מאמר דעה

על פסיקת בג"ץ בנושא 'גיור קפיצה'

בעקבות פסיקת בג"ץ, יאיר שלג מגיב ומציע אבחנה מעניינת על בסיס אמנת גביזון–מדן

בפסק דין שעורר הדים רבים החליט בג"ץ (30.3.2005) להכיר בגיור שתחילתו בישראל וסופו בחוץ לארץ - או בכינוי המקובל 'גיור קפיצה'. ההכרה בגיור זה מעניקה לאדם מתוקף חוק השבות את הזכות לעלות לישראל ולזכות באזרחות וכן היא מאפשרת לו לקבל סל קליטה עם עלייתו לארץ.

לדבריו של יאיר שלג, חוקר בכיר במכון הישראלי לדמוקרטיה: 'ביחס לפסיקת בג"ץ, מן הראוי להבחין בין שאלת ההצטרפות לעם היהודי לשאלת קבלת הדת היהודית. רשאית הרבנות האורתודוקסית לראות במי שלא קיבל על עצמו את כלל מצוות היהדות כמי שלא הצטרף ליהדות, וממילא אינו ראוי להיות חבר בקהילה אורתודוקסית. אולם מדינת ישראל, כמדינת העם היהודי, אינה יכולה לשלול את זהותו הלאומית היהודית של מי שגיורו הוכר על ידי זרם יהודי מוכר ומקובל (והרי גם המערכת האורתודוקסית אינה מתכחשת לזהותם היהודית של הרפורמים והקונסרווטיבים)'.

שלג מזכיר את אמנת גביזון-מדן, שנכתבה כדי לשמש מסד לאמנה חברתית חדשה בין שומרי מצוות ובין חופשיים בישראל, ומוסיף כי 'ראוי לציין בהקשר זה שגם רב אורתודוקסי נכבד כמו הרב יעקב מדן (שנבחר לאחרונה כראש ישיבת ההסדר בגוש עציון) קיבל עיקרון זה, באמנה שכתב עם פרופ' רות גביזון. באותה אמנה הסכימו מדן וגביזון לקבל את גיוריהם של כלל התנועות היהודיות המוכרות כגיורים שיש בהם משום "הצטרפות לעם היהודי", ולפיכך ראויים להיות מוכרים על ידי המדינה'. (לאמנת גביזון-מדן לחצו כאן)

סוגיית הרצינות העולה בפסק הדין היא טענה שהעלתה המדינה בשלב מאוחר של הדיון, ולפיה 'מכירים המשיבים באופן שוויוני בגיור שנערך מחוץ לישראל, על ידי כל זרם מוכר ביהדות (אורתודוקסי, קונסרווטיבי, רפורמי), במסגרת קהילה יהודית מוכרת ובאמצעות הארגונים המוסמכים של הקהילה. הכרה זו מוגבלת להליכי גיור שבהם מצטרף המתגייר לקהילה המגיירת, מתיישב בה ומשתלב בה כחבר מחבריה. אין היא חלה על מתגיירים המגיעים לקהילה המגיירת רק לצורך קיום הליך הגיור בלא כוונה של ממש להסתפח אל אותה קהילה' (פסק הדין: 4). בעניין זה אמר שלג: 'השאלה הספציפית של "גיורי קפיצה" (שבהם המתגייר אינו ממשיך להשתייך לקהילה שבה גויר) מעלה שאלה נפרדת, שאינה קשורה לשאלה העקרונית של ההכרה בגיורים לא אורתודוקסיים, וזהו החשש לכנות את כוונותיו של מתגייר שאינו ממשיך להשתייך לקהילה שבה גויר. נראה שפסיקת בג"ץ מקיימת איזון סביר בין הצורך להבטיח את כנות כוונותיו של המתגייר לבין הצורך לאפשר הצטרפות לעם היהודי על ידי בתי דין של כלל הזרמים המוכרים בעם היהודי. חשוב אפוא שרשויות המדינה יאמצו לא רק את ההנחיה העקרונית של בג"ץ המאשרת רישומם של "מתגיירי קפיצה" כיהודים לצורך חוק השבות, אלא גם את ההנחיה להמשיך לבדוק, באופן אישי כל מתגייר (ובוודאי שבאופן מיוחד "מתגיירי קפיצה"), את כנות כוונתו ואת החשש שמא ניצל את נכונות בית הדין לגיירו'.

שלג הוסיף והזכיר את סוגיית הנישואים בישראל: 'נכון שבהחלטת בג"ץ אין כדי להבטיח את אפשרות נישואיהם של מתגיירים אלו בישראל (שהרי בישראל מוכרים היום רק נישואים אורתודוקסיים), אבל זו כבר שאלה הנתונה לשיקולם של המתגיירים עצמם. אם בחרו לערוך גיור לא אורתודוקסי, חזקה עליהם שהביאו תוצאה זו בחשבון'.