בצלמו ובדמותו
הרב יגאל לוינשטיין, הוא מסוג המנהיגים-נואמים הכריזמטיים ה"קלים לעיכול" לשומעיהם. הרקע הצבאי שלו, שפתו הילידית-צברית שמקורה בנערותו בעולם החילוני, הדימויים הסטריאוטיפיים שהוא שוזר בדבריו והופעתו הכללית ה"סחבקית" הופכים אותו כלי נוח להעברה של מסרים הלכתיים, שמקורם ברבנים כבדי סבר.
הרטוריקה של לוינשטיין שואבת יותר מהומור חיילי מאשר מהדיון ההלכתי העמוק אבל דמויות שכאלה קוסמות במיוחד לאנשים צעירים מאוד בשל הנחרצות, חוסר המורכבות והחד-צדדיות שבהטפותיהם. לוינשטיין מציג בפני נעריו עולמות נפרדים של שחור ושל לבן, של גברים ושל נשים, של ישרים ושל סוטים, של צודקים ושל טועים. הילתו מועצמת במסגרת הסגורה של המכינה הקדם צבאית הדתית, שנועדה להכשיר לוחמים-לומדי תורה ולא אזרחים סקפטיים. בכוונת מכוון תלמידי המכינה כמעט שאינם נחשפים לעמדות נגדיות, למעט הרצאות אורח פה ושם שאינן יכולים להוות משקל נגד לאינדוקטרינציה המתמשכת של המורים-רבנים. כך גם הנוכחות המוגבלת של נשים במכינות כמו עלי, שם צוותי ההוראה הם על טהרת הגברים שכן כפי שאמר לי ראש מכינה רב השפעה "לפי המסורת היהודית אין מקומן של נשים בבית המדרש." הרכב פדגוגי זה מקל כמובן הצגה חד-צדדית ואף נלעגת של "המין השני". המכינות הקדם צבאיות הדתיות הן אפוא מסגרות אופטימליות עבור לוינשטיין ודומיו להפצה והטמעה של תפיסת עולם שמרנית ונחרצת.
מחקר שנערך לפני שנים אחדות במכון הישראלי לדמוקרטיה על המחנה הדתי-לאומי ואשר הציג מחנה זה על רבגוניותו, בחן, בין השאר, גם את בוגרי המכינות הקדם צבאיות. ממצאיו מורים כי לוינשטיין ועמיתיו משיגים את מטרתם: הם מטביעים חותם עמוק על בוגרי המוסדות הללו, חותם שנותר עמם לאורך זמן. כך, המחקר הוכיח אמפירית כי עמדות בוגרי המכינות הדתיות (בנים) בשאלת מעמד הנשים הן שמרניות ומדירות במיוחד. למשל, ביקשנו מן המרואיינים להתייחס למשפט: "תפקידו של הבעל לפרנס ותפקידה של האישה הוא לטפל בבית ובמשפחה". בכלל המחנה הדתי לאומי רק כרבע הסכימו עם משפט זה. ואולם, בקרב בוגרי המכינות הקדם צבאיות הדתיות שיעור ההסכמה למשפט היה כמעט כפול. בחנו גם את מידת התמיכה או לחילופין ההתנגדות למינוי נשים כדייניות. בקרב בוגרי המכינות הדתיות היה שיעור התמיכה נמוך במובהק מן הממוצע בכלל המחנה הדתי-לאומי. ברוח דומה, גם בנוגע למשפט: "המעמד ההלכתי של נשים צריך להישאר ללא שינוי" היה שיעור המצדדים בקרב בוגרי המכינות הקדם צבאיות הדתיות גבוה משיעורם בקרב המחנה הדתי לאומי בכללו. בוגרי המכינות הקדם צבאיות הדתיות פוסעים בעקבות לוינשטיין גם בנושא מעמדם של אנשים בעלי נטייה חד-מינית: בעוד כלל הציבור הדתי-לאומי חצוי בשאלת קבלתם לקהילה ה"רגילה" הרי שבקרב בוגרי המכינות יש רוב למתנגדים להכלה של בעלי נטיות חד-מיניות.
ייתכן שלוינשטיין הוא פרובוקטור שבמודע מצית בעירה כל כמה חודשים כדי לבלום את מגמות הליברליזציה בעולם הדתי-לאומי. ייתכן גם שדווקא אנשי המחנה החילוני-ליברלי המגיבים שוב ושוב בחמת זעם על דבריו משחקים לידיו במובן זה. כך או כך, דומה שההורים העומדים לשלוח את בניהם למכינות הקדם צבאיות הדתיות צריכים לשאול את עצמם אם שמרנות ובוז לאחר הם המתת לחיים שבה היו רוצים לצייד את בניהם. עצה זו יפה גם לאלה מראשי המחנה הדתי לאומי החותרים לשילוב בין יהדות לנאורות: עם לוינשטיין ודומיו שיעור הנושרים מהדתיות הלאומית, העומד כבר היום על כרבע בקבוצות הגיל הצעירות, רק ילך ויגדל.