סקירה

הימים הנוראיים בצל הקורונה

| מאת:

חגי תשרי מציבים אתגרים שונים בפני ההנהגה הרבנית ומנהיגי הקהילות, שנדרשים לגבש התייחסות להנחיות הממשלה המגבילות את התפילות, ולמצוא פתרונות שיאפשרו את קיומן של תפילות גם במסגרת המגבלות הממשלתיות, בארץ ובחו"ל

Flash 90

משבר הקורונה מציב בפני ההנהגה הדתית בישראל ובעולם התמודדויות קהילתיות והלכתיות מורכבות כבר חודשים ארוכים. עם פרוס הימים הנוראיים, האתגר שמציבה המגיפה בפני הקהילות היהודיות גדול עוד יותר. שלא כמו בחגים אחרים, בהם קיום המצוות הדתיות של החג לא קשור בהכרח לבית הכנסת - בראש השנה ויום הכיפורים התפילות בבתי הכנסת הן לב לבו של היום, ובקהילות רבות רוב גדול של היום עובר בתפילה. משכך, האתגר שבאובדן התפילות בבית-הכנסת שמשפיע על החיים הדתיים גם בימי חול, הופך בימים הנוראים לפגיעה בעצם היכולת לקיים את החג.

מגפת הקורונה הכתה בעולם ובמדינת ישראל בראשית חודש מרץ, ושבועות ספורים לפני חג הפסח. הצעדים שנקטה ממשלת ישראל כמו גם ממשלות ברחבי העולם שיתקו, באחת, את מרכז החיים הקהילתיים היהודיים-בית הכנסת והגבילו את היכולת לחוג את החג כמדי שנה. מאז חלפו שישה חודשים והעולם היהודי למד לחיות בצל הקורונה.שוקי פרידמן וגבריאל אבן צור, העולם היהודי לנוכח משבר הקורונה, המכון הישראלי לדמוקרטיה 2020. ועם זאת, לקראת הימים הנוראים, נדרשים רבנים ומנהיגי קהילות לגבש התייחסות להנחיות הממשלה המגבילות את התפילות, ולמצוא פתרונות חדשים שיאפשרו ככל האפשר את קיומן של תפילות גם במסגרת המגבלות הממשלתיות, בישראל ובחו"ל. אתגר זה מתחדד עוד יותר בקהילה החרדית בישראל ובארה"ב גם בשל התחלואה הגבוהה באופן חריג המאפיינת את הישובים החרדיים הגדולים, ואשר מביאה להשתת הנחיות מגבילות עוד יותר.על פי התכנית רמזור והנתונים שפרסם משרד הבריאות, נכון ליום 09.09.2020, מתוך 30 ישובים אדומים, ששה הם ישובים חרדים (100% מכלל הישובים האדומים במגזר היהודי). למספר זה יש להוסיף אזורים חרדים נוספים שמוגדרים כאדומים, בערים כמו אשדוד, ירושלים ומודיעין עילית.

גישות עקרוניות לאיזון בין חיי הקהילה לשגרת הקורונה

במרוצת החודשים האחרונים, העולם היהודי עצב מנעד של התייחסויות עקרוניות לחיים בצל הקורונה, שנעות בין נכונות מלאה לציית להנחיות ולמגבלות שמטילה הממשלה ומאמץ למצות את האפשרויות ההלכתיות המאפשרות חיים יהודיים, לבין חוסר נכונות לוותר על שגרת החיים הקהילתיים-דתיים, ובשל כך נכונות מגבלת לציות ועד חוסר ציות מוצהר להנחיות הממשלה. שלא במפתיע, וכפי שעולה גם מהמסך הקודם בו סקרנו את התייחסותו של העולם היהודי לקורונה, ככל שקבוצה או קהילה שמרנית יותר נכונותה לציית להנחיות ולהתאים את חיי הקהילה לשגרת הקורונה מורכבת יותר. כך בעולם היהודי בכללו, ובוודאי בתוך העולם האורתודוכסי. עם זאת, החלוקה הזו אינה דיכוטומית וניתן למצוא גם בעולם החרדי-שמרני, רבנים ומנהיגים שמעדיפים את ערך קדושת החיים על פני השגרה הדתית וערכיה.

