מאמר דעה

ישראל רחוקה מסטנדרט של הגינות חברתית

| מאת:

מחקר של הביטוח הלאומי מצא כי כ 14 אחוזים מכלל העובדים במשק משתכרים פחות משכר המינימום. מומי דהן מציין כי אכיפת שכר המינימום אינה דורשת חקיקה בלבד כי אם מאמץ ביצועי מתמשך, וכי הניזוקים מאי אכיפה זו הן בעיקר קבוצות מוחלשות באוכלוסייה: נשים, ערבים ומהגרי עבודה.

יותר מ-400 אלף עובדים - במשרה מלאה או חלקית - בישראל משתכרים פחות משכר המינימום. מחקר של תמי אליאב וחוקרים נוספים מהמוסד לביטוח לאומי מראה, כי ההפרה של חוק שכר מינימום בישראל היא רחבת ממדים. לפי מחקר זה, שכרם של 14 אחוזים מכלל העובדים במשק נמוך מן הרמה שמחייב החוק. זהו שיעור גבוה במיוחד אם נזכור כי רוב העובדים אמורים להשתכר שכר הגבוה משכר המינימום.

חוק בא היכן שהציבור, באמצעות נבחריו, מעוניין לגרום לאנשים מסוימים לנהוג בדרך אחרת מזו שהם היו בוחרים מרצונם החופשי. כך הוא גם חוק שכר מינימום. מעסיקים מסוימים היו מעוניינים לשלם שכר נמוך יותר אבל החוק מחייב אותם לשלם שכר מינימום. קיומו של חוק אינו מבטיח שכך יהיו פני הדברים. כדי שהחוק יתורגם למעשים נדרשת נכונות מצד הממשלה לנקוט בצעדים כלפי מי שמפר את החוק. אחרת החוק הופך לאות מתה.

שיעור ההפרה של החוק אינו אחיד על פני קבוצות שונות באוכלוסייה. הציות לחוק שכר מינימום הוא ברמה הנמוכה ביותר ביחס לעובדים זרים, ואחריהם נמצאים עובדים מעל גיל 65, ערבים ונשים. אפשר לראות במידת הציות לחוק שכר מינימום מעין מדד להגינות חברתית. עובדים זרים, עובדים מעל גיל 65, ערבים ונשים הן הקבוצות שסובלות יותר מחוסר הגינות חברתית.

היכן שאין די הגינות חברתית נדרש חוק. אבל חוק אין בו די. נדרשת אכיפה משמעותית. בשנים האחרונות גדל באופן ניכר מספר המפקחים ליישום חוקי העבודה אבל ישראל עדיין רחוקה מן התקן הבינלאומי. ישראל רחוקה גם מסטנדרט של הגינות חברתית. 


* שודר בתוכנית הכלכלית של גלי צה"ל ביום רביעי, 11.5.2011

ד"ר מומי דהן הוא מרצה בכיר לכלכלה בבי"ס למדיניות ציבורית באוניברסיטה העברית ועמית מחקר במכון הישראלי לדמוקרטיה.

מאמרים

מבט עולמי משווה - השוואה בין 50 מדינות ובין משתנים חברתיים-כלכליים