סולידריות במחאת קיץ 2011 - בין דימוי למציאות?
במאמר זה נבקש לבחון האומנם חיזקה מחאת קיץ 2011 את תחושת הסולידריות בחברה הישראלית? שאלה זו נעשית מעניינת במיוחד כשמתבוננים על נתוני מדד הדמוקרטיה (מרס וספטמבר 2011) וסקרי מדד השלום (יולי, אוגוסט וספטמבר 2011), שמהם עולה, בניגוד לציפיות ולאווירה הציבורית הכללית, שבקרב הציבור היהודי תחושת הסולידריות לא השתנתה כלל במהלכה של המחאה ואף בשיאה. תחושת הסולידריות הייתה בינונית לפני המחאה ונותרה כך במהלכה.
מבוא
במאמר זה נבקש לבחון האומנם חיזקה מחאת קיץ 2011 את תחושת הסולידריות בחברה הישראלית? שאלה זו נעשית מעניינת במיוחד כשמתבוננים על נתוני מדד הדמוקרטיה (מרס וספטמבר 2011) וסקרי מדד השלום (יולי, אוגוסט וספטמבר 2011), שמהם עולה, בניגוד לציפיות ולאווירה הציבורית הכללית, שבקרב הציבור היהודי תחושת הסולידריות לא השתנתה כלל במהלכה של המחאה ואף בשיאה. תחושת הסולידריות הייתה בינונית לפני המחאה ונותרה כך במהלכה.
יתרה מזאת, אין להתעלם מהיותה של המחאה "מחאת צעירים": הצעירים היו מוביליה וראשיה, עיקר הדרישות שהועלו בה היו קשורות בחיי צעירים בחברה הישראלית וליווה אותה החשש מ"בריחת מוחות" של צעירים ודאגת דור ההורים לדור הצעיר. ממצאי המדד חושפים באופן מפתיע שאף שמחאת הקיץ העמידה בראש סדר היום את הצעירים על ציפיותיהם ותקוותיהם ואת רמת החיים והקשיים בחברה הישראלית, בהערכת תחושת הסולידריות נמצאה ירידה מובהקת.
בעצרת המחאה הגדולה ב-3 בספטמבר 2011 בכיכר המדינה בתל אביב ("עצרת ה-400 אלף") נשאה דפני ליף, מהגרעין המייסד של המחאה, את הדברים האלה:
"... הקיץ הזה הוכחנו לכולם שאין דבר כזה פריפריה - כולנו במרכז! כל אחת ואחד מאתנו! צמצמנו את המרחק הפיזי בינינו וגילינו שטוב ככה, שאנחנו רוצים להישאר קרובים. שיותר לא יצליחו להרחיק אותנו ולפלג בינינו... בעצרת בעפולה ראיתי שלט: 'אני גאה להיות ישראלי כבר 31 יום'. אני עומדת מולכם, ואני גאה להיות ישראלית כבר שבעה שבועות... הקיץ הזה הביא איתו המון רגעים וזיכרונות טובים - של תקווה, של שינוי, של אחווה, של הקשבה... ממשלות ישראל הפרידו בינינו כל השנים, וכשסופסוף התחברנו, כשהראינו שאנחנו לא מוכנים להמשיך ולשבת מול הטלוויזיה, הם אמרו לנו שאנחנו לא סולידריים. אנחנו לא סולידריים? תראו מה הולך פה... ייסדנו שיח אחר, שיח של תקווה, של שיתוף, של סולידריות ואחריות. אני רוצה לשאול את ראש הממשלה, את כל הפוליטיקאים: תסתכלו על מה שקרה פה האם זה הדבר שאתם רוצים לנצח?..."
התרגשות מהתעוררות הסולידריות החברתית בחברה הישראלית בשיאה של המחאה החברתית עולה מדבריה של דפני ליף וכן מקולות רבים בציבור ובכלי התקשורת. חיזוק תחושות האחווה והלכידות בין אזרחי ישראל אמנם לא היה יעד ראשוני ועיקרי של המחאה, אך ברבות הזמן נהפך לתוצאה בלתי מכוונת שלה. סוגיית הסולידריות החברתית הייתה מרכזית כל כך בהוויית המחאה עד שרבים, ובכלל זה המוחים עצמם, הצהירו שהמחאה החברתית הצליחה עוד לפני שרשמה הישג אחד רשמי או שינוי של ממש בהסדרים הפוליטיים והכלכליים בחברה הישראלית. רבות כבר נכתב על התמורה שחוללה המחאה החברתית במוחים עצמם - הפיכתם למעורבים, לסולידריים, לביקורתיים ולערבים זה לזה - תמורה שברבות הזמן כונסה לתוך מטבע הלשון "הישראלים החדשים", שטבע יושב ראש התאחדות הסטודנטים, איציק שמולי, בעצרת המחאה הגדולה בכיכר המדינה.
במאמר זה נבקש לבחון האומנם חיזקה מחאת קיץ 2011 את תחושת הסולידריות בחברה הישראלית? שאלה זו נעשית מעניינת במיוחד כשמתבוננים על נתוני מדד הדמוקרטיה (מרס וספטמבר 2011)את מדד הדמוקרטיה עורך מרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה משנת 2003. השנה, 2011, נאספו נתוני המדד בחודש מרס, ובסקר חוזר על אחדות מהשאלות גם בספטמבר. את מדד השלום, שמדידותיו החודשיות החלו בשנת 1994, עורכים בשנים האחרונות מכון אוונס ליישוב סכסוכים באוניברסיטת תל אביב ומרכז גוטמן במכון הישראלי לדמוקרטיה. וסקרי מדד השלום (יולי, אוגוסט וספטמבר 2011), שמהם עולה, בניגוד לציפיות ולאווירה הציבורית הכללית, שבקרב הציבור היהודי תחושת הסולידריות לא השתנתה כלל במהלכה של המחאה ואף בשיאה. תחושת הסולידריות הייתה בינונית לפני המחאה ונותרה כך במהלכה.
יתרה מזאת, אין להתעלם מהיותה של המחאה "מחאת צעירים": הצעירים היו מוביליה וראשיה, עיקר הדרישות שהועלו בה היו קשורות בחיי צעירים בחברה הישראלית וליווה אותה החשש מ"בריחת מוחות" של צעירים ודאגת דור ההורים לדור הצעיר. ממצאי המדד חושפים באופן מפתיע שאף שמחאת הקיץ העמידה בראש סדר היום את הצעירים על ציפיותיהם ותקוותיהם ואת רמת החיים והקשיים בחברה הישראלית, בהערכת תחושת הסולידריות נמצאה ירידה מובהקת.
כיצד ניתן אפוא לגשר על הפער בין האווירה הציבורית והתחושה של התחזקות הסולידריות ששררה בשיאה של המחאה החברתית ובין היעדר השינוי בתחושת הסולידריות של כלל אזרחי ישראל, כמו שמלמדים נתוני המדד? כיצד ניתן להסביר את הירידה המפתיעה בתחושת הסולידריות בקרב צעירים?
המאמר המלא
המאמר נכתב במסגרת פעילותו של מרכז גוטמן לסקרים