מאמרים

תמונת ברירת מחדל

חיפוש מאמרים

סינון

סגרו סינון
נותנים כתף? כרבע מהישראלים לא יתחסנו גם בעתיד
סקר מיוחד

נותנים כתף? כרבע מהישראלים לא יתחסנו גם בעתיד

שבוע לתחילת מבצע החיסונים בישראל- עלייה של 8% בשיעור הישראלים שהביעו נכונות להתחסן בסבב החיסונים הראשון. עם זאת, כרבע מהציבור הישראלי העידו כי יסרבו להתחסן גם במחזור החיסונים השני, ביניהם בעיקר צעירים, חרדים וערבים - הקבוצות בהן שיעורי ההדבקות גבוהים במיוחד

מנהלת המעסיקים תתרום לחיזוק השותפות של כלל הגורמים במשק
הודעה לעיתונות

מנהלת המעסיקים תתרום לחיזוק השותפות של כלל הגורמים במשק

ברכות לפורום החברתי-כלכלי לרגל השקת 'מנהלת המעסיקים'- מיזם משותף של נציגי המעסיקים, העובדים והממשלה המכיל המלצות לפעולה שנכתבו במכון הישראלי לדמוקרטיה. ההמלצות, שנכתבו עוד לפני פרוץ הקורונה, נכונות היום יותר מתמיד ובבסיסן - חיזוק השותפות בין המעסיקים, הממשלה והעובדים

החובט המצטיין בבית המשפט
מאמר דעה

החובט המצטיין בבית המשפט

מכתבו של יו"ר הכנסת יריב לוין לנשיאת בית המשפט העליון בבוקרו של יום שבו התנהל בבג"ץן דיון בעתירות נגד חוק הלאום, הוא חציית קו אדום נוסף המהווה חריגה מסמכותו של לוין

שיטת בחירות אזורית בישראל - יתרונות וחסרונות, מודלים והדמיות
סקירה

שיטת בחירות אזורית בישראל - יתרונות וחסרונות, מודלים והדמיות

שיטת הבחירות בישראל היא ארצית: המדינה כולה היא מחוז בחירה אחד, שבו נבחרים כל 120 חברי הכנסת. ישראל היא מהדמוקרטיות הבודדות שאין בהן חלוקה למחוזות בחירה. יש לכך השלכות שליליות, במיוחד על הקשר בין הבוחר לנבחר ועל ייצוג הפריפריה. כדי לתקן זאת, המכון הישראלי לדמוקרטיה ממליץ על מעבר לשיטת בחירות אזורית-יחסית - השיטה הנפוצה ביותר בקרב דמוקרטיות מבוססות

2,605 הצעות חוק, 522 שאילתות: הכנסת ה-23 במספרים
סקירה

2,605 הצעות חוק, 522 שאילתות: הכנסת ה-23 במספרים

כמה הספיקה הכנסת ה-23 לעשות בתקופת כהונתה הקצרה? בתשעת החודשים שחלפו, הונחו על שולחנה של הכנסת 2,605 הצעות חוק פרטיות, שיא בממוצע החודשי בהשוואה לעשר הכנסות האחרונות, מתוכן 17 בלבד הפכו לחוקים. מבט מעמיק מגלה פערים עצומים בשיעור החקיקה של הצעות החוק לפי המקור שלהן, כאשר רק חצי אחוז מהצעות החוק הפרטיות הפכו לחוקים

בחירות בצל קורונה- כך עשו זאת בעולם
סקירה

בחירות בצל קורונה- כך עשו זאת בעולם

למעלה מ-70 מדינות כבר התמודדו עם ניהול בחירות בצל מגפת הקורונה. כדי להתאים עצמן ולהיערך למצב החדש, ננקטו מספר צעדים שיאפשרו את ניהולן התקין, כמו התאמת הקלפיות למגבלות הקורונה והגדלת מספרן, הקצאת שעות מסוימות במהלך יום ההצבעה למבוגרים וכן הרחבת מנגנוני ההצבעה החלופיים

בין חפות להחפה
מאמר דעה

בין חפות להחפה

ישראל נגררת לבחירות, בניגוד לכל הגיון, משום שחלק אחד בחברה שלנו מעוניין לבצע הפיכה במערכת המשפט וחלק אחד מתנגד לכך. נבחרי הציבור החליטו לשבור את הכלים מתוך אובססיה לעסוק בשאלות הנוגעות למינוי בעלי משרות במערכות המשפט. על כך נסב המשא ומתן בין ראש הממשלה לבין חליפו, ועל כך הוא קרס

