"יושב על הגדר" – אריק אינשטיין על דמותו של האזרח הישראלי

שיריו של אריק אינשטיין הם כמראה בה משתקפים היבטים שונים של ההוויה הישראלית. ברשימה זו ד"ר דנה בלאנדר מתייחסת לשלושה שירים של אריק אינשטיין מהם ניתן ללמוד על פניו המורכבות של האזרח הישראלי ויחסיו מלאי הסתירות עם הפוליטיקה.

שיריו של אריק אינשטיין הם כמראה בה משתקפים היבטים שונים של ההוויה הישראלית. אחד מההיבטים האלה הוא היחס של האזרח הישראלי למתרחש סביבו, והעמדה שלו ביחס למעורבות פוליטית. ברשימה זו אתייחס לשלושה שירים של אריק אינשטיין מהם ניתן ללמוד על פניו המורכבות של האזרח הישראלי ויחסיו מלאי הסתירות עם הפוליטיקה.

השיר "יושב על הגדר", שמילותיו נכתבו על ידי אריק אינשטיין, מבטא בצורה פשוטה וישירה את עמדתו של הישראלי כלפי המציאות. מצד אחד, הישיבה על הגדר, שהיא מעין ביטוי לאדישות וחוסר אכפתיות, אך מצד שני "תמיד, תמיד נמצא בעניינים". הפרדוקס של ההשתתפות הפוליטית הוא שאזרחי ישראל מתעניינים בפוליטיקה, קוראים עיתונים ובקיאים בתחום הפוליטי הרבה יותר מאזרחי מדינות אחרות. ועם זאת, כפי שאנו רואים ביתר שאת בעשור האחרון, ממעטים בהשתתפות פוליטית בפועל. אריק אינשטיין היטיב לבטא עמדה פרדוקסלית זו במשפט "קורא עיתון, שומע חדשות בזמן" ויחד עם זאת "עוטף את עצמו במסך עשן". כך שמצד אחד האזרח הישראלי מגלה ענין, אך מעדיף שלא לפעול הלכה למעשה בתחום הפוליטי, ואף מנסה לנתק את חייו הפרטיים מהמצב הלאומי. לכן אנו רואים בסקרי דעת קהל שוב ושוב את הסתירה כביכול בין האופן בו מעריכים הישראלים את מצבם האישי (יחסית טוב) למצב הלאומי (יחסית רע). ואולם, האזרח הישראלי אינו מצליח לברוח מהמציאות ולחיות בבועה כפי שעולה משירו של אינשטיין "סע לאט".

השזירה שבין האישי והלאומי בהוויה היומיומית הישראלית משתקפת בצורה מופלאה בשורות השיר "סע לאט" שמילותיו נכתבו גם הן על ידי אריק אינשטיין. השיר מתאר כיצד מתערבבת ההוויה הפרטית של האדם – חייו , חוויותיו ורגשותיו ("תן למחשבות לרוץ", "ואני אוהב אותך", "שרנו ביטלס בקולות") תחביביו ותחומי הענין שלו ("הפועל שוב הפסידה") עם ההוויה הלאומית הממסגרת את החוויות הפרטיות ואשר מכריחה את האזרח הישראלי להיתקל שוב ושוב במציאות הקיומית, הבטחונית בחיי היומיום שלו: "ואני חושב כמה חם בבית, ואיזה מסכנים החיילים/ששוכבים עכשיו בבוץ" ; "ואני חושב עוד מעט זה עזה, ורק שלא יעוף איזה רימון - ונלך לעזאזל." במלים אחרות, השיר מתרגם את המציאות הבטחונית והפוליטית לשיקולים היומיומיים של האזרח ולקבלת ההחלטות שלו ("סע לאט").

ולצד האזרח הצופה המתעניין בעודו יושב על הגדר או מִטָּלטל בחייו הפרטיים לנוכח האירועים הבטחוניים עומד השיר "אני ואתה נשנה את העולם". שיר אופטימי, נאיבי, שמילותיו, שנכתבו גם הן על ידי אינשטיין, מגלמות את ההבזק הראשוני של הניצוץ הפוליטי: האמונה ביכולת לשנות את המציאות. הפוליטיקה, לפני שיצא לה שם רע, היתה בליבּתה בדיוק זה – האמונה ביכולתו של כל אדם לשנות את המציאות.