העולם החרדי

בפרוץ המגיפה, התחלקה החברה החרדית בישראל לקבוצות שהגיבו אחרת זו מזו להנחיות הממשלה ולדרישה לסגור את מוסדות הדת. בנייר עמדה שהתפרסם באפריל, הבחנו בארבע קבוצות לפי דפוסי התגובה שלהן. הקבוצה החרדית-ספרדית הייתה הראשונה שקראה לציית למוסדות המדינה באופן מלא ; העולים החסידי והעדה החרדית הושפעו מהמצב העגום של הקהילות האחיות מחוץ לארץ וסגרו גם הם את המוסדות ; העולם הליטאי נחלק והתמהמה מעט ; והשוליים הקיצוניים של החברה החרדית היו היחידים שסירבו בתוקף לציית להנחיות. 

כחלוף שישה חודשים, ההתמודדות של הקהילה החרדית בישראל עם הקורונה, במובן ההנהגתי והדתי, מתאפיינת על ידי נכונות לשתף פעולה עם הממשלה והגופים המקצועיים המובילים את הטיפול במשבר מחד, לבין רצון לשמר את חיי הקהילה וחוסר נכונות לוותר פעילות בעל אופי ערכי-דתי מובהק, כמו לימוד התורה בישיבות אך גם אירועים חברתיים כמו חתונות, תוך אי-ציות מוחלט ודווקני להנחיות הממשלה. הדבר בא לידי ביטוי בהתנהגות דה-פקטו של כמה קהילות חרדיות תוך התעלמות מהנחיות הממשלה, ולמרבה הצער, גם בהתבטאויות של רבנים, מנהיגי ציבור ופוליטיקאים על סירוב לציית להנחיות שיגבילו את שגרת הימים הנוראים באופן שלא יראה להם מידתי.

העולם החרדי-ספרדי, המזוהה עם תנועת ש"ס, הוא היחיד שאימץ בקול ברור את הנחיות הרשויות. כך, הרב יצחק יוסף, הרב הראשי הספרדי לישראל, פסק כי יש לשמור על כל ההנחיות של משרד הבריאות, כולל חבישת מסכות וריחוק בין המתפללים. יתר על כן, הרב המליץ לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים כדי להשתתף בתפילת הסליחות בשבועות שלפני יום כיפור, הוא קבע שיש להעדיף תפילה בשטח פתוח ולא בבית הכנסת, וכי ניתן לקיים את מצוות "תשליך" מהבית.גיא עזרא, "תפילות, שופר ותשליך: כך תנהגו בראש השנה", אתר סרוגים, 03.09.2020. בהתאם לכך, תנועת "אל המעיין", בשיתוף פעולה עם עיריית ירושלים, מארגנת סליחות מקוונות מידי ערב, שמשודרות בערוצים שונים.מאמר מערכת, "מעמדי הסליחות אלול תש"פ בירושלים", כיכר השבת, 20.08.2020. גם האדמו"ר מקרלין, שהתפרסם בגל הראשון בשל הנחיותיו המחמירות ביחס לשאר המנהיגים החסידים, הודיע שחסידותו לא תקיים תפילות המוניות בראש השנה הקרובה, ודרש מחסידיו להקפיד על ההנחיות ועל חיי אדם.משה ויסברג, "הרבי מקרלין: לא נוכל להיות ראש השנה יחד", בחרדי חרדים, 20.08.2020. חסידות גור, החסידות הגדולה בישראל ואחת המשפיעות על הפוליטיקה החרדית, לא וויתרה על תפילות המונית בהיכלה שבירושלים, אך ניסתה להגיע להסכמות עם משרד הבריאות.יעקב מלמד, "אושר: כך יערכו תפילות ה'ימים הנוראים' בבית המדרש הגדול של חסידות גור", JDN חדשות היהדות החרדית, 01.09.2020.   