בפעם הרביעית בתוך שנתיים- ישראל היא שיאנית הבחירות
סקירה

בפעם הרביעית בתוך שנתיים- ישראל היא שיאנית הבחירות

במקום האחרון או הראשונה מהסוף? איך שלא נסתכל על זה, מדינת ישראל זוכה בתואר המפוקפק של שיאנית הבחירות, עם ממוצע תדירות בחירות של 2.3 שנים בלבד. ראשי ממשלה מתחלפים כאן אחת ל-5 שנים בממוצע

עד מתי ניתן למימון המפלגות לתפוח?
מאמר דעה

עד מתי ניתן למימון המפלגות לתפוח?

לא די בכך שכל מערכת בחירות עולה למשלם המסים מיליארדי שקלים – חברי הכנסת פועלים בכל פעם להגדלת המימון הניתן למפלגות מהמדינה, לטובת קמפיינים מפוצצים ומסעות בחירות גרנדיוזיים. על כן, חשוב לשלול מהכנסת את יכולתה לקבוע את הכללים הנוגעים למימון מפלגות ומתן הלוואות, ולחייב את המפלגות לשפר את התנהלותן הכלכלית

ממשלת חירום או שיתוק מערכתי?
סקירה

ממשלת חירום או שיתוק מערכתי?

מאז הוקמה הממשלה הנוכחית, ובחודשים האחרונים ביתר שאת, ממעטות שתיים מרשויות השלטון בישראל, הממשלה והכנסת, להפעיל את סמכויותיהן. למעשה, למעט בנושאים הקשורים למגפת הקורונה, הממשלה מונעת כמעט כל חקיקה, ובכך "משתקת" את פעילות הכנסת. השיתוק הזה גובה מחיר יקר בטווח הקצר והארוך

השינויים הקטנים שיחזירו את ההכרעה לפוליטיקה הישראלית
מאמר דעה

השינויים הקטנים שיחזירו את ההכרעה לפוליטיקה הישראלית

מערכת בחירות נוספת לפנינו, אך ניסיון העבר מלמד שיש סיכוי גבוה שההליך היקר, המפלג והמתיש הזה יסתיים מבלי שיוכרז על מנצח מובהק. מספר שינויים קטנים בשיטת הבחירות יכולים לעשות אפקט גדול שיחזיר את כושר ההכרעה למערכת הפוליטית

שירות נשים בצבא- מבט השוואתי
סקירה

שירות נשים בצבא- מבט השוואתי

למרות שישראל היא מהמדינות המערביות היחידות שמגייסות נשים לצבא מכוח חוק גיוס חובה, הקריטריון המגדרי ממשיך להיות קריטריון המיון הראשי לתפקידים השונים. זאת, בזמן שיותר ויותר מדינות מכריזות על מעבר למיון ליחידות הצבאיות על בסיס מקצועי ומתן שוויון הזדמנויות מלא לנשים לשרת בכל היחידות

שוויון- זכות אלמנטרית בדמוקרטיה
מאמר דעה

שוויון- זכות אלמנטרית בדמוקרטיה

הצעת החוק להכללת הזכות לשוויון בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שעברה בשבוע שעבר בקריאה טרומית, היא תיקון מתבקש ואלמנטרי שחייב להכלל ואף נכלל בכל חוקה של מדינה דמוקרטית, חוץ מאשר במדינת ישראל. בכוחו של חוק השוויון לחולל שינוי ולחזק את תביעתם של נשים, להט"בים, בעלי מוגבלויות, מיעוטים, ואוכלוסיות אחרות, לשוויון בפני החוק

החיסונים כבר כאן- אבל כיצד משכנעים את הציבור להתחסן?
סקירה

החיסונים כבר כאן- אבל כיצד משכנעים את הציבור להתחסן?

