מאמר דעה

הדרך למאבק באלימות המשטרתית

| מאת:

על רקע גל המחאה בארצות הברית, הגיע הזמן שגם בישראל יאמצו מערכת התרעה מוקדמת שתסייע בהתמודדות עם אלימות משטרתית, באמצעות ניתוח מקרים חוזרים של שימוש בכוח, לצד תלונות מצד אזרחים

Flash 90

מותו של ג'ורג' פלויד הצית לא רק את גל המחאה שאינו דועך בארה"ב, אלא גם דיונים סוערים, ובהם שאלת אפקטיביות מנגנוני בדיקת התלונות נגד שוטרים להתמודדות עם אלימות משטרתית. רק בימים האחרונים התפרסם שם צו נשיאותי שנועד להיאבק באלימות משטרתית (בין היתר, על ידי הקמת מאגר נתונים של שוטרים שפוטרו או הורשעו) ומדינת ניו יורק ערכה רפורמת חקיקה לאותה מטרה. גם אם במבחן התוצאה מנגנוני בדיקת התלונות במשטרות בארצות הברית לא מנעו את התקריות האלימות והחריפות כלפי האוכלוסייה השחורה, וחלק מהמנגנונים לוקים בחסר, אין זה אומר שלא ניתן ללמוד מהאמצעים בהם נעשה שימוש, ובעיקר ביסוס המאבק באלימות משטרתית ובאפליה משטרתית על נתונים. בייחוד, המנגנון בישראל ייצא נשכר מאימוץ מערכת התרעה מוקדמת (early intervention system), שתזהיר מפני שוטרים אלימים.

בארצות הברית הבוערת עכשיו, מערכות אלה משמשות לא פעם כדי לשנות משטרות שמתגלה אצלן דפוס של אלימות, הפרת זכויות אדם או גזענות. הן משקללות נתונים, בניסיון לאתר שוטרים בעייתיים או כשלים פיקודיים רחבים יותר על בסיס מקרים חוזרים של שימוש בכוח, לצד תלונות מצד אזרחים ונתונים נוספים. זאת, במטרה למנוע סיכונים במבט צופה פני עתיד ולהכשיר מחדש ולחנך את השוטרים והמפקדים הללו.

בישראל, האמצעי הזה לא קיים. המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש) אמנם מוסמכת לחקור עבירות פליליות ועבירות משמעתיות של שימוש בכוח, אך בפועל היא אינה נוקטת בגישה מבוססת נתונים זו, ובטח ובטח לא בתכנון קדימה.

בין כה וכה, מנגנונים מעין אלה מחייבים מעורבות אקטיבית מצד המשטרה לצורך תיקון ניהולי וארגוני, החורג מענישת השוטר הזוטר בלבד. אולם, משטרת ישראל אינה ממלאת כראוי את התפקיד הזה - ולא יושב בה גורם שמגבש תמונה כוללת של נתוני התלונות נגד שוטרים. זאת, חרף העובדה שדו"ח הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה המליץ כבר בשנת 2016 להטיל על מחלקת המשמעת במשטרה את האחריות לכך, לאור המספר הרב של גורמים העוסקים בבדיקת תלונות נגד שוטרים (מח"ש, יחידת תלונות הציבור במשטרה ומחלקת המשמעת במשטרה). בינתיים, ההפך הגמור קורה - המשטרה אינה מרכזת מידע כלשהו על שוטרים שהוגשו נגדם תלונות שלא הבשילו לכדי כתבי אישום פליליים או משמעתיים, ולא נעשית בחינה של השלכות מערכתיות או פיקודיות לתלונות.

מילה כנגד מילה וקשיים ראייתיים - הם רק חלק מהקשיים העומדים בפני המתלוננים נגד שוטרים. דווקא לאורם ראוי היה שהמשטרה תנתח גם פניות שהועברו למח"ש, אך נזנחו על ידי המתלונן, לצד תלונות שנסגרו בלא כלום. הרי ברור שיש לה אינטרס מובהק לאתר התנהלות בעייתית וכשלים גם אם לא הבשילו לכדי כתבי אישום.

על-מנת למנוע את מקרי האלימות המשטרתית הבאים, חובה לשכלל את מנגנון בדיקת התלונות על ידי הקמת מערכת התרעה מוקדמת בהקדם האפשרי. לידיעת השר לביטחון פנים החדש.