המשבר הכלכלי הכה בליבת שוק העבודה

למעלה ממחצית מהנעדרים זמנית מעבודתם בגלל משבר הקורונה הם בטווח הגילאים 30 עד 54, המהווים את ליבת שוק העבודה, רובם המכריע גם בעלי משפחות. על ממשלת ישראל לנצל את המצב ולהציע להם הכשרות והסבות מקצועיות באופן מיידי באמצעות המעסיקים

Flash 90

לפי פרסומי הלמ"ס (22.6) נכון לחודש מאי 2020 היו בישראל כ- 950 אלף איש  שנעדרו זמנית מעבודתם בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה.כך מגדירה הלמ"ס את קבוצת הזכאים דמי אבטלה שאינם "בלתי מועסקים" בהגדרה המסורתית, סביר להניח שרובם נמצאים בחל"ת. מהם כ- 800 אלף איש, שהם 84%, נעדרו מעבודתם כל השבוע וכ- 150 אלף שנעדרו חלקית.  נתון זה כולל כ- 760 אלף שכירים שהוצאו לחל"ת וכן כ- 190 אלף עצמאיים שטרם חזרו לעבודה. 45% מהם גברים והיתר נשים.  

נדגיש כי נתון זה לא כולל את המובטלים הרשמיים (שמספרם נאמד ע"י הלמ"ס בחודש מאי בכ- 170 אלף איש). בנוסף לכל אלו ישנם, לפי הערכות הלמ"ס, כ- 81 אלף איש שמעוניינים לעבוד, אך כלל לא חיפשו עבודה בגלל המצב (סגר/העדר ביקוש לעבודה בתחומם) ולכן הם לא רשומים כמובטלים בסטטיסטיקה הרשמית.

משמעות הדבר שנכון לחודש מאי היו בישראל כ- 1.05 מיליון איש מחוסרי עבודה בהגדרה זו אחרת (מובטל, בחל"ת, עצמאי שטרם חזר לעבוד או מי מעוניין לעבוד אך כלל לא חיפש עבודה בשל הקורונה). מספר זה משקף שיעורי אבטלה בפועל של 25.8% בחודש מאי 2020. הגדרה זו של שיעור האבטלה שונה מההגדרה המקובלת (בימי שגרה), שכן היא כוללת מגוון רחב יותר של אוכלוסיות שנותרו בפועל ללא עבודה בתקופה זו.

מניתוח נתוני הלמ"ס כ- 55% מהנעדרים זמנית מעבודתם הם בטווח הגילאים 30 עד 54. מדובר ב- 518 אלף איש שרובם המכריע בעלי משפחות וחלקם הגדול עם ילדים קטנים שתלויים בהם מבחינה כלכלית: כ- 215 אלף איש בגילאי 35 - 44, 185 אלף איש בגילאי 45 - 54, וכ- 118 אלף בגילאי 30 – 34. 

רק 21% מהנעדרים זמנית מעבודתם בגלל סיבות הקשורות בנגיף קורונה הינם צעירים, בני 18 עד 29, ויתר ה- 24% הינם מבוגרים בני 55+.

מקור: עיבודי המכון הישראלי לדמוקרטיה לנתוני הלמ"ס.

מכאן שמוקד הבעיה של "מובטלי הקורונה הזמניים", שחלקם הגדול הוצאו לחל"ת ועתידם לוט בערפל, הינו דווקא בקרב משפחות עם ילדים שנותרו ללא מקור פרנסה. יתרה מכך, ישנם לא מעט מקרים בהם מדובר בשני בני הזוג, מאותו משק בית, שמתקיימים כבר מספר חודשים על דמי האבטלה ואם הם עצמאיים מצבם חמור עוד יותר.

מפילוח  לפי קבוצת גיל, למרות שיותר ממחצית ה"מובטלים זמנית" הם בגילאים העיקריים של שוק העבודה (גילאי 30 עד 54), חשוב לשים לב ששיעור ה"מובטלים זמנית"  בקרב הצעירים, בגילאי 25 עד 29, גבוה במיוחד – 26.9%, לעומת ממוצע של 23.6 בגילאי 30 עד 54. שיעורם יורד עוד יותר, ל- 22.5%, בגילאי 55 עד 59 ומזנק חזרה בגילאי 60 עד 69 ל- 28.9% בממוצע ועד לשיא של 44.3% בגילאי 70+.

מקור: עיבודי המכון הישראלי לדמוקרטיה לנתוני הלמ"ס.

מניתוח נתוני הלמ"ס לפי ענפים עולה שהענף הבולט ביותר, ממנו נעדרו כ- 330 אלף עובדים זמנית בשל הקורונה, הינו ענף השירותים: כ- 87 אלף איש מענפי שירותי האירוח ואוכל, כ- 80 אלף נוספים מתחום השירותים המקצועיים, מדעיים וטכניים, כ- 53 אלף איש משירותי התחבורה והדואר, וכ- 90 אלף איש משירותי ניהול, תמיכה ואחרים ורק 18 אלף איש נעדרו מענף שירותי הביטוח והפיננסים.
בנוסף, נעדרו זמנית בחודש מאי כ- 155 אלף איש מעובדי ענף החינוך, וכ- 120 אלף איש מענף שירותי הבריאות רווחה וסעד.
מענפי המסחר הסיטוני והקמעוני נעדרו זמנית כמעט 117 אלף עובדים. מענפי התעשייה כ- 65 אלף איש ומהבינוי כ- 41 אלף איש נעדרו זמנית מעבודתם בשל הקורונה.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי 28% מהעובדים שנעדרו זמנית מעבודתם בשל הקורונה, שהם כ- 264 אלף איש, הם בעלי משלח יד מתחום המכירות והשירותים, כ- 26% נוספים, שהם כ- 245 אלף איש, הם בעלי משלח יד אקדמאי, ו- 17% נוספים, כ- 160 אלף איש, הם בעלי משלח יד טכנולוגי (הנדסאים, טכנאים, ובעלי משלח יד נלווה) כ- 12% (113 אלף איש) הם עובדים מקצועיים בתעשייה ובבינוי וכ- 73 אלף איש עובדי משרד ופקידים. 