שאר העולם החרדי אינו מסתיר את ביקורתו הגלויה על הנחיות המדינה ואינו מנסה ליישם אותן. סקר של משרד הבריאות באוגוסט 2020 מגלה שמכלל המגזרים בישראל, החרדים הם אלה שהאמינו הכי פחות שסגר עלול לחזור במידה והתחלואה תעלה חזרה.אבי דגני ורינה דגני, "תפיסות ועמדות כלפי משבר הקורונה", לפמ, אוגוסט 2020, עמ' 29. החזרת ההגבלות בדיוק בתקופה שהציבור החרדי חזר מחופשת "בין הזמנים" להיכלי הישיבות והתכונן לתפילות ההמוניות של חודשי אלול ותשרי, הביאו חרדים רבים למסקנה שההגבלות אינן מועילות, ואולי אף מכוונות כלפיהם. כך, למשל,  התבטא הרב ציון בוארן, פוסק ספרדי בולט, הכריז שיסרב להגבלות המוטלות על בתי הכנסת בחגי תשרי וטען שהנחיות אלו אינן אלא דרך לפגוע באורח חיים החרדי.משה ויסברג, "הגר"צ בוארון במכתב חריף: "מצב בני הישיבות בקפסולות מידרדר", בחדרי חרדים, 20.08.2020. בהמשך ישיר לתפיסה זו, התבטא הרב חיים קנייבסקי, גדול הדור של העולם הליטאי, והורה שלא לערוך בדיקות קורונה בישיבות כדי למנוע את סגירתן ו"ביטול תורה" המוני.משה ויסברג, "הגר"ח בהוראה דרמטית לבחורים: לא להיבדק", בחדרי חרדים, 02.09.2020. יותר מאשר הוזלת יד בבריאות הציבור, הוראה זו משקפת את התחושה שההגבלות המחמירות של חודשי מרץ-מאי לא אפשרו את מיגור המגיפה וגרמו לשינויים דרסטיים באורח חיים החרדי. עתה, בלב הגל השני, בחרה ההנהגה החרדית לנסות לכל הפחות להמשיך את שגרת החיים החרדים.

נוסף על ההנהגה הדתית, גם ההנהגה הפוליטית של החברה החרדית התגייסה הפעם נגד ההגבלות המחמירות. ראשי הערים החרדים התנגדו לתכנית הרמזור ולסגר על אזורים חרדיים.אבי גדלוביץ', "לקראת מרד חרדי נגד הסגר: "העסק יתפוצץ בפרצוף של הממשלה"", בחרדי החרדים, 06.09.2020. השר יעקב ליצמן כינה את התכנית "תכנית סדורה לסגירת בתי כנסת בחגים".דניאל הרץ, "ליצמן: "תכנית סדורה לסגירת בתי כנסת בחגים"", כיכר השבת, 03.09.2020. ברקע זה, התעוררה גם המחלוקת ציבורית על הנסיעות לאומן, שזכתה לגיבוי המלא של ההנהגה החרדית הפוליטית והדתית.מיכל לוי, "ברסלב נגד מכתב גמזו: "התנ"ך של האנטישמיים", ערוץ 7, 02.09.2020. בדרך כלל, נסיעות אלו רחוקות מלהיות מוסכמות על כלל החברה החרדית, ורבנים רבים מתבטאים מידי שנה נגד הנסיעה. יחד עם זאת, כמעט שלא נמצאה דמות רבנית בכירה אחת השנה כדי לתמוך בעמדת פרויקטור הקורונה רוני גמזו שניסה למנוע מחסידי ברסלב את היציאה לאומן.יוצאת מן כלל היא עמדתו של הרב מאיר מאזוז, דמות רבנית-ספרדית בכירה אך ידועה בשל עמדותיה העצמאיות: מיכל לוי, "הרב מאיר מאזוז נגד נסיעה לאומן", ערוץ 7, 30.08.2020. כשם שההגבלות האחרות נתפסו כמכוונות כנגד עולם התורה, כך גם מניעת הנסיעה לאומן נתפסה על ידי ההנהגה החרדית כהתערבות פסולה של המדינה בחיים החרדיים. יוצא, איפוא, שמשבר אי-האימון בין העולם החרדי למוסדות המדינה הוביל לכך שעמדות שהיו לנחלת השוליים הקיצוניים בגל הראשון, נהפכו לעמדות מרכזיות בגל השני.

