מאמר דעה

חג בחירות שמח

הזדמנות לחשבון נפש לדמוקרטיה הישראלית

| מאת:

יום הבחירות הוא יום שבתון בישראל, בשונה מרוב המדינות הדמוקרטיות האחרות. קיתונות של ביקורת נשפכו על על כך ונשמעים קולות הקוראים לבטלו בשל הנזק הכלכלי. יתכן שכדי להצדיק את יום השבתון מן הראוי להכריז עליו כיום חגהּ של הדמוקרטיה הישראלית.

 יום הבחירות, 17 במרץ 2015, מוכרז כיום שבתון. כבר בבחירות הראשונות שנערכו בינואר 1949, בעיצומה של מלחמת העצמאות, הוכרז יום הבחירות כיום שבתון. סעיף 10 לחוק יסוד: הכנסת מעגן בחקיקה את יום הבחירות לכנסת כיום שבתון. עם זאת, ישראל יוצאת דופן בהקשר זה, משום שברוב המדינות הדמוקרטיות יום הבחירות אינו מוכרז כיום שבתון (למשל בבריטניה ובארה"ב), אם כי בהרבה מדינות הבחירות נערכות בסוף השבוע, בימים שהם ימי שבתון ממילא.

קיתונות של ביקורת נשפכו על כך שיום הבחירות הוא יום שבתון, ונשמעים קולות הקוראים לבטלו בשל הנזק הכלכלי. הטענה השכיחה היא שלצורך מספר דקות של שלשול הפתק לקלפי, אין צורך ביום חופש שלם, שעלותו למשק הישראלי היא על פי אומדנים שונים מעל מיליארד שקלים.

זאת ועוד, בשנים האחרונות מסתבר שלמרות יום השבתון יש ירידה בשיעורי ההצבעה לכנסת (ראו תרשים 1). כלומר, למרות העובדה שהמשימה היחידה המוטלת על הציבור ביום זה היא להצביע, רבים אינם ממלאים את חובתם האזרחית. בבחירות הקודמות 1,823,059 מצביעים לא הגיעו לקלפי לממש את זכותם. גם אם ננכה ממספר זה את אלו המתגוררים דרך קבע בחו"ל או שנפטרו ועדיין רשומים בפנקס הבוחרים, עדיין מדובר במעל מיליון אזרחים שביום השבתון לא מילאו את חובתם

תרשים 1: שיעור ההצבעה בבחירות לפי תקופות (באחוזים)

תרשים 1: שיעור ההצבעה בבחירות לפי תקופות (באחוזים)

לאור זאת, הועלו יוזמות חקיקה שתכליתן להעניק שכר עבור יום השבתון רק למי שמצביע בפועל, או במלים אחרות, להטיל סנקציה של אי תשלום שכר על יום השבתון על מי שאינו מצביע. יוזמות אלה מבקשות למעשה לכפות "חובת הצבעה" על האזרחים בישראל בדומה לנהוג במספר מדינות דמוקרטיות דוגמת אוסטרליה, שבה מי שאינו מצביע נקנס (להרחבה ראו, פרידברג, 2015). 

אולם לעת עתה לא קיימת בישראל חובת הצבעה, ובמערכת הבחירות הנוכחית, כמו גם בקודמת, נעשה ניסיון לעודד את ההצבעה באמצעות קמפיינים שונים בקרב הציבור כולו, ובקרב מגזרים מסוימים שבהם בדרך כלל שיעור ההצבעה נמוך, כמו הציבור הערבי, ששיעור ההצבעה בקרבו מאז ראשית שנות האלפיים נמוך בכ-10% משיעור ההצבעה הכללי (להרחבה ראו בלאנדר, 2015).

באופן כללי ניתן לומר שקיומו של יום השבתון על אף שאינו ערובה לשיעור השתתפות גבוה, ככל הנראה אינו פוגע בשיעור ההשתתפות, ויתכן שאף מעודד את הציבור להצביע. מהניסיון בבחירות המקומיות בישראל אפשר ללמוד כי חלה בהן ירידה חדה בשיעור ההצבעה מאז שהן מתקיימות בנפרד מהבחירות לכנסת ולא מוכרז בהן יום שבתון. ואכן, ב-2014 שונה החוק, וגם יום הבחירות לרשויות המקומיות מוכרז כיום שבתון.

אבל אם נחזור לענין עצם קיומו של יום שבתון בבחירות לכנסת נדמה שבמקרה הזה השיקול הכלכלי אינו זה שצריך להכריע את הכף, אלא הדיון במהות האמיתית של היום הזה. יתכן שכדי להצדיק את יום השבתון מן הראוי להכריז עליו כיום חגהּ של הדמוקרטיה הישראלית. בלוח השנה מצוינים חגים ומועדים רבים, ומן הראוי שיהיה גם יום חג לדמוקרטיה הישראלית. יום זה צריך שיהיה יום של חשבון נפש דמוקרטי. יום השבתון בבחירות יכול להיות מוקדש לחשבון נפש בין האזרח והמשטר הדמוקרטי.

על כל אדם לשאול את עצמו מה הוא עשה לקידום וחיזוק הדמוקרטיה וערכיה בישראל. אולם לא רק האזרח הפרטי, אלא גם, ובעיקר, נבחריו צריכים לנצל את יום חג הדמוקרטיה כדי לעשות חשבון נפש עם עצמם: האם הם קידמו במעשיהם, בהתבטאויותיהם, ביוזמות החקיקה שלהם את השיוויון והחירות הדמוקרטיים או למצער, פגעו בהם? האם הגנו על זכויות מיעוטים או דרסו בעקבו של הרוב את זכויותיו של כל מי שהוא "אחר"? האם בהתנהלותם שימשו דוגמא ומופת לסובלנות דמוקרטית או הציגו מצג אימים של צרות אופקים ושנאה? האם תרמו להפגת המתחים בחברה הישראלית ולפריחת הפלורליזם או הקצינו את הקטבים והחריפו את שיסועה של החברה?

ערב כינונה של הכנסת העשרים יש לקוות כי יותר משתי קודמותיה כהונתה תעמיק את יסודות הדמוקרטיה הישראלית, וכי היא תכהן את מלוא כהונתה ותתרום ליציבות המשטרית.

*מאמר זה הוא פורסם לראשונה בינואר 2013.