סקרי קורונה

רוב הציבור סומך על הפרויקטור החדש

| מאת:

כ-60% מהישראלים נותנים אמון בפרויקטור הקורונה החדש, פרופ' רוני רמזו, לעומת 35% בלבד הסומכים על ראש הממשלה בנימין נתניהו. בתוך כך, כמחצית מהישראלים מעריכים כי רוב הציבור או כולו יצייתו להנחיה להישאר בבתים במידה ויוכרז סגר מלא, אך שליש צופים כי רק מחצית מהאוכלוסייה תנהג כך

Flash 90

ממצאים:

"האם אתה חושש או לא חושש בימים אלה שאתה או מי מבני משפחתך יידבק בנגיף הקורונה?"

  • אם כי עדין מדובר ברוב של חוששים, במדגם היהודי נמדדה החודש ירידה קלה בחשש מהדבקות בהשוואה לחודש הקודם. במדגם הערבי המצב נותר כשהיה.

חוששים שהם או מי מבני משפחתם יידבקו בנגיף הקורונה (%, יהודים וערבים)

  • הירידה בניכרת עיקר בקרב הצעירים עד גיל 44 (מ-74% ביולי ל-67% החודש). בקרב המבוגרים יותר החשש מהידבקות נותר יציב (73% בשני החודשים).

"עד כמה אתה חושש או לא חושש למצבך הכלכלי בעתיד הנראה לעין?"

  • בניגוד למגמה שהסתמנה מתחילת יוני (גל השני), ניכרת החודש ירידה מסוימת בחשש לעתיד הכלכלי (כלל הציבור: מ-61% ל-56.5%). במדגם הערבי החשש הכלכלי עדיין גבוה מאשר במדגם היהודי אבל גם כאן ניכרת ירידה בהשוואה לעבר (70% בהשוואה ל-54%).

חוששים לעתידם הכלכלי (%, יהודים וערבים)

  • הירידה המשמעותית ביותר בחשש הכלכלי ניכרת בקרב מי שהכנסתם ממוצעת (מ-61% חוששים לפני חודש ל-53.5% כיום). בקרב אלה שהכנסתם מתחת לממוצע – שהחשש שלהם לאורך כל הדרך הוא הגבוה ביותר – הירידה מתונה יותר (מ-69.5% ל-66%), ואילו בקרב בעלי הכנסה מעל לממוצע – שהחשש שלהם תמיד נצוך יותר - לא חל שינוי בהשוואה לחודש שעבר (35% חוששים).

חוששים לעתידם הכלכלי (%, כלל המדגם, לפי הכנסה)

"האם יש או אין לך אמון באישים המובילים את ההתמודדות עם נגיף הקורונה?"

  • מחודש מאי ועד אמצע חודש יולי נמדדה ירידה שיטתית באמון של הציבור בראש הממשלה בהקשר לתפקודו במשבר הקורונה. המדידה הנוכחית מצביעה דווקא על עלייה קלה באמון בנתניהו, אם כי עדיין לרוב הציבור אין בו אמון בהקשר זה.

נותנים אמון בראש הממשלה נתניהו על תפקודו במשבר הקורונה (%, כלל המדגם)

  • גם החודש בקרב היהודים יותר נותנים אמון בראש הממשלה מאשר בקרב הערבים, אבל העלייה הקלה שהזכרנו מסתמנת החודש בשני הציבורים (יהודים מ-32% ל-37%; ערבים מ-16% ל-21%).
  • פילוח האמון בראש הממשלה החודש בחלוקה לפי הצבעה בבחירות האחרונות לכנסת מצביע על עלייה בעיקר בקרב מצביעי יהדות התורה, ימינה והליכוד. עם זאת, בקרב מצביעי כל המפלגות האמון בו כיום עדיין נמוך מאשר במדידה שערכנו בחודש ביוני, בתחילת הגל השני.

נותנים אמון בראש הממשלה נתניהו על תפקודו במשבר הקורונה, יוני, יולי ואוגוסט 2020 (%, כלל המדגם)

  • לראשונה בדקנו הפעם את האמון בפרופ' רוני גמזו, הממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה בישראל. רוב (59.5%) המרואיינים בכלל המדגם הביעו בו אמון. האמון בגמזו גבוה בהרבה בקרב היהודים (63%), מאשר בקרב הערבים (41%).
  • אולי בעקבות הובלתו של פרופ' גמזו את פרויקט "מגן אבות ואימהות", שטיפל באיום הקורונה על דיירי המוסדות לגיל השלישי, הוא זוכה לאמון רב יותר בקרב המבוגרים.