גם העולם החרדי שבחוץ לארץ מתכונן לחגי תשרי בסימן קורונה. השכונות החרדיות של ניו-יורק היו הנגועות ביותר במהלך הגל הראשון, והנשיא טראמפ התערב באופן ישיר בניסיון לשכנע את העסקנים החרדים לקבל על עצמם את ההגבלות שהוטלו הרשויות.Molly Boigon, "White House calls Hasidic leaders, asking them to take virus more seriously", Forward, 18.03.2020. יחד עם זאת, במהלך חודשי הקיץ חזרו החתונות ההמוניות, כשחלקם בקרב ההנהגה הקהילתית האמינו שממילא קהילותיהם עברו חסינות העדר. מאוגוסט, ישנה עלייה בתחלואה באזורים החרדים ומושל ניו-יורק כבר הבטיח להגביר את האכיפה נגד החתונות ההמוניות.I24News, "NY's Cuomo vows action against Hasidic Brooklyn weddings over virus concerns", Ynet, 27.08.2020. בתוך הקהילות, רבו הקריאות לשמירה על ההנחיות כדי לצמצם את היקף הנדבקים.Shira Hanau, "COVID positivity rates spike in Orthodox neighborhoods in New York City", Jewish Telegraphic Agency, 7.09.2020. יחד עם זאת, לקראת חגי תשרי נראה שאין התכוננות מיוחדת מלבד חבישת מסכות בבתי הכנסת. הארגון האורתודוקסי מודרני Orthodox Union פרסם הנחיות מפורטות יותר לקהילות החברות בארגון, עם המלצות קונקרטיות לצמצום התקהלויות והדרכה הלכתית לקיצור התפילות ושינוי בסדרי החג.Orthodox Union, "Guidance for Shuls for Yamim Noraim", 13.08.2020. הרב צבי שכטר, מבכירי הפוסקים של האורתודוקסיה המודרנית בארצות-הברית, פרסם הנחיות נוספות ברוח דומה.הרב צבי שכטר, עניני ראש השנה ויום הכיפורים, ז' אלול תש"פ.

הציונות הדתית

הציונות הדתית, על שלל זרמיה ורבניה, מתכוננת לחגי תשרי מתוך ניסיון לשלב בין שמירה קפדנית על ההנחיות וקיום התפילות כסדרם. קהילות רבות העתיקו זה מכבר את תפילותיהם למתחמים פתוחים ומתמודדות עם התפילות העמוסות יותר של תשרי בעזרת קפסולות וקיום מניינים קצרים זה אחר זה. הארגון העולמי של בתי הכנסת, המזוהה עם הציונות הדתית, פרסם כבר באמצע חודש אוגוסט מתווה לתפילות בבתי הכנסת במהלך חגי תשרימאמר מערכת, "התפילות בימים הנוראים בקורונה - אתגר", ערוץ 7, 18.08.2020. ופועל לאישורו על ידי משרד הבריאות.מאמר מערכת, ""להמשיך להתפלל גם בשטח הפתוח"", ערוץ 7, 31.08.2020. שני ארגונים דתיים-לאומיים, ארגון רבני צהר ואור תורה סטון, עמלים בהכנת מאות מתחמי תפילה במתחמים פתוחים, על פי ההנחיות של משרד הבריאות.Arutz Sheva Staff, "As coronavirus pandemic continues, Jewish groups take holiday prayers outside", Arutz 7, 08.09.2020. כמו כן, הרב יובל שרלו, ראש תחום האתיקה בארגון רבני צהר, כתב על האיזון הנדרש בין השמירה על בריאות הציבור, ארגון תפילות בבתי כנסת, ואירוח של מתפללים חדשים בתפילות אלו.הרב יובל שרלו, "אסור שהימים שאחרי החגים יהפכו לנוראים", גלובס, 02.09.2020.

