הצבעה אישית ו/או רשימתית

הפורום לתיקון שיטת הממשל הוקם כדי לשמש סמכות ציבורית מקובלת ומעוגנת בתודעה הציבורית אשר תבחן, תגבש ותניע שיח ציבורי מעמיק שעיקרו רפורמות ושינויים שמטרתם לשמר את הדמוקרטיה הפרלמנטרית כשיטת השלטון בישראל. צוותי המחקר של המכון מגבשים הצעות קונקרטיות, ישימות ומבוססות לשינויים ולתיקונים בשיטת הבחירות, במבנה המפלגות ותפקודן ובשיטת השלטון. לקראת המפגש השלישי של הפורום נכתב נייר העבודה בנושא הצבעה אישית ו/או רשימתית, המשווה בין שיטות בחירה רשימתיות סגורות, פתוחות למחצה ופתוחות, וכולל ניתוח של המצב הקיים ושורת המלצות לתיקונו.

תקציר נייר העבודה
שיטת הבחירות הנהוגה בישראל היא רשימתית סגורה. בפתק ההצבעה מופיע שם הרשימה בלבד (לפעמים גם שמו של העומד בראשה), ומכאן שהיא אינה מאפשרת לבוחרים להשפיע על הרכב הרשימות המתמודדות. היא מגבירה את חוסר השקיפות באשר להרכב של מועמדי הרשימה ומחלישה את האפשרות לפיתוח הקשר בין בוחרים לנבחרים. המועמדים צריכים לשאת חן בעיני הגוף הבוחר המפלגתי שתמך בהם, אך לא בעיני כלל הבוחרים, והבוחרים אינם יכולים להעניש מועמד שסרח או לקדם מועמד ראוי בעיניהם.

בשיטות רשימתיות סגורות אפשר להשתמש בפתק הצבעה שמופיעים בו השמות של מועמדי הרשימות. השימוש בפתק כזה יוצר שקיפות רבה יותר, אבל הבוחר הוא נטול השפעה.

דמוקרטיות רבות אימצו בעשורים האחרונים שיטות רשימתיות פתוחות או פתוחות למחצה.

שיטת בחירות רשימתית פתוחה למחצה מאפשרת לבוחרים אחת משתיים:

• להצביע לרשימה מפלגתית (אשרור רשימת המועמדים כפי שקבעה המפלגה).

• להצביע (בסימון או בדירוג) למועמד אחד או יותר מתוך המועמדים המופיעים ברשימה.

שיטת בחירות רשימתית פתוחה מחייבת את הבוחרים להצביע לאחד או יותר ממועמדי המפלגה המופיעים על פתק הצבעה. למצביעים אין אפשרות לאשרר את הרשימה המפלגתית כפי שהיא מוצגת.

היתרונות של שיטות הבחירה הפתוחות יותר:

• חשיפה של מועמדי המפלגות לפני הבוחרים ואפשרות השפעה על איוש הפרלמנט.

• חפיפה בין ההצלחה האישית של המועמד לבין ההצלחה המפלגתית.

• חיזוק הקשרים בין הנבחרים לבוחרים.

• הגברת ההיענות האישית של נבחרי הציבור לבוחריהם.

• יצירת אחריות אישית של חברי הפרלמנט כלפי בוחריהם.

החסרונות של שיטות הבחירה הפתוחות יותר:

• מורכבות ומסובכות (השיטה המורכבת ביותר היא השיטה הפתוחה למחצה).

• נותנות בידי הבוחרים כוח רב שעלול לחזק את הפוליטיקה האישית.

ההמלצות
לשנות את שיטת הבחירות בישראל לשיטה רשימתית פתוחה למחצה במתכונתה המורחבת משום ש -

• היא תאפשר לכל תומכי המפלגה בפועל (ורק להם) להשתתף בקביעת מועמדי המפלגה בכנסת, בניגוד לשיטת הפריימריז המפלגתיים.

• היא תפחית מן המשקל שיש היום לבחירת המועמדים הפנים-מפלגתית ולמתֵן תופעות שליליות המאפיינות בדרך כלל את הבחירות הפנימיות המפלגות, ובייחוד את אלו המאפיינות את הפריימריז (קבלנות קולות, התפקדויות כפולות, אופורטוניזם ושחיתות פוליטית).

• היא תעצים את כוחו של הבוחר היחיד - הצלחתו של מועמד תהיה תלויה לא רק בהצלחתה של מפלגתו אלא גם בתמיכה הציבורית בו.

• היא תגביר את ההיענות והאחריותיות מצד הנבחרים.

• שיטות הצבעה דומות נהוגות זה שנים בַּמפלגות בישראל, ונראה כי הציבור הישראלי לא יתקשה להפנים וליישם שיטה שכזו. 

• הניסיון הבין-לאומי אינו מוכיח שבחירה באמצעות פתק הצבעה פתוח למחצה מגבירה מאוד את שיעור הקולות הפסולים.

יש לשקול אחד משניים:

• אימוץ מדורג. בשלב ראשון פתק הצבעה רשימתי סגור עם שמות. בשלב השני - מעבר לפתק הצבעה פתוח למחצה. בחוק ייקבע מפורשות פרק הזמן להחלת השלב השני.

 

• אימוץ מידי. מעבר מידי מפתק הצבעה רשימתי סגור בלא שמות (כנהוג היום) לפתק הצבעה פתוח למחצה.

שתי סוגיות ראויות לליבון:
1. האם לאפשר למפלגות להכריע בין שימוש בשיטת בחירה רשימתית סגורה לבין שיטה רשימתית פתוחה למחצה?
2. טכניקת ספירת הקולות: איזה משקל יינתן להצבעות האישיות ואיזה משקל יינתן להצבעות הרשימתיות?