בִּרְשות מי הרשות?

| מאת:

אירועי חודש יוני 2007 ברשות הפלסטינית הם הזדמנות להבהיר מהי שיטת המשטר הנהוגה בה ומהן הסמכויות של יושב ראש הרשות ושל ראש הממשלה על פי החוקה שהתקבלה בה בשנת 2002 ותוקנה בשנת 2003.

שיטת המשטר ברשות הפלסטינית היא נשיאותית למחצה, בדומה לשיטה הנהוגה בצרפת. (ראו המאמר סיכום מערכת הבחירות לנשיאות צרפת). בשיטה זו יושב ראש הרשות (ה'ראיס', הנשיא) נבחר בבחירות ישירות על ידי הציבור, והוא ממנה את ראש הממשלה. ראש הממשלה מקים את הממשלה. להקמת הממשלה דרושה הצהרת אמון של המועצה המחוקקת בהצבעת האמון נדרש רוב מוחלט של חברי המועצה המחוקקת. במילים אחרות, ראש הממשלה מקבל את אישורו משני מקורות: מיושב הראש (במינויו) ומהמועצה המחוקקת (בהצבעת האמון).

מתוך כך נגזרות שתי דרכים להביא לסיום כהונתם של ראש הממשלה והממשלה: פיטורי ראש הממשלה על ידי יושב הראש או הצבעת אי-אמון של המועצה המחוקקת ברוב של חבריה. במקרה שהמועצה הביעה אי-אמון, על יושב הראש למנות ראש ממשלה חלופי.

ראש הממשלה אחראי במילוי תפקידו לפני יושב הראש בכל הנוגע לפעולותיו ולפעולות הממשלה. ראש הממשלה והשרים אחראים, במשותף וכל אחד בעצמו, גם לפני המועצה המחוקקת. כלומר, ראש הממשלה מחויב באחריות כפולה – כלפי מעלה לפני יושב הראש, וכלפי מטה לפני המועצה המחוקקת. שני המוסדות הללו, יושב הראש והמועצה המחוקקת, נבחרים על ידי הציבור.

יושב ראש הרשות הוא ראש הרשות המבצעת ויש לו סמכויות ביצועיות:

  • מינוי ראש הממשלה ופיטוריו.
  • הוא המפקד העליון של הכוחות הפלסטיניים.
  • מתן חנינות.
  • האמנת שגרירים.
  • אישור חוקים – יושב הראש יכול להחזיר למועצה המחוקקת חוק עם הערות והתנגדויות. כדי לגבור על התנגדותו דרוש רוב של שני שלישים מחברי המועצה.
  • סמכות לפרסם צווים שתוקפם כתוקף חוק במקרים יוצאי דופן (הצווים צריכים להיות מאושרים במועצה המחוקקת בישיבתו הראשונה לאחר פרסומם). לדוגמה, יושב ראש הרשות מחמוד עבאס פרסם צו שהוציא את הזרוע המבצעת (הכוחות החמושים) של תנועת החמאס אל מחוץ לחוק.
  • סמכות להכריז על מצב חירום באמצעות צו לתקופה של שלושים יום. אפשר להאריך את תוקף הצו בהחלטה של שני שלישים מחברי המועצה המחוקקת. במצב החירום אסור לפזר או להשעות את המועצה המחוקקת.

יושב ראש הרשות סמכויות ביצועיות נרחבות, ולפי החוקה הוא מוקד העצְמה הפוליטית של הרשות.

לראש הממשלה הממונה יש סמכויות מצומצמות הנוגעות נגיעה ישירה לתפקוד הממשלה:

  • הרכבת הממשלה, מינוי שרים, פיטוריהם וקבלת התפטרותם.
  • קיום ישיבות הממשלה, קביעת סדר היום שלהן וניהולן.
  • פיקוח על עבודת השרים והמוסדות הציבוריים הממשלתיים.
  • חתימה ואישור של תקנות שהתקבלו בממשלה.
  • הממשלה בראשותו אחראית לעיצוב המדיניות ולאישור התקציב.

אירועי יוני 2007 ברשות הפלסטינית מציבים אתגר לחוקה הפלסטינית ומעלים את השאלה אם חוקה יכולה לצפּות את כל התרחישים האפשריים ולתת להם מענה, בפרט בישות פוליטית מתהווה כמו הרשות הפלסטינית. האירועים חושפים פער בין החוקה הכתובה ובין ההתנהלות בפועל של המוסדות הפוליטיים ושל בעלי התפקידים, בפרט בשעת משבר.

15 בינואר 2005: מחמוד עבאס (אבו מאזן), נציג הפתח, מתחיל לכהן בתור יושב ראש הרשות.

25 בינואר 2006: 'מהפך' בבחירות למועצה המחוקקת – תנועת החמאס זוכה ב-74 מושבים והפתח ב-45 (מתוך 132). מוקמת ממשלה בראשות אסמעיל הנייה (חמאס).

15 במרץ 2007: מוקמת ממשלת אחדות בהשתתפות החמאס והפתח בראשות אסמעיל הנייה.

14 ביוני 2007: יושב ראש הרשות מפזר את ממשלת האחדות.

16 ביוני 2007: השבעת ממשלה חדשה בראשות סאלם פיאד (עצמאי – לא מהפתח ולא מהחמאס).