מאות אלפי חיסונים הגיעו לישראל בימים האחרונים, אולם בינתיים נראה כי הציבור לא ימהר לעמדות ההתחסנות. מה בכל זאת יכול לשכנע את הישראלים להתחסן? שאלנו את פרופ' יובל פלדמן באילו צעדים על מקבלי ההחלטות לנקוט, ומאילו כדאי להימנע

משבר הקורונה פגע בזכויות האדם של כולנו
מאמר דעה

משבר הקורונה פגע בזכויות האדם של כולנו

המאמצים להגביל את התפשטות הנגיף הובילו למגבלות חסרות תקדים, שהובילו לשיח ציבורי חשוב ומבורך בשאלות הנוגעות לזכויות אדם, אולם משבר הקורונה הוביל להתפתחויות מדאיגות שצריכות להדליק נורות אזהרה לכולנו

מדוע התנגדו כל כך רגב, מארק והאוזר לקידום השופט עאסי?
מאמר דעה

מדוע התנגדו כל כך רגב, מארק והאוזר לקידום השופט עאסי?

בין הסיבות העומדות מאחורי התנגדותם העזה של שלושת חברי הוועדה - השרה מירי רגב, ח"כ אוסנת מארק וח"כ צבי האוזר לקידום השופט עבאס עאסי לבית המשפט המחוזי בירושלים, ישנו מניע אישי, מניעים פוליטיים ואף חשד כבד לאפליה

המשנה ליועמ"ש בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה: מקימים פורום מיוחד למאבק בשחיתות השלטונית
הודעה לעיתונות

המשנה ליועמ"ש בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה: מקימים פורום מיוחד למאבק בשחיתות השלטונית

עו"ד עמית מררי, המשנה ליועמ"ש לעניינים פליליים, חשפה בכנס המכון הישראלי לדמוקרטיה "לגיטימציה של מאבק בשחיתות השלטונית" את הקמתו של פורום מיוחד למאבק בשחיתות השלטונית. הפורום יכלול נציגי משטרה, פרקליטות ומשרד מבקר המדינה, והוא מבוסס על הצעת המכון

הסיבה שמאחורי פתיחת הישיבות - חרדים לנוער השוליים
מאמר דעה

הסיבה שמאחורי פתיחת הישיבות - חרדים לנוער השוליים

בעוד בתי הספר הממלכתיים נותר וסגורים, הישיבות החרדיות מיהרו להיפתח, גם אם בניגוד להנחיות. חששם של קברניטי הקהילה החרדית מפני נשירה המונית של צעירים ממוסדות החינוך החרדיים, הוא שהניע אותם לכך

בני הנוער חוששים לעתיד הדמוקרטיה הישראלית
סקר מיוחד

בני הנוער חוששים לעתיד הדמוקרטיה הישראלית

הקצנת השיח הציבורי והלימודים מרחוק לא מדלגים מעל ראשם של הצעירים: רוב בני הנוער סבורים שהשלטון הדמוקרטי בישראל נמצא בסכנה חמורה, וכי החברה הישראלית אינה סובלנית לדעות שונות. בעוד הערך המרכזי לדמוקרטיה בקרב בני הנוער הערבים הוא שוויון וזכויות אזרח, בקרב יהודים יהיו אלה בחירות וחופש ביטוי. סקר מיוחד על מצב הדמוקרטיה בעיני הצעירים

ההתקרבות בין נתניהו לעבאס: הערבים תומכים, היהודים פחות
מדד הקול הישראלי

ההתקרבות בין נתניהו לעבאס: הערבים תומכים, היהודים פחות

רוב גדול בציבור הישראלי צופה בחירות בעתיד הקרוב, וכמחצית אף חושבים שזה המהלך הנכון בעת הזו. בתוך כך, השיעור הגבוה ביותר בציבור הערבי תומך בהתקרבות בין ראש הממשלה נתניהו ליו"ר רע"מ עבאס, בעוד השיעור הגבוה יותר בציבור היהודי מתנגד לכך. ומה חושבים מצביעי הליכוד וכחול לבן על אמינות מנהיגי שתי המפלגות?

