הצעת חוק סמכויות לשם שמירה על ביטחון הציבור (תיקון) (סמכות חיפוש לשוטר לשם מניעת אלימות) התשע"ה - 2015
ביום רביעי, 11.11.15 תעלה לדיון ההצעה שבנדון. פרופ' מרדכי קרמניצר וד"ר עמיר פוקס מבקשים להתנגד להצעה ופירוט התנגדותם מופיע בחוות דעת זו שנשלחה לוועדת חוקה חוק ומשפט.
1. הצעת החוק מרחיבה את סמכויות החיפוש של שוטרים בשתי דרכים:
ראשית, היא מאפשרת חיפוש על גופו של אדם לשם בדיקה אם הוא נושא נשק שלא כדין, ככל שיש "חשש סביר" שמא הוא עומד לבצע עבירת אלימות, ומבלי "חשד סביר" לכך שהוא נושא נשק כפי שנדרש בחוק כיום.
שנית, הצעה מעניקה סמכויות לבדיקה האם אדם נושא נשק, גם ללא כל חשד בכלל, במקומות מ-3 סוגים:
- מקומות ספציפיים המנויים בתוספת, ובסמוך להם, כגון דיסקוטקים ומגרשי ספורט.
- מקומות בהם מוגשים או נמכרים משקאות משכרים שעליהם הכריז מפקד מחוז במשטרה, באופן זמני, שניתן לבצע בהם חיפוש.
- מקומות שמפקד המחוז סבור שקיים בהם סיכון בטחוני מיוחד.
2. מובן מאליו שההצעה כוללת פגיעה חריפה בחירות ובזכות לפרטיות (המוגנות בפירוש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו). הרצון למנוע עבירות בטחון הוא תכלית ראויה לכל הדעות, אך אין זה אומר שניתן למתוח את ההצדקה בכך עד מעבר לתנאי המידתיות. מתן האפשרות לחפש על הגוף מבלי חשד סביר (באופן כללי) או ללא שום חשד בכלל במקומות – גם אם הם מקומות בילוי – מהווה התעמרות קשה מדי באזרחים וברמיסת זכויותיהם. ההתנגדות לחיפוש שרירותי היא מסימני ההיכר המובהקים של התרבות האנושית, ומהווה מרכיב חשוב בחוסן הערכי של חברה. יש להישמר מאד מפני שחיקה של ערך זה, כפי שהיא מופיעה בהצעה.
3. מעבר לכך, החשש העיקרי מההצעה הוא משימוש מוגבר (משום שהוא קיים ממילא) בשיטה של פרופיילינג (תיוג) ובכך למעשה באפלייה לפי מאפיינים. ככל שאין שום צורך להוכיח חשד ספציפי כלפי מי שעל גופו נעשה החיפוש, שוטר יכול למעשה לחפש על גופם של אנשים באופן שרירותי, מה שיגרור כמעט בהכרח אפלייה כלפי מיעוטים ואוכלוסיות חלשות – ומכאן פגיעה קשה ולא מוצדקת בכבוד האדם ובזכות לשוויון. זאת ועוד, פרקטיקות מפלות ומשפילות כאלה מחזקות בחברה סטראוטיפים ודעות קדומות כלפי קבוצות כאלה, שהם מקור להתנהגויות מפלות כלפי קבוצות אלה ויחס עוין כלפיהן. נפגעת, עקב כך, היכולת לקיים חברה שוויונית והוגנת.
4. מובן שמותר לאפשר (כפי שהחוק הקיים מאפשר) סמכות חיפוש בכניסה למקום, ובכך לנטרל את החשש מפני נשיאת כלי נשק שלא כדין. חיפוש זה אכן מקיים את תנאי המידתיות, ומשום שהוא מתבצע באופן שוויוני בכל הנכנסים בשערי אזור מסויים, אין בו טענה של שימוש פוגע בשוויון. לאחר שבוצעה כבר בדיקה כזו, אין שום סיבה לאפשר סמכות חיפוש שרירותית בתוך אותו מקום.
5. הסמכות של מפקד המחוז להכריז על אזור מסויים (שאין בו מאפיינים ייחודיים) בו ניתן לחפש ללא חשד היא המרחיקה לכת במיוחד בהצעת החוק. סמכות זו מהווה פתח לאפלייה של אזורים ספציפיים במדינה, אשר תושביהם יהיו נתונים תחת סמכות חיפוש מוגברת רק משום שהייתם או מגוריהם בסביבה זו. הצעת החוק, שנועדה במקורה להעניק סמכויות להתמודד עם אלימתו במקומות מועדים לכך (מועדונים, מגרשי ספורט וכו') למעשה מנוצלת להענקת סמכות למשטרה להחליט כי אזור מסויים נושא סיכון בטחוני (למשל – מזרח ירושלים) ובכך לפגוע באופן גורף בזכויותיהם של כל תושבי האזור.
ההצעה אינה תואמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינת חוק דמוקרטית, וכמדינה המתייחסת לתושביה בשוויון.
התמונה באדיבות Shutterstock