שירות נשים בצבא- מבט השוואתי

למרות שישראל היא מהמדינות המערביות היחידות שמגייסות נשים לצבא מכוח חוק גיוס חובה, הקריטריון המגדרי ממשיך להיות קריטריון המיון הראשי לתפקידים השונים. זאת, בזמן שיותר ויותר מדינות מכריזות על מעבר למיון ליחידות הצבאיות על בסיס מקצועי ומתן שוויון הזדמנויות מלא לנשים לשרת בכל היחידות

ישראל היא אחת המדינות המערביות היחידות המגייסות נשים לצבאה מכוח חוק גיוס חובה. נשים שירתו בצה"ל מיום הקמתו ולאורך השנים הלכו והתרחבו מגוון התפקידים שנפתחו בפניהן בכפוף לצרכי ביטחון ובהתאם למגמות לקידום שוויון מגדרי בחברה. בשנת 2000 תוקן חוק שירות ביטחון כללי ונוסף בו סעיף 16א הקובע כי כל התפקידים בצה"ל אמורים להיות פתוחים לשירות נשים, למעט אלה שהדבר מתחייב מאופיו ומהותו של התפקיד. ובכל זאת, בזמן שיותר ויותר מדינות מכריזות על מעבר למיון ליחידות הצבאיות על בסיס קריטריון מקצועי ומתן שוויון הזדמנויות מלא לנשים לשרת בכל היחידות, בצה"ל הקריטריון המגדרי ממשיך להוות קריטריון מיון ראשי, ובפועל כיום כ-86% מהיחידות פתוחות לשירות בפני נשים.

לצד האתגרים בשילוב נשים ביחידות לוחמה, המשותפים לצבאות גם במדינות זרות, צה"ל מתמודד עם אתגר המיוחד לו הקשור בסוגיות השירות המשותף של נשים לצד חיילים דתיים המקפידים על הלכות צניעות והפרדה. אף שבאופן עקרוני שאלת הרחבת שירות הנשים אינה אמורה להיות כרוכה בשאלת השירות המשותף, הרי שהלכה למעשה, נראה כי התבטאויות שונות של גורמים מרכזיים בציונות הדתית ולפיהן נציגיהם לא יוכלו לשרת לצד נשים ביחידות שדה, הן בעלות השפעה משמעותית על ההחלטה אילו יחידות צה"ל פותח לנשים ואילו לא. 

בשנים האחרונות הוגשו לבג"ץ מספר עתירות הדורשות מהצבא לאפשר לנשים להתמיין לכלל היחידות ובתוכן לסיירות המובחרות ויחידות החוד. בעקבות עתירות אלה הודיע הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי על הקמת ועדה בראשות האלוף יואל סטריק, אשר תבחן את האפשרות לשלב נשים גם ביחידות שנותרו סגורות. כדאי לציין שכבר בשנת 2007 המליצה ועדה בראשות האלוף יהודה שגב על אימוץ קריטריון "האדם הנכון במקום הנכון" המנחה את הצבא לנקוט מדיניות של מיון, לפי יכולות ולא לפי מגדר ובכך להצטרף למדינות דמוקרטיות אחרות שהצהירו כי בצבאן לא תהיינה יחידות הסגורות בפני נשים רק בשל מגדרן.

	מודל הגיוס	פתיחת תפקידים לשירות נשים	שיעור הנשים במערך הקצונה ובדרג בפיקוד הבכיר	נקודות ציון מרכזיות
ארצות הברית	התנדבותי	מ-2016: כל התפקידים פתוחים לשירות נשים	19.5% ממערך הקצונה ו-12.1% מהפיקוד הבכיר	1978: פירוק חיל הנשים ושילוב המשרתות בו, לצד הגברים, בזרועות וביחידות השונות של הצבא. 1991: מלחמת המפרץ - תקדים ראשון לפריסת נשים בחזית, עם הצבת כ-40 אלף חיילות בעיראק. כ-14 אלף נשים קיבלות את "אות הקרב" על שירותן בעיראק.
אנגליה	התנדבותי	מ-2016: כל התפקידים פתוחים לשירות נשים	11% ממערך הקצונה ו-4.8% מהפיקוד הבכיר	1989: נשים מורשות, לראשונה, להטיס מטוסי קרב. 1990: נשים משרתות, לראשונה, על ספינות קרב. 1991: מלחמת המפרץ - פריסה ראשונה של נשים במבצעי לחימה.
נורווגיה	חובה, אבל רק כ-17% מחייבי הגיוס של כל שנתון מתגייסים	מ-1985: כל התפקידים פתוחים לשירות נשים	10% ממערך הקצונה ו-8.9% מהפיקוד הבכיר	שנות ה-90 של המאה ה-20: הכשרת נשים, לראשונה, לתפקידי טייסות קרב, טייסת מסוקים ומפקדת צוללת. 2013: מינוי אישה לתפקיד מפקדת צי הצוללות (לראשונה בנורווגיה ובעולם). 2014: הקמת יחידת מבצעים מיוחדים לפעילות באפגניסטן, מאוישת בנשים בלבד.
אוסטרליה	התנדבותי	מ-2016: כל התפקידים פתוחים לשירות נשים	20% ממערך הקצונה ו-12% מהפיקוד הבכיר	1990: הסרת רוב ההגבלות על שילוב נשים בתפקידים תומכי לחימה, אך נשים עדיין אינן מורשות להשתתף בלוחמה ישירה.
שוודיה	מ-2017: גיוס חובה לנשים ולגברים. בפועל מתגייסים בין 4% ל-8% מחייבי בגיוס של כל שנתון	מ-2010: כל התפקידים פתוחים לשירות נשים	5.7% ממערך הקצונה ו-23.3% מהפיקוד הבכיר. כ-10% מהיחידות המבצעיות מאוישות על ידי נשים בלבד.	1989: פתיחת כל תפקידי הקצונה לנשים, בכללם תפקידי קצונה קרבייים.
צרפת	התנדבותי	מ-2015: כל התפקידים פתוחים לשירות נשים	15% ממערך הקצונה ו-5.6% מהפיקוד הבכיר	1996: בגלל שיטת המכסות לנשים בצבא - דחיית מועמדותה של אישה למערך הקצונה למרות התאמתה לדרישות התפקיד. 2002: לאחר ביטול שיטת המכסות בעקבות מאבק משפטי - פתיחת רוב תפקידי הקצונה לשירות נשים.
ישראל	חובה	נכון להיום: 86% מהתפקידים פתוחים לשירות נשים	25% ממערך הקצונה ו-10% מהפיקוד הבכיר	1995: החלטת בג"ץ אליס מילר. ההחלטה חייבה את צה"ל לאפשר לנשים להתמיין לקורס טיס. 2000: תיקון סעיף 16א לחוק שירות הביטחון - דין יוצאת צבא אישה כדין יוצא צבא גבר.