נייר עבודה

דיאגנוזה של שיטת הבחירות בישראל

מתוך המפגש השני של הפורום לתיקון שיטת הממשל

| מאת:

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השני של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא תיקונים בדרכי הצטרפות למפלגה והליכי בחירת מועמדים הכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

תקציר נייר העבודה
מדינת ישראל אימצה עם היווסדה את שיטת הבחירות היחסית, המבטיחה תוצאות הוגנות מבחינת חלוקת הקולות וייצוגיות רבה.
אמות מידה אלה מסייעות בגיבוש בסיס לגיטימציה רחב למערכת השלטונית ויוצרות תמריצים לפשרות, בעיקר בחברות הטרוגניות ומשוסעות. מנגד, עשויה השיטה היחסית לפגוע ביעילות השלטונית ובכושר המשילות ולאפשר לגורמים קיצוניים או בדלניים להתבסס ואף להתחזק.

החסרונות של שיטת הבחירות בישראל לא נובעים מעצם השימוש בשיטה היחסית אלא  מקיצוניותה הרבה של השיטה.

שלושת המאפיינים העיקריים האחראים לקיצוניות זו הם:

  • מידת יחסיות גבוהה הנובעת, בין היתר, מסף חסימה חוקי נמוך למדי (2%).
  • היעדר חלוקה לאזורים ושימוש במחוז בחירה ארצי גדול שבו נבחרים כל 120 הנציגים לכנסת (גורם זה כשלעצמו אחראי אף הוא למידת היחסיות הגבוהה של השיטה הישראלית).
  • מבנה קשיח של פתק ההצבעה שאיננו מקנה לבוחר כל אפשרות להשפיע ביום הבחירות על הרכב או סדר רשימת המועמדים.

מסמך הדיאגנוזה שלהלן מנתח את שלושת המאפיינים הללו בהיבט השוואתי בינלאומי, תוך שימת דגש על הקשיים והכשלים שהם מייצרים במציאות הפוליטית הישראלית.

בסיכומו עומד המסמך על הצורך בטיפול יסודי אך מתון במאפיינים אלה. הגם שההצעות השונות לטיפול (הנחלקות לטווח הקצר לעומת הטווח הארוך) הם לא מעניינה של דיאגנוזה זו, נֹאמר כבר כאן שההצעות לטווח הקצר, בהקשר של הרפורמה בשיטת הבחירות, כוללות את העלאת סף החסימה החוקי בישראל וכן את שינוי מבנה פתק ההצבעה. ניירות עמדה בנדון יופצו בנפרד.

ההצעות לרפורמה בשיטת הבחירות, הן אלה המיועדות לטווח הקצר, הן אלה  המיועדות לטווח הארוך, מהוות חלק בלתי נפרד מתיקון שיטת המשטר הישראלית ואם יישומן יִצלח, הוא עשוי לשפר שיפור של ממש את תפקודה של המערכת הפוליטית בישראל.