למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית וחוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.