נותנים אמון בפרופ' גמזו, הממונה הלאומי למאבק בנגיף הקורונה (%, כלל המדגם, לפי גיל)

"האם אתה אופטימי או פסימי לגבי יכולת ההתאוששות מהמשבר הנוכחי של החברה הישראלית?"

  • האופטימיות הציבורית באשר לסיכויי ההתאוששות ממנו נמוכה כיום בהרבה מאשר בתחילת הדרך. הפסימיות בקרב הערבים עולה על זו שבקרב היהודים.

אופטימיים לגבי יכולת ההתאוששות מהמשבר של החברה הישראלית (%, יהודים וערבים)

  • הקבוצות היותר דתיות בציבור היהודי אופטימיות יותר: שלושה רבעים מהחרדים ומעל שני שליש מהדתיים הביעו אופטימיות בנדון לעומת מעט יותר משליש מהחילונים. ממצא זה מעניין במיוחד נוכח העובדה שהחברה החרדית סבלה ועודנה סובלת משיעור גבוה במיוחד של הידבקות בקורונה.

אופטימיים לגבי יכולת ההתאוששות מהמשבר של החברה הישראלית (%, יהודים, לפי מיקום על הרצף החרדי-חילוני)

"מהו לדעתך המניע העיקרי של משתתפי ההפגנות בבלפור ובמקומות אחרים בארץ?"

  • רוב המרואיינים (57%) מעריכים כי ההתנגדות הפוליטית לראש הממשלה נתניהו היא המניע העיקרי של משתתפי ההפגנות ברחבי הארץ. רק כשליש סבורים כי המניע העיקרי למחאה הוא כלכלי.
  • מצביעי המפלגות החרדיות והימין וכן מצביעי ישראל ביתנו צובעים את המחאה יותר בגוונים פוליטיים. לעומת זאת מצביעי המרכז והימין נוטים להדגיש יותר את המרכיב הכלכלי שבה.

המניע העיקרי של משתתפי ההפגנות בבלפור ובמקומות אחרים בארץ (%, כלל המדגם, לפי הצבעה)

"אם יוכרז על סגר מלא, לדעתך, איזה חלק מהציבור יציית להנחיה שלא לצאת מהבית?"

  • למרות ההצהרות מכיוונים מסוימים כי אם המשק ייסגר שוב בהוראת השלטונות הציות האזרחי יהיה נמוך מבעבר, השיעור הגדול של המרואיינים ביותר סבורים כי אם יוטל סגר כללי כולם או הרוב יצייתו להוראה. עוד כשליש חושבים כי כמחצית יצייתו. רק מיעוט קטן צופים סירוב המוני למלא אחר הוראת סגר מלא. כלומר, לפחות בשלב זה לא נראה כי הציבור צופה מרי אזרחי נגד סגר כללי אם יוטל.

חלק הציבור שיציית להנחיה להישאר בבתים אם יוטל סגר מלא (%, כלל המדגם)

"בהנחה שבעוד כשלושה שבועות שנת הלימודים תיפתח כמתוכנן, האם תישלח או לא תישלח את ילדיך לגן/בית הספר?"

  • בכלל המדגם כמחצית מההורים בטוחים שישלחו את ילדיהם למערכת החינוך אם שנת הלימודים תיפתח כסדרה ועוד כרגע חושבים שכך יעשו. פחות מרבע חושבים או בטוחים שלא ישלחו את הילדים ללימודים.

אם שנת הלימודים תיפתח כמתוכנן, האם תישלח או לא תישלח את ילדיך לגן/בית הספר? (%, כלל המדגם)

  • בקרב היהודים שיעור הבטוחים או חושבים שישלחו את ילדיהם למוסדות החינוך עולה במידה ניכרת על שיעורם בקרב הערבים, ואולם בשני המקרים מדובר ברוב (80% ו-53%).

סקר בזק ישראל בימי הקורונה 11 נערך על- ידי מרכז גוטמן לחקר דעת קהל והמדיניות במכון הישראלי לדמוקרטיה. בסקר, שנערך באינטרנט ובטלפון (השלמות של קבוצות שאינן מיוצגות כראוי במרשתת) בין התאריכים 11-12/8/2020, רואיינו 620 איש ואשה בשפה העברית ו-150 בשפה הערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם 3.7%± ברמת ביטחון של 95%. עבודת השדה בוצעה על ידי מכון סמית בהנהלת רפי סמית. לקובץ הנתונים המלא ראו: https://dataisrael.idi.org.il