מאמר דעה

הענקת החסינות לכץ- מדרון חלקלק של שחיתות

| מאת:

שמירה על אמון הציבור בכנסת מחייב בראש ובראשונה את חברי הכנסת עצמם - לקיים הליכי חקיקה באופן המבסס אמון, ולהוכיח שהם אינם פועלים לקידום אינטרסים אישיים. הענקת החסינות לח"כ חיים כץ אמש עומדת בניגוד מוחלט לכך, ומניחה את התשתית להתנהלות מושחתת של חברי כנסת נוספים

Flash 90

נתחיל בעיקר. ההחלטה להעניק חסינות לח"כ חיים כץ מנוגדת לתקדימים מפורשים בבית המשפט, לפיהם חסינות במילוי התפקיד הפרלמנטרי לא חלה על עבירות של שחיתות. במקביל, אופן הצגת הדברים בפני חברי ועדת הכנסת וההכרעה שקיבלו, מניחים תשתית ולגיטימציה להתנהלות מושחתת בהליכי החקיקה ולהשתחררות ממוסרות האתיקה.

הטיעון שהציגו ח"כ כץ ועורכי דינו הצליח להטיל בלב חברי הכנסת מורא וחשש ביחס לפעולתם הם, שמא עלול כל אחד מהם להיחשב בעתיד כמי שפעל בניגוד עניינים עד כדי הפרת אמונים. ח"כ כץ  ביקש ליצור את התחושה שמדובר בעניין שגרתי של הליכי חקיקה. אלא שעל פי כתב האישום, מדובר במעשה פלילי שמתחיל מפוטנציאל הרווח האישי הגדול, ועד להטעיית ועדת האתיקה של הכנסת.

עלינו להיות מוטרדים מאוד מהגישה הצינית, המציגה פוסט-אמת כמהותה הטבעית של התנהלות הכנסת ועבודתם של חברי הכנסת. גישה זו עלתה מהאופן בו צוטטו דברי היועצת המשפטית של ועדת הפנים של הכנסת, על ידי באת כוחו של ח"כ כץ. לפי הציטוט, יש להתייחס לכל שמופיע בפני הוועדה כבעל אינטרס כזה או אחר, אינטרס שאינו ידוע ואינו מבורר, כך שלמעשה אין לחברי הכנסת ציפייה לבירור האמת המקצועית והעובדתית בפני ועדת הכנסת.

ולא כך הדברים. אלא, באפשרות חברי הכנסת להבטיח בירור אינטרסים שביסוד הצעות חוק או עמדות המוצגות בפניהם; באפשרותם לדרוש קבלת מידע מהימן. למטרה זו, בין היתר, הוקם מרכז המידע והמחקר של הכנסת. בשל כך, בין היתר, לוביסטים מחויבים על ידי החוק ותקנון הכנסת לציין את היותם לוביסטים ואת האינטרסים שהם מייצגים. לשם כך מחויבים עובדי המדינה להתייצב בפני ועדות הכנסת ולמסור להן מידע גלוי ומקצועי.

לחברי הכנסת נתון כוח רב - בהבל פיהם ובהרמת אצבע ביכולתם להשפיע השפעה של ממש על חלוקת משאבי המדינה, ליצור שינויים משמעותיים בזכויות וחובות, הענקת סמכויות ושלילת מעמד. חקיקה היא מלאכת מחשבת, שבה מילה בודדת עשויה לשנות מהות של הסדר וסמכויות על-פיו.

שמירה על אמון הציבור בכנסת מחייב בראש ובראשונה את חברי הכנסת עצמם, לקיים את הליכי החקיקה באופן המבסס אמון, המבטיח לציבור כי פעולתם נועדה לקידום טובת הציבור בכללותו. על חברי הכנסת להניח את דעתו של הציבור כי אין הם פועלים לקידום אינטרסים אישיים, אינטרסים של מקורבים או של מי שהם חפצים ביקרו או תלויים בו. ברור שאין בכך כדי למנוע מחבר כנסת לפעול לקידום מגזר או מטרה ממנה ייהנו רק חלק מן האזרחים והתושבים, אף אם חבר הכנסת עצמו נמנה על אותו החלק, אך על חבר הכנסת להבהיר את הדברים ולהבטיח שקיפות מלאה, במיוחד אם קיימת אפשרות כי ייהנה באופן ניכר מן השינוי, למעלה מהנאתם של מרבית חברי הקבוצה. בוודאי שאסור לו להסתיר מידע מן הציבור ומוועדת האתיקה, כפי שעולה במקרה של ח"כ כץ.

בניגוד לעמדה שהביעה בדיון ח"כ איילת שקד, שרת המשפטים לשעבר, על חברי הכנסת לפעול בשקיפות גם ביחס למקורות שניסחו או שהציעו הצעות חוק אשר חבר הכנסת בחר להניח על שולחן הכנסת ולקדם את חקיקתם. על ועדות הכנסת לברר אינטרסים של גורמים המופיעים בפניהן ולהבטיח גילוי מלא ושקיפות של האינטרסים שביסוד הצעות חקיקה ושל מידע שקיבלו, גם אם קיבלוהו באמצעות חבר הכנסת.  אל לנו לוותר על מחויבויות אלה שיבטיחו את האמון שלנו, כציבור, בהליכי החקיקה.

פורסם לראשונה במעריב.