עקיצה ב-35 שעות
כמעט ללא סיקור ותשומת לב ציבורית תיקנה בשבוע שעבר הכנסת את חוק יסוד: הממשלה. נסו לספר לאזרח שגר בדמוקרטיה חוקתית על תיקון חוקתי, שכלל קריאה ראשונה ביום שני בבוקר, דיון זריז ב-8:00 בבוקר בוועדת החוקה חוק ומשפט (שנקבע בבהילות יום קודם לכן), וקריאה שניה ושלישית ביום שלישי אחר הצהריים, ותקבלו הלם ותדהמה.
כמעט ללא סיקור ותשומת לב ציבורית (למעט ההתייחסות ל"תרגיל" שניסתה לעשות האופוזיציה בשעת ההצבעה), תיקנה בשבוע שעבר הכנסת את חוק יסוד: הממשלה. במלים אחרות, החוקה דה-פקטו של מדינת ישראל תוקנה. היה זה מעין "דובדבן" על הקצפת של החקיקה בכנסת בשבועות האחרונים, לאחר חוק ההמלצות, חוק המרכולים, והקריאה הטרומית בהצעת חוק עונש מוות.
מבחינת התוכן, תיקון החוק נועד להכשיר את היותו של יעקב ליצמן סגן שר בעל סמכויות של שר וזאת לאחר שבסיבוב הקודם פסל בג"צ את הפרקטיקה הזו, והכריח את ליצמן להתמנות לשר. לאחר שליצמן התפטר מתפקידו בעקבות עבודות הרכבת בשבת, נוצר צורך פוליטי להכשיר מחדש את מינויו לסגן שר המחזיק בסמכויות. יש לציין שהנמקת בג"צ לא הייתה פורמלית אלא מהותית – משום שמדובר בהסדר למראית עין ("ישראבלוף"), המשאיר את ה"אחריות" בידיו של שר הבריאות, הוא ראש הממשלה, למרות שאין כך הדבר באמת - ועל פגם זה גם תיקון חוק היסוד לא יתגבר, ככל הנראה. אך מכל מקום, מה שלא יעלה על הדעת כמעט אינו התוכן אלא הליך תיקון חוק היסוד.
חוקה איננה טקסט קדוש, וגם אותה ניתן לשנות. כך בכל דמוקרטיה חוקתית. בדרך כלל, תיקון חוקתי דורש רוב משמעותי, והליך ארוך, לעתים בכמה בתי פרלמנט שונים, לעתים אף נדרש משאל עם או פיזור הפרלמנט לבחירות לשם אישור התיקון. אך שום חוקה לא מתוקנת באופן היפר-הזוי, חדשות לבקרים, כמו חוקי היסוד בישראל. גם התיקון האחרון הוא רק אחד בשורה ארוכה של תיקונים דומים, שמאפיינים לא רק את הממשלה הנוכחית. נסו לספר לאזרח שגר בדמוקרטיה חוקתית על תיקון חוקתי, שכלל קריאה ראשונה ביום שני בבוקר, דיון זריז ב-8:00 בבוקר בוועדת החוקה חוק ומשפט (שנקבע בבהילות יום קודם לכן), וקריאה שניה ושלישית ביום שלישי אחר הצהריים, ותקבלו הלם ותדהמה. בית המחוקקים (ובכובעו זה, הרשות המכוננת) תיקן את החוקה, אך ורק בשל צורך פוליטי פרסונלי ספציפי, וזאת בתוך יום וחצי וכמעט ללא דיון רציני בכנסת לא כל שכן דיון ציבורי.
כל עוד לא תהיה בישראל חוקה, שהוראותיה ישוריינו ברוב משמעותי (ולא רוב מינימלי של 61 ח"כים, כפי ש"משוריין" חוק יסוד הממשלה), אשר תיקון שלה יחייב הליך מיוחד, עם זמן ארוך בין הקריאות, ימשיך המצב של חוסר יציבות ממשלי קיצוני בישראל. חוקי יסוד יתוקנו, יתווספו או יתבטלו בהתאם לצורך הפוליטי הרגעי, אפילו בתוך יום אחד. וזאת כאשר חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שהוא המגן כמעט יחיד על זכויות האדם בישראל, לא משוריין אפילו ברוב מיוחד וניתן פורמלית לבטלו ברוב מזערי ובהליך מזורז. פירמידה חוקתית שלמה נשענת על כרעי תרנגולת.
אם ניתן היה לקוות שחוק יסוד: החקיקה יביא שינוי, התזכיר שפורסם לאחרונה מבהיר שלא מניה ולא מקצתיה. מעבר לבעיות הקשות שיציב החוק המוצע בקשר להגנה על זכויות האדם (בשל "פסקת ההתגברות" שהוא כולל, שתתן כוח מוחלט לרוב הקואליציוני להתעלם מפסיקת בית המשפט העליון) התזכיר כמעט מנציח את המצב הקיים גם באשר להליך חקיקה או תיקון של חוקי יסוד, ולא דורש רוב של מעבר ל-61 חברי כנסת, וכן לא נדרש הליך חריג באופן משמעותי מהמצב הנוהג. גם אילו היה עובר חוק יסוד: החקיקה ניתן היה לתקן במחטף את חוק יסוד: הממשלה בדיוק כפי שנעשה בשבוע שעבר. כך תמשיך ממשלת ישראל להיות "סחיטה" לכל גחמה של מפלגות הקואליציה – לא רק באשר לחקיקה אלא גם בקשר לכללי המשחק עצמם – לחקיקת יסוד.
פורסם לראשונה ב"הארץ".