כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה?

המדיניות שמבקשים לקדם חברי מפלגת ימינה, ובראשם איילת שקד, למקסם את זכויות היהודים ולמזער את זכויות הלא-יהודים במדינה, פוגעת לא רק בערכיה הדמוקרטיים אלא גם בערכים יהודיים בסיסיים, ובכך סותרת את שני ערכיה היסודיים של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

Flash 90

רק לאחרונה הצהירה שרת המשפטים לשעבר ח"כ איילת שקד שכדי לסייע לחקלאים הישראלים, מפלגתה תפעל לביטול החובה להפריש פנסיה לעובדים זרים, העובדים בעבודות הקשות ביותר במשק הישראלי. הצהרה זו מצטרפת לשורה של הצהרות והצעות חוק אחרות, שקידמו בשנים האחרונות חברי כנסת ושרים ממפלגת ימינה, על גלגוליה השונים. בבסיסן עמדה השאיפה למקסם את זכויות היהודים ולמזער את זכויות הלא-יהודים במדינה.

כך, התברר לא מזמן לפי הודאתה של ח"כ שקד, שתיקון 116 לחוק התכנון והבנייה (חוק קמיניץ), שהחמיר את הענישה על עבירות בתחום, כוון נגד החברה הערבית בלבד. אולם, מאחר והתברר לה שהרשויות מפעילות את החוק גם על חקלאים יהודים, בכוונתה לבחון שינויים בו. והרשימה עוד ארוכה: השרה לשעבר התקינה תקנות המונעות גישה של עובדים לא ישראלים לבתי הדין לעבודה; ובכנסת האחרונה קידמה מפלגת הבית היהודי תיקון לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, הקובע כי במהלך ארבע שנים, החוק לא יחול על מבקשי המקלט, והממשלה תוכל לגרשם, תוך הפרת זכויותיהם הבסיסיות. ברוח דומה, ניסה שר התחבורה ח"כ בצלאל סמוטריץ' להתיר אפליה על רקע אמונה דתית.

כמובן שמדיניות זו הפוכה לחלוטין מהתפיסה הדמוקרטית-ליברלית של מערכת המשפט, אשר אינה מבדילה בין אזרח לאזרח, כמו גם מהעיקרון האוניברסלי של זכויות האדם, אשר אינו יכול לחול באופן דיפרנציאלי לפי לאום, אזרחות או דת. אך תופעה זו גם עומדת בסתירה להצהרות החוזרות ונשנות של חברי כנסת מהמחנה הדתי-לאומי על תפיסת המדינה כ"יהודית ודמוקרטית" - בה שני המרכיבים הם מהותיים. שקד הגדילה לעשות, וכשרת משפטים ניסחה את עמדת מפלגתה במאמר ארוך בכתב-עת 'השילוח' שזכה לתהודה בקרב הציבור הדתי-לאומי. במאמר תוקפת שקד את נשיא בית המשפט העליון לשעבר השופט אהרן ברק, בטענה ש"הפך את המושג 'מדינה יהודית' לעניין שהוא כמעט סמלי בלבד", וקוראת לאמץ את תפיסתו של השופט מנחם אלון, הקורא לתת ביטוי מהותי למונחים "יהודית" ו"דמוקרטית" כאחד.

אלא שבמבחן המציאות, ההצהרות וההצעות שמבקשת מפלגת ימינה לקדם פוגעות בערכים יהודים מהותיים בסיסיים, בהם "מִשְׁפַּט אֶחָד יִהְיֶה לָכֶם כַּגֵּר כָּאֶזְרָח יִהְיֶה" (ויקרא כד, כה) או ברעיון של צלם אלוהים, כפי שהטיב לנסח זאת השופט מנחם אלון, עליו מבקשת ח"כ שקד להסתמך: "יסוד מוסד בעולמה של יהדות הוא רעיון בריאת האדם בצלם אלוקים (בראשית, א, כז). בכך פותחת תורת ישראל, וממנה מסיקה ההלכה עקרונות יסוד בדבר ערכו של האדם – כל אדם באשר הוא ־ שוויונו ואהבתו".

על איזו מדינה יהודית ודמוקרטית חולמים, אפוא, חברי הכנסת של מפלגת ימינה? לא על זו של אהרן ברק, הדמוקרטית מדי לטעמם, ולא על זו של מנחם אלון, שהדגיש שוב ושוב את היסוד היהודי בערך השוויון ובזכויות האדם. בחזון של מפלגת ימינה, נדמה שהמרכיבים יהודית ודמוקרטית אכן נעשים שווים בחוסר תוקפם. וכך, במירוץ על ה'בייס' הפוליטי, חברי הכנסת של ימינה החליפו את החזון הדתי-לאומי ההיסטורי במדיניות יהודית-אתנית. אתניות יהודית ריקה, ללא תוכן יהודי אמיתי, היא מתכונת מנצחת למדינה פחות יהודית ופחות דמוקרטית.