הרוב: דמוקרטיה אינה רק שלטון הרוב
מתברר שלמרות הביקורת הרבה והמוצדקת על היחלשות ערכי הדמוקרטיה בישראל, הציבור מסרב להפנים את הטענה שדמוקרטיה היא רק שלטון הרוב. בסקר שנערך לאחרונה עולה כי לציבור הבנה טובה יותר בדמוקרטיה משיש לכמה מן המחוקקים.
"רוב פרלמנטרי נבחר יכול להיות מכשיר בידי קבוצת שליטים ומסווה לעריצותם. על כן חייב העם, אם הוא בוחר בחרות, לקבוע את זכויותיו גם מול בית הנבחרים, לבל יוכל הרוב שבו, המשרת את השלטון יותר מאשר הוא מפקח עליו, לשלול את הזכויות הללו."
מנחם בגין בנאום בכנסת
נניח שהרוב במצרים, באופן דמוקרטי, יבחר במפלגה השוללת זכויות נשים ומבקשת לפגוע במיעוט הקופטי. האם נראה במצרים דמוקרטיה? האם, למשל, הליכה לבחירות במציאות של סתימת פיות היא בעלת ערך? האם עתירה לבית משפט נגד חוק משום שהוא חותר חוק יסוד היא כשלעצמה אנטי-דמוקרטית? האם דמוקרטיה היא שלטון הרוב ותו לא? האם סביר שבדמוקרטיה יכול הרוב להתעלל במיעוט באין מפריע?
הטענה כי הרוב נבחר "כדי למשול", ומתוקף כך הוא יכול לעשות ככל העולה על רוחו, נשמעת בימים אלה חדשות לבקרים על ידי יוזמי החקיקה האנטי-דמוקרטית בכנסת - כך לדוגמא ח"כ יריב לוין מכנה את הביקורת על "חוק החרם": "ניסיון למנוע את ההליך הדמוקרטי ולסכל את הכרעת הרוב באמצעות חוות דעת שנויות במחלוקת של יועצים משפטיים ואיומים בפניה לבג"ץ" (12.7.11, ynet).
מסתבר, שטענה זו - שהיא שגויה ברמה התיאורטית - אינה מקובלת כלל על הציבור. סקר חדש שנערך בחודש דצמבר 2011 על ידי מרכז גוטמן לסקרים במכון הישראלי לדמוקרטיה (עבודת השדה בוצעה על ידי מכון דחף, והנתונים מבוססים על מדגם מייצג (510 מרואיינים) של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל) מציג תוצאות חד משמעיות. לשאלה "עם איזו משתי הדעות הבאות לגבי מהי דמוקרטיה אתה מסכים יותר: הטענה האומרת כי כל משטר הפועל על פי עקרון של הכרעת הרוב הוא משטר דמוקרטי, או עם הטענה שאומרת שכדי שמשטר יהיה דמוקרטי באמת הוא צריך לשמור גם על עוד עקרונות, כמו למשל, זכויות אדם": השיבו 80% מהנשאלים כי הם בדעה השנייה, לעומת 11% בלבד שגרסו כי שלטון הרוב מספיק בכדי לאבחן דמוקרטיה. מסתבר כי לציבור הבנה טובה יותר בדמוקרטיה מאשר לחלק מן המחוקקים. אם מבקשים המחוקקים לשקף את דעתו של הציבור, עליהם ללמוד ממנו שדמוקרטיה היא הרבה יותר משלטון הרוב.
תוצאה זו משתלבת עם תוצאות נוספות שעלו בסקר זה: 49.4% מהציבור סובר שקבלת שורת הצעות החקיקה האחרונות בענייני מינוי שופטים לבית המשפט העליון, מימון ארגוני זכויות אדם ותיקון חוק לשון הרע תפגע באופי הדמוקרטי של ישראל, לעומת 35.3% שחושבים שהצעות החקיקה ישפרו אותה. ספציפית, הסקר גם מעלה התנגדות ברורה להצעות החקיקה שמטרתן לחזק את השפעת הפוליטיקאים על הליך מינוי השופטים (62% התנגדות לעומת 29% תמיכה).
מסתבר שלמרות הביקורת הרבה והמוצדקת על היחלשות ערכי הדמוקרטיה בישראל, ולמרות החינוך הלקוי לאזרחות ולדמוקרטיה - הציבור מסרב להפנים את הטענה כי דמוקרטיה היא שלטון הרוב, ויש בה מרכיב אחד ויחיד: בחירות בכל 4 שנים. גם אירועי הקיץ האחרון מצביעים על כך. יש בכך בשורה טובה, ויתכן שהתגית "חקיקה פופוליסטית", המודבקת ליוזמות החקיקה החדשות לא בהכרח מוצדקת.
אך לא לעולם חוסן. ככל שגופי ביקורת, כגון ארגוני זכויות אדם, התקשורת ובית המשפט יושתקו באמצעות חקיקה ובדרכים אחרות, וככל שהחינוך לאזרחות יהפוך לחינוך להיסטוריה יהודית-ציונית, עלול בהדרגה גם הציבור לאמץ לעצמו תפיסה מוטעית זו על מהות הדמוקרטיה. לכן, חייב הציבור להגן עתה על הדמוקרטיה הליברלית שלנו מפני מבקשי נפשה.
ראו את תוצאות הסקר המדובר של מרכז גוטמן לסקרים
מאמר זה פורסם בעיתון ישראל היום בתאריך 28.12.201