פערי בריאות בין מזדקנים ערבים למזדקנים יהודים בישראל

על אף שתחולת החיים בקרב כלל האוכלוסייה בישראל נמצאת במגמת עלייה, הפער בתוחלת החיים בין יהודים לערבים נשמר ואף מתרחב עם השנים. בנוסף, למרות העלייה ברמת החיים באוכלוסייה הכללית, הפער בתמותת תינוקות בין ערבים ליהודים לא הצטמצם במשך הזמן.

הפערים במצב הבריאות בין יהודים לערבים בישראל נמדדים בתוחלת חיים, בתמותה כללית, בתמותת תינוקות וכן בשיעורי תחלואה (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2006; אפשטיין, 2010). עם השנים חלה עלייה בתוחלת החיים בכלל האוכלוסייה בישראל (תרשים 1) – נכון לשנת 2006 עמדה תוחלת החיים (בלידה) של נשים וגברים על 82.2 ו-78.5 שנים, בהתאמה. אולם הפער בתוחלת החיים בין יהודים לערבים נשמר ואפילו מתרחב ככל שעוברות השנים: בשנת 1996 עמד ההפרש בקרב גברים על כ-1.5 שנים, ובשנת 2006 היה ההפרש גדול פי שלושה ועמד על 4.6 שנים. גם בקרב נשים היה פער דומה בשנת 2006 (אפשטיין, 2010: 75-74). נתונים עדכניים יותר מעידים שלאחר שנת 2006 הפער בתוחלת החיים בין יהודים לערבים בקרב גברים נשאר יציב (תרשים 2).

אשר לתמותה: לאחר התקנון לגיל מתברר כי התמותה הכללית בקרב ערבים גבוהה מהתמותה הכללית בקרב יהודים. נכון לשנת 2008 עמד שיעור התמותה בקרב יהודים ואחרים (אזרחי ישראל לא יהודים, שאינם ערבים) על 4.6 מיתות ל-1,000 איש לעומת 6.4 בכלל האוכלוסייה הערבית בישראל. הפער גדול יותר אם משווים בין האוכלוסייה היהודית לבין האוכלוסייה הערבית המוסלמית: 4.5 ו-6.9 מיתות ל-1,000 איש, בהתאמה.

למרות העלייה ברמת החיים באוכלוסייה הכללית בישראל הפער בתמותת תינוקות בין ערבים ליהודים לא הצטמצם במשך השנים (תרשים 3).

מיפוי עבודות המחקר בנושא אי-השוויון במצב הבריאות בין יהודים לערבים בישראל מראה שהרוב המכריע של המחקרים עוסק בעיקר באומדן הפערים בבריאות בין שתי הקבוצות. הנושאים השכיחים שנחקרים בתחום הם עישון וסרטן ריאות (Baron-Epel et al., 2001, 2004b, 2010; Baron-Epel and Haviv-Mesika, 2004; Tarabeiaa et al., 2008;), סרטן השד וביצוע בדיקות ממוגרפיה (Baron-Epel et al., 2004a; Tarabeiaa et al., 2007; Baron-Epel, Friedman, and Lernau, 2009a, 2009b; Baron-Epel, 2010), השמנת יתר (Kalter-Leibovici et al., 2007; Niskar et al., 2009), מחלות לב וכלי דם (גולדמן וקרק, 2010; דוד וליבוביץ, 2010; פינק וקרק, 2010) ודיכאון (Kaplan et al., 2009).

מחקרים שמנסים להסביר את אי-השוויון בבריאות בין יהודים לערבים בישראל מנמקים את הפערים באמצעות מצב חברתי-כלכלי (Baron-Epel et al., 2005; Endevelt et al., 2009) הון חברתי (Baron-Epel et al., 2008) ותמיכה חברתית (Baron-Epel, 2009). מקבץ נוסף של מחקרים דן בדפוסי השימוש בשירותי הבריאות (פרפל ויובל, 1998; דוד וליבוביץ, 2010; Baron-Epel et al., 2001; Baron-Epel, Garty, and Green, 2006). נראה כי היקף קטן יחסית של מחקר עוסק בנגישות לשירותי בריאות (פרפל ויובל, 1998) ובאיכות השירותים (היימן ואח', 2007) כהסברים לפערים. חלק קטן יחסית של המחקר משלב כמה גורמים ובוחן יחד את הסיבות האפשריות לאי-השוויון באמצעות מודלים מורכבים (Jaffe et al., 2008; Daoud, Soskolne, and Manor, 2009a, 2009b; Soskolne and Manor, 2010).גם במחקרים שבוחנים כמה גורמי השפעה באמצעות מודלים מורכבים, לרוב כל קבוצת אוכלוסייה נבחנת בפני עצמה ולא בהשוואה לקבוצה השנייה.  הסבר ראשוני יותר לפערים בבריאות בין יהודים לערבים בישראל הוא ההסבר התרבותי, דהיינו תפיסה שונה של חולי או מחלות (Baron-Epel et al., 2005; Baron-Epel, Friedman, and Lernau, 2009b; Niskar et al., 2009; Baron-Epel, Kaplan, and Moran, 2010).

אולם הרעיון אינו רק לטעון לשוני בתפיסה, אלא גם לבחון אותה על כל רכיביה. להלן נבחן ונסביר את תפיסת הבריאות של יהודים וערבים ונבדוק את הבריאות האובייקטיבית של שתי האוכלוסיות, הבאה לידי ביטוי במוגבלות ממושכת. האם אותם גורמים ישפיעו על שני האספקטים – בריאות אובייקטיבית ותפיסת בריאות סובייקטיבית – בקרב שתי הקבוצות? כמו כן נבחן כיצד אספקטים של בריאות וגורמים נוספים משפיעים על שביעות הרצון של האוכלוסייה הערבית והיהודית המבוגרת בישראל.

הורידו את המאמר המלא