הפתרון: הכשרות מקצועיות

על ממשלת ישראל לנצל את המצב הנוכחי, בו מאות אלפי עובדים נעדרים זמנית מעבודתם, ולהציע להם הכשרות והסבות מקצועיות באופן מידי באמצעות המעסיקים. במסגרת זאת, המדינה תציע למעסיקים סבסוד של קורסים לעובדים שהוצאו לחל"ת ואף מימון מלא של חלקם.
מוצע ששיקול הדעת להפניה לקורסים מקצועיים במהותם יינתן למעסיקים, כדי להבטיח שהקורסים יתרמו לשיפור ההתאמה לצרכי שוק העבודה, בנוסף, מוצע שהמדינה תציע קורסים ייחודיים להקניית כישורים בסיס הנדרשים בשוק העבודה לכלל הזכאים לדמי אבטלה, זאת ללא תיווך המעסיק. 
כך, תקציב ההכשרות המקצועיות יועבר דרך המעסיקים, שיהיו אחראים להפנות את העובדים להכשרות ולקורסים הרלבנטיים, כולל תשלום דמי הטיפול בניהול מערך ההפניה להכשרות עבור המעסיקים שישתלבו במסלול זה. התקצוב הראשוני לכך, בהיקף של כ- 300 מלש"ח, כבר ניתן עקרונית במסגרת תכנית הסיוע הממשלתית. יש להקצות לכך תקציב נוסף, בהיקף של כ- 500 מלש"ח גם ב- 2021 זאת למימון ההכשרות עצמן, לא כולל דמי הקיום שיינתנו לעובדים שיעברו הכשרה, כתחליף לדמי האבטלה (אותם יש לממן על חשבון/כתחליף לתקציב דמי האבטלה). צירת מסלול זה, תאפשר למעסיקים לבצע חלק מההכשרות במרוכז במקום העבודה, ובכך לשמור על הקשר בין העובד למעסיק או לשוק העבודה, ללא התחייבות מצד המעסיק להמשך העסקה בעתיד.
מסלול דומה יש להציע גם לעצמאים, שמעוניינים לעבור הכשרה או הסבה מקצועית בתקופה בה העסק שלהם נאלץ להיות מושבת או בפעילות נמוכה.
בנוסף, יש לתקצב כ- 500 מלש"ח כבר בתקציב 2020, למערך הכשרות שיהיה פתוח לכל המובטלים (בהגדרתם הרחבה, כולל חל"ת ועצמאים שאינם עובדים) במסגרתו יועברו קורסים לשדרוג סט המיומנויות הבסיסי, בהתאם למיומנות שנמצאו חלשות במבחנים הבינלאומיים: אוריינות דיגיטלית, אוריינות מתמטית, אוריינות קריאה ושפות (בעיקר אנגלית), לצד פיתוח יכולות שיווק ומכירה מקוונים לעצמאים.     

למהלך שכזה מספר יתרונות מובהקים:

• שיפור המצב האישי/נפשי - במקום שאותם מאות אלפים שכירים ועצמאיים ישבו בבית ויקבלו דמי אבטלה, הם ישדרגו את כישוריהם או יעברו הסבה מקצועית. יש לכך השפעה חיובית על מצב רוחם ועל תחושת הנחיצות שלהם לשוק העבודה.
• האצת הפעילות במשק - מהלך שכזה יתמוך בהאצת הפעילות במשק, כאשר גופי הכשרה רבים יקבלו הזמנות לביצוע הכשרות של עובדים.
• שיפור פריון העבודה – מהלך זה יתמוך בשיפור סט המיומנויות של העובד הישראלי, שהינו נמוך בהשוואה בינלאומית, הן לפי סקר המיומנויות הבינלאומי של ה- OECD (PIAAC) והן לפי דיווחי המעסיקים במגזר העסקי.  התוצאה ארוכת הטווח של המהלך תהיה שיפור כישורים, העלאת פריון העבודה ושיפור כושר התחרות של המשק. 
• היערכות ל"יום שאחרי" - מהלך זה יסייע למעסיקים לקבל מענה למחסור בעובדים מקצועיים בתחומים טכנולוגיים רבים, מחסור שהיה רלבנטי טרם הקורונה וככל הנראה יחזור להיות רלבנטי כשנסיים את שלב ההתאוששות מהמשבר, אם לא נעשה דבר בנושא.  לעצמאים יאפשרו ההכשרות להיערך ל"גל שני" עם סט כישורים חדש, שיסייע להם לשרוד טוב יותר ברמה הכלכלית ו/או עסקית את המציאות החדשה.