חוקה בהסכמה: הושלמה טיוטה מלאה

ריאיון עם ד"ר אריק כרמון

| מאת:

ההליך החוקתי שמטרתו היא גיבוש חוקה בהסכמה באמצעות דיונים במועצות ציבוריות ואזוריות, הגיע לנקודת ציון חשובה עם כינוס המועצה הציבורית המסכמת. בכינוס דנו המשתתפים בטיוטת החוקה השלמה המשקפת עבודה ארוכה ופשרות מורכבות ומאוזנות אשר גובשו לכדי מסמך אחד.

האם בכינוס המועצה הקרוב תוצג חוקה שלמה?

המטרה העיקרית של הכינוס היא להיוועץ עם חברי המועצה לגבי ההמלצות. למעשה, לפנינו אתגר במימדים היסטוריים. הנייר שלנו הוא תוצאה של פשרות אליהן נדרשו כל העמיתים הבכירים של המכון שהשתתפו בניסוח החוקה. ההגעה להסכמה הייתה כרוכה במאמץ נפשי קשה מאוד. זוהי הפעם הראשונה שאנו חושפים את הפשרות בפני גוף שלא עבר את התהליך הפסיכולוגי הממושך של השגת איזונים והסכמה על פשרות, כך שלמעשה המועצה המסכמת היא מועצה פותחת לתהליך הטמעת הפשרה. המועצה תהיה נייר הלקמוס של כל החברה הישראלית להצעת החוקה.

האם ניתן יהיה עוד להשפיע על הטיוטה או שהיא אינה פתוחה לשינויים?

טקסט כל כך מורכב לא יכול להיות תוצר עבודתם של מאה אנשים. עם קבוצה של 8 אנשים גילינו עד כמה התהליך מורכב וארוך – כשהתחלנו את המהלך בפברואר 2003 חשבנו שנסיים את הטיוטה תוך מספר חודשים. הגישה שלנו פתוחה להתייעצויות, לרעיונות חדשים שאלי לא חשבנו עליהם. כמובן שישנם רעיונות שחשבנו עליהם שלא נכנסו לטיוטה בסופו של דבר.

מה הם בעינייך ההישגים המרכזיים בחוקה המתגבשת?

אני רואה שלושה הישגים מרכזיים: ראשית - זו הפעם הראשונה בה גובש מסמך שלם. המשמעות העיקרית של מסמך שלם היא שהמסמך מבטא איזונים בין דרישות ורגשות של צדדים שונים. המסמך קוהרנטי והושקעה מחשבה רבה גם בעריכתו – אילו פרקים תכיל החוקה ומה יהיה מיקומם. שנית, החוקה עברה "בקרת איכות" קפדנית – אין כמעט סעיף שלא נבדק ונבחן מול המצוי ב30 עד 60 חוקות נוספות. עשינו מאמץ אדיר לשמור על הפן המקצועי ולתת נופך מודרני לכל נושאי החוקה. שלישית, הפשרות שהגענו אליהן הן הישג אדיר. המסמך, כמו כל חוקה, משקף הישגים לכל אחד מהסקטורים בחברה הישראלית, הישגים שהם תוצרים של פשרה מצד כלל המגזרים האחרים.

האם אתה צופה כי הכנסת תצליח עוד בקדנציה הנוכחית לחוקק חוקה לישראל?

אין סיכוי. כולנו מקווים שהכנסת תצליח – וכאן אני חבר בקבוצת האופטימיים – להעביר את החוקה השלמה בקריאה ראשונה, על מנת ליצור רציפות לכנסת הבאה.

לאור הזעזועים הפוקדים והצפויים לפקוד את הדמוקרטיה הישראלית, בראשם ההתנתקות, כיצד יכולה חוקה בהסכמה – אם בכלל – לסייע ליציבות הדמוקרטיה הישראלית?

אין לי תשובה קלה לשאלה כל כך קשה. קיימות שתי גישות: אחת שטוענת כי הטראומה שמתהווה, בייחוד לציבור הדתי, תהיה כל כך קשה ולכן אין זה הזמן לפשרות ולהדברות. גישה שנייה גורסת כי דווקא בגלל המשבר יש צורך חיוני להידבר. המשבר יוצר הזדמנות להשגת הסכמות ולשכנע את הניצים משני הצדדים. אני עצמי שייך לקטגוריה השנייה.

אם הייתה חוקה כל נושא משאל העם, שהוא בעייתי ונגטיבי בעיני, בכלל לא היה עולה. בסוגית ההתנתקות עיקר הזעם מופנה כלפי ראש הממשלה ותהליך קבלת ההחלטות שהוביל לכך, יתכן ויש מידה של צדק בדברי המתלוננים אבל המתנגדים חוצים את הגבול, כופרים בכללי המשחק ובלגיטימיות של ההחלטות המתקבלות בידי ראש הממשלה. במצב בו כללי המשחק יהיו מוגדרים, מוסכמים וקשיחים – כאשר תהיה חוקה – אני מאמין שמצבנו יהיה יציב וטוב יותר.

close