על אף ההסכמה הכללית לציית להנחיות ולפעול בתיאום עם הרשויות, דמויות וארגונים רבניים שונים מתוך הציונות הדתית פרסמו הוראות והמלצות נקודתיות יותר, בהתאם לתפיסת עולמם. כך, רבנים שמרנים וליברלים התווכחו על האפשרות לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים דוגמת רמקול מותאם לשבת ויום טוב, כדי לאפשר תפילות המוניות בחוץ עם ריחוק חברתי מתאים.הרב יעקב אריאל, "רמקול צומת בראש השנה בקורונה", אתר ישיבה, 20.08.2020 ; הרב שלמה אבינר, "שימוש במיקרופון של צומת בימים נוראים", אתר סרוגים, 17.08.2020. שאלה נוספת שזכתה להתייחסות מרובה היא השתתפות הנשים בתפילות של הימים הנוראיים. החשש הוא שבגלל ההגבלות במספר המשתתפים, בתי כנסת יתנו העדפה למתפללים גברים, שכן נשים אינן נספרות למניין על פי ההלכה האורתודוקסית.אירה טולצ'ין אימרגליק, "נשים נדחקות החוצה מתפילות כדי לפנות מקום לגברים", זמן ישראל, 12.08.2020. תופעה זו הייתה נפוצה למדיי במנייני החצרות, ולקראת הימים הנוראים דמויות בולטות פרסמו הנחיות בנידון. כך, הרב שלמה הכט, דובר הארגון הרבני 'בית הלל', פרסם המלצות ובהן קריאה להקצות מקום מכובד לנשים בתוך הקהילות, אך גם לבקרים הלא-דתיים שעשויים להצטרף לתפילות של תשרי.הרב שלמה הכט, "תפילות הימים הנוראים בצל הקורונה – הגיע הזמן להיערך", בית הלל - הנהגה רבנית קשובה, 24.07.2020. הרב יעקב אריאל, מבכירי הרבנים הציוניים-דתיים, קרה לעשות שימוש בבתי ספר לקיום תפילות ולהקצאות כיתות לנשים וכך עוד רבנים נוספים.שלמה פיוטרקובסקי, "מבצע ימים נוראים: כך יתקיימו התפילות בחגי תשרי", מקור ראשון, 03.09.2020

סוגיות הלכתיות מרכזיות לקראת הימים הנוראים

אמירת סליחות והתרת נדרים: יהודים דתיים נוהגים להתכנס לאמירת סליחות בשבועות שלפני יום כיפור. כמו כן, הם נוהגים לומר "התרת נדרים" בציבור ערב ראש השנה וערב יום כיפור. כיוון שטקסים אלו הינם בגדר מנהג ומתרחשים בימי חול, רבנים המליצו לערוך אותם באופן מקוון, דרך הזום או בשידור חי.גיא עזרא, "תפילות, שופר ותשליך: כך תנהגו בראש השנה", אתר סרוגים, 03.09.2020 ; הרב צבי שכטר, עניני ראש השנה ויום הכיפורים, ז' אלול תש"פ.

קיצור התפילות: תפילות הימים הנוראים ארוכות במיוחד ומכילות הרבה פיוטים וקטעי שירה הממעטים עוד יותר את קצב התפילה. השנה, ישנה חשיבות קריטית לשהות כמה שפחות בתוך מבנה סגור וגם אלה המקיימים תפילות במתחם פתוח צריכים להתמודד עם החום הצפוי, ובפרט ביום כיפור. כמענה לבעיה זו, מספר רבנים הציעו לצמצם את התפילות למינימום ההכרחי.שלמה פיוטרקובסקי, "מבצע ימים נוראים: כך יתקיימו התפילות בחגי תשרי", מקור ראשון, 03.09.2020 ; הרב צבי שכטר, עניני ראש השנה ויום הכיפורים, ז' אלול תש"פ. הארגון אור תורה סטון אף פרסם מחזור מקוצר שניתן להוריד ולהדפיס לפני החג.אור תורה סטון, מחזור מקוצר לתקופת הקורונה.

