מאמר דעה

הסכם אחד, שתי נקודות מבט

| מאת:

מה חושב הציבור על ההסכם הקואליציוני וממשלת האחדות, ומה אומרים המומחים? תמצית השיח של הימים האחרונים בשיחה אחת בין שני אזרחים

Flash 90

ד"ר ק':
ההסכם הקואליציוני מסמן את אחת מנקודות השפל בתרבות הפוליטית במדינת ישראל. הוא מקעקע את עקרונות שיטת הממשל, פוגע בנורמות שלטוניות, משרטט את הדרך לממשלה מנופחת ובזבזנית, ובסבירות גבוהה יביא לשיתוק מערכות במקום לטיפול יעיל ואמיץ באתגרים העומדים לפתחנו.

האזרח ע':
אז מה, אתה מעדיף בחירות רביעיות? השתגעת? העיקר שתהיה כבר ממשלה, שתטפל כמו שצריך במשבר הכלכלי והבריאותי, שתיתן איזה אופק נורמלי ושתוציא אותנו מהלופּ של בחירות ועוד בחירות, והשמצות, והסתה, ולכלוכים. חלאס, עייפנו. טוב שהגיעו להסכם.

ד"ר ק':
ההסכם הזה מניח את התשתית להמשך כהונתו של ראש הממשלה נתניהו לשנה וחצי הקרובות. כך, רוב לא קטן של חברי הכנסת יעניק את "ברכת הדרך" לכהונה של נאשם באישומים חמורים של שוחד, מרמה והפרת אמונים. תסריט בלהות כזה נחשב לדמיוני עד לא מזמן. אי אפשר להפריז בנזק התדמיתי, הערכי והחינוכי, שייגרם ממציאות שבה מנהיג העומד למשפט פלילי על שחיתות שלטונית יקבל אמון ולגיטימציה מהרשות המחוקקת.

האזרח ע':
ברור שזה בעייתי, אבל עזוב, מה שחשוב עכשיו זה יציבות, מנהיגות וניסיון. וגם אל תשכח שהוא הביא לליכוד 36 מנדטים אחרי שהוגש נגדו כתב אישום. אז כנראה זה לא ממש מפריע לעם.

ד"ר ק':
יש כאן התעלמות מהעובדה שרק לפני כמה שבועות המצביעים בחרו 62 חברי כנסת, שהמכנה המשותף הבסיסי שלהם היה פסילה על הסף של ישיבה בממשלה תחת ראש ממשלה נאשם בפלילים. ולמעשה, הממשלה שעומדת לקום תוליך שולל את המצביעים האלה. מילא המהלך של אורלי לוי, במקרה שלה מראש לא היה צריך לטפח ציפיות. אבל גנץ ואשכנזי, הנדל והאוזר, ואפילו עמיר פרץ ושמולי ממפלגת העבודה – כולם שללו ישיבה תחת נתניהו, פעם אחר פעם. ובזמן אמת, "גנבו מנדטים" ועומדים להביע אמון בממשלה החדשה. תחשוב איזה מסר זה שולח לאזרחים, ועל הנזק לאמון בשיטה הדמוקרטית.

האזרח ע':
בחייך, אלה פוליטיקאים. לא צריך לקחת יותר מדי ברצינות את ההבטחות שלהם. חוץ מזה שכל ההבטחות האלה היו לפני הקורונה. המציאות השתנתה, אנחנו במצב חירום, יש וואחד משבר על הראש, וממשלת אחדות זה הדבר הכי נכון עכשיו. צריך לקדם דברים, חייבים משילוּת.

ד"ר ק':
אלא שלפי ההסכם ממשלת האחדות עומדת להיות "ממשלת שיתוק", עם וטו הדדי בין הגושים והקפאת מינויים בכירים בשירות הציבורי. אין בין זה לבין משילות דבר וחצי דבר. אפילו אם ממשלת אחדות היא הצעד המתבקש, היה אפשר לעשות זאת אחרת. ההסכם הקואליציוני הזה מבצע "אונס ברוטאלי" בחוקי היסוד שלנו: תפקיד מומצא של "ראש ממשלה חלופי", הגבלת כהונת הכנסת לשלוש שנים, עיקור מנגנון האי-אמון, הכנסה של עוד הרבה חברי כנסת כחלק מ"חוק נורווגי" ועוד. מהלכים אלה מביעים חוסר כבוד מובהק לעקרונות החוקתיים של מדינת ישראל, ומציבים תקדים מסוכן לעתיד - מה יקרה בפעם הבאה שלא יצליחו להרכיב ממשלה? שוב ישנו את כללי המשחק? 

האזרח ע':
חפרת... אז תכל'ס מה אתה מעדיף? אם יהיו עוד בחירות נהיה באותו מבוי סתום או שביבי יביא רוב לימין. אתה לא קולט איך הוא התחזק עוד יותר? עדיף שתהיה ממשלת ימין-ימין שתוציא את ביבי מהצרות ותחסל את – איך אתם קוראים לזה – מערכת המשפט ושומרי הסף? אין מה לעשות, צריך לבחור בין אופציות גרועות.

ד"ר ק':
בנוסף לכל, הממשלה שעומדת לקום עומדת לשבור שיאים במספר השרים, סגני השרים ומשרדי הממשלה. האם אין לנבחרי הציבור שלנו בושה? טיפה של מודעוּת עצמית במצב של משק משברי עם שיאים של שיעורי אבטלה ואזרחים במצוקה יום-יומית? זהו שפל חדש שלא הכרנו.

האזרח ע':
וואלה, מסכים עם כל מילה. הם מצפצפים עלינו.