תשליך: בראש השנה, לאחר תפילת מנחה, נוהגים להתכנס ליד מקור מים לאמירת "תשליך". לרוב מדובר במרחב פתוח, אך מיעוט מקורות המים באזורים אחדים עלול להביא להתכנסות המונית מסוכת. תיאום מראש והכנת המתחמים עשויים לפתוח את הבעיה, שכן מדובר בטקס קצר יחסית שניתן לומר במהלך מספר שעות. כמו כן, אם לא תהיה אפשרות אחרת, רבנים התירו לומר את תפילת "תשליך" באופן פרטני בבית.גיא עזרא, "תפילות, שופר ותשליך: כך תנהגו בראש השנה", אתר סרוגים, 03.09.2020.

תקיעת שופר: המצווה המרכזית בראש השנה היא שמיעת קול שופר. זוהי גם המצווה היחידה שמחייבת התכנסות, שכן מעטים האנשים והנשים שיודעים לתקוע בשופר. מפאת חשיבות המצווה, סביר להניח שגם מי שיוותר על השתתפות בתפילה (קבוצות סיכון, שוהים בבידוד, ילדים, נשים שאינן נוהגות לפקוד את בתי הכנסת מידי שבת), לא יוותר על שמיעת השופר. השנה, בעיה זו מתעוררת אך ורק ביום השני של ראש השנה, שכן לא תוקעים שופר בשבת. ארגונים אחדים כבר פתחו מיזמים התנדבותיים בהם אנשים יבואו מתחת לבית של אנשים שלא יכלו לצאת מביתם ויתקעו עבורם.חב"ד מציעים שירות שונה מידי שנה. בגלל הקורונה, ארגון בתי הכנסת העולמי ורשת אמי"ת הקימו אתר מיותר לגיוס מתנדבים ולהזמנת בעל תוקע עד הבית: https://shofar2all.com/.

קהילות ליברליות בחוץ לארץ     

העולם האורתודוקסי אינו נוהג לעשות שימוש באמצעים טכנולוגיים בשבת ובחג, אך המצב שונה למדיי בקרב הקהילות הליברליות ברחבי העולם. מספר קהילות רפורמיות בארצות-הברית נוהגות ממילא להציע שידור ישיר של התפילות של הימים הנוראים. יחד עם זאת, השנה האתגר הוא בהפיכת המיקוד, כאשר רוב המשתתפים יהיו בבתיהם ומיעוטם יהיו נוכחים בתוך בתי הכנסת. לפיכך, התנועה הרפורמית בארצות-הברית מציעה כלים מקוונים רבים עבור הרבנים והקהילות, החל מעצות לשידור ישיר מוצלח מבית הכנסת ועד לתכנים מוקלטים או סדנאות מותאמות לפורמט זום במקום תפילות ארוכות.Cantor Rosalie Will and Rabbi Leora Kaye, "Preparing for the High Holidays in Challenging Times", Union for Reform Judaism, 20.07.2020. התנועה הקונסרבטיבית הגדילה לעשות והשיקה אתר ייחודי לניהול הימים הנוראים בצל הקורונה, ובו עצות פרקטיות ותברואתיות, מאגרי מידע ופסיקות הלכה.High Holiday Task Force: https://www.cjhighholidays.com

באופן כללי, ניתן לומר שמשבר הקורונה הביא קהילות לא-אורתודוקסיות רבות ברחבי ארצות-הברית לחיפוש לאחר דרכים ליצירת חיבור מהותי למרות המגבלות בעת המגיפה. קהילות שלעולם לא עשו שימוש בכלי נגינה בעת התפילה מתעתדות להכניס אותם כדי לשפר את חוויית התפילה הווירטואלית. קהילות אחרות מציעות להשתתף בתפילות ובתקיעת שופר מהרכב, במרחבים פתוחים ענקיים, כדי לאפשר תפילה בציבור ושימר מוקפד על הריחוק החברתי.Courtney Rubin, "Celebrate the Jewish High Holy Days, Pandemic-Style", The New York Times, 6.09.2020. ארגונים יהודים השיקו אתרים עם מקורות רבים להעברת ימי החג בבית, כולל סידור תפילה ווירטואלי והצעות לסדר ראש השנה וירטואלי.ראו למשל את האתר https://highholidaysathome.com/ מבית haggadot.com שכבר מורגלים לתכנים ווירטואלים לליל הסדר. יצוין שמשבר הקורונה השפיעה עמוקות על הנהלים ההלכתיים של התנועה הקונסרבטיבית, שכן הוא הביא את הנהגתה הדתית להסכים לשינויים הלכתיים נרחבים הכוללים תפילות בשידור ישיר, מניינים וירטואליים ותקיעת שופר בשידור ישר.Rabbi Joshua Heller, "Streaming Services on Shabbat and Yom Tov", The Rabbinical Assembly, 13.05.2020 ; The Rabbinical Assembly, "Shofar Blowing for Rosh Hashanah 5781/2020", 26.05.2020.

קהילת ציון, מהקהילות הפלורליסטיות הגדולות בישראל, מקדמת גם היא תפילות מקוונות ומותאמת גם כן לקהל שאינו נוהג לעשות שימוש בחשמל בשבתות ובחג. תמר אלעד-אפלבום, רבת הקהילה, הודיעה כי הקהילה תקליט מראש את כלל התפילות ותאפשר לכל הרוצה בכך לצפות בהם דרך ערוץ שקט. ניתן יהיה להפעיל את הערוץ לפני כניסת החג, וכך התפילות יופיעו על המסך בזמנים קבועים וללא צורך בנגיעה בחשמל.הודעה של הרבה תמר אלעד-אפלבום, עמוד הפייסבוק של 'ציון – קהילה ארצישראלית', 08.09.2020. עד כה, זוהי היוזמה היחידה ברחבי העולם היהודי שמציעה תפילות וירטואלית מותאמות גם לקהל שומר הלכה.

חגי תשרי והאתגר הפיננסי בקהילות

למשבר המגיפה יש השפעות כבדות על מימון הקהילות, ובפרט בקהילות הגדולות בארצות-הברית שמימונם מבוסס על תרומות פרטיות ודמי חבר. המשבר הכלכלי צפוי להוביל לירידה דרסטית בתרומות לקהילות, ובד בבד שפע השירותים הווירטואליים הפתוחים לכל פוגעים בהכנסות מדמי החברות בקהילה.בן סלס, "בתי כנסת במשבר: ההכנסות צונחות בגלל הקורונה", ישראל היום, 20.08.2020. זאת, בתקופה בה קהילות רבות דווקא הגדילו את פעולותיהן והשקיעו בציוד טכנולוגי יקר. כדי להתמודד עם מצב זה, רוב הקהילות מגלות גמישות בתשלום דמי החברות השנה, ובמקביל מעודדות את החברים בעלי היכולת לתרום יותר. כמו כן, קהילות רבות ראו עלייה במספר המשתתפים הווירטואליים ונותר עתה למצוא מנגנונים שיגרמו לאותם משתתפים חדשים להשקיע בחזרה בקהילה שאירחה אותם. התנועה הקונסרבטיבית פרסמה מספר עצות לקהילות לגיוס כספים בתקופת וירטואלי בתקופת החגים.https://www.cjhighholidays.com/finance/ קהילות אחרות יציעו תרומות מקוונות במהלך תפילות החג,Ilene Prusher, "Will Rosh Hashanah 5781 come with a paywall?", Forward, 14.07.2020. או מתנות את ההשתתפות בתפילות המקוונות בתשלום מראש.אופציה זו אפשרית רק כאשר לא ניתן להשתתף בחינם בשידור חי אחר. למשל, הקהילות הליברליות בצרפת, שפועלות מתחת לאותו ארגון-גג "Judaïsme en Mouvement", מציעות שידורים מקוונים לנרשמים (ומשלמים) בלבד, ראו פרטים באתר שלהם: https://judaismeenmouvement.org/.