נזקי חוק הלאום
מאמר דעה

נזקי חוק הלאום

הנזק האמיתי והעיקרי של חוק הלאום הוא שכל כולו אך ורק הצהרתי. זהו החוק המגדיר את המדינה, וכאשר הגדרה כזו היא חסרה ומדירה, וכשאין בה את המובן מאליו, שבד בבד עם היותה של המדינה מדינת לאום יהודית, היא גם מדינתם של כל האזרחים החיים בתוכה, והם זכאים לשוויון זכויות גמור - יש לה השלכות חמורות

כל הרשימות המשותפות במקום אחד
סקירה

כל הרשימות המשותפות במקום אחד

אמנם רשימות משותפות אינן תופעה חדשה, אך הדומיננטיות שלהן במערכת הפוליטית גדלה עם השנים, עד שהגיעה לשיא במערכות הבחירות האחרונות. סקירה זו מונה את כל הרשימות המשותפות שנבחרו לכנסת מאז הבחירות הראשונות ב-1949 ועד בחירות 2020, והמפלגות שאותן ייצגה כל רשימה כזו

גם לאזרחים הערבים מגיע לחיות בביטחון
מאמר דעה

גם לאזרחים הערבים מגיע לחיות בביטחון


נאומו של יו"ר הרשימה המשותפת על דוכן הכנסת המחיש את כישלונה של המדינה להעניק לרבים מאזרחיה הערבים את תחושת הביטחון וההגנה לה זקוק כל אזרח. על המדינה להילחם בארגוני הפשיעה הערבים כפי שעשתה בהצלחה עם אלה שנוהלו בידי יהודים, ולייעל את פעולות המשטרה להחרמת נשק לא חוקי בחברה הערבית

עורכי החדשות מעלימים נשים ערביות
מאמר דעה

עורכי החדשות מעלימים נשים ערביות

הגיע הזמן שאמצעי התקשורת, העורכים והכתבים ייצאו מאזור הנוחות הגאוגרפי והתרבותי ויסקרו גם את האנשים שקולם אינו נשמע, ובמיוחד- את קולן של הנשים הערביות, שספגו פגיעה כלכלית קשה בעקבות משבר הקורונה

בדחיית המינויים הבכירים, הממשלה שוללת מהציבור זכות בסיסית
מאמר דעה

בדחיית המינויים הבכירים, הממשלה שוללת מהציבור זכות בסיסית

מספר גדול של תפקידים בכירים בשירות המדינה מכהנים שלא במינויי קבע אלא על ידי ממלאי מקום, שלא נהנים מהעצמאות המוסדית הנדרשת ומהלגיטימציה לה זוכים נושאי התפקיד הקבועים. כאשר מספר תפקידים, הקשורים האחד בשני, מאוישים בידי ממלאי מקום - הבעיה עלולה להפוך למערכתית, והנפגעים העיקריים הם האזרחים

צבא ההרגעה לישראל
סקר מיוחד

צבא ההרגעה לישראל

רוב הציבור סבור שצה"ל צריך לקבל לידיו את ניהול משבר הקורונה. ובהיבט של מוכנות העורף- רק 39% חושבים שהעורף האזרחי מוגן נגד מתקפה צבאית. סקר מיוחד

צה"ל שוב חורג מגבולות הגזרה
מאמר דעה

צה"ל שוב חורג מגבולות הגזרה

מעקב של חיילי צה"ל אחר אזרחים ברשתות החברתיות מעורר קשיים רבים במישור החוקתי, במישור ההגנה על פרטיות האזרחים ובמישור של אמון הציבור בצה"ל. עוצמתו של הצבא הופקדה בידו על מנת להרתיע את אויבי המדינה ולנצח במערכות נגדם, ולא כדי לכוונה כלפי אזרחי המדינה פנימה

בין פייזר למודרנה- האם הישראלים ימהרו להתחסן?
סקר מיוחד

בין פייזר למודרנה- האם הישראלים ימהרו להתחסן?

הבשורות על ההתקדמות בפיתוח חיסון לקורונה מביאות עמן אמנם עלייה זהירה באופטימיות הציבורית, אך כמחצית מהציבור הישראלי העידו שלא ירצו להיות בין המתחסנים הראשונים כשיגיע. וגם- מה הגורם העיקרי בגללו אנשים מצייתים להנחיות- האם זה הפחד להידבק ולהדביק או שמא החשש שייתפסו ויקבלו קנס?

בין ניגוד עניינים להפרת אמונים
מאמר דעה

בין ניגוד עניינים להפרת אמונים

הציפייה שהסדר ניגוד העניינים של היועמ"ש יפתור את הבעיה הנובעת מהמצב בו רה"מ מכהן כראש הרשות המבצעת, במקביל למשפט שמנהלת נגדו מערכת אכיפת החוק, היא חסרת בסיס. סירובו של נתניהו, אם כן, לכבד הלכה למעשה את המגבלות המשפטיות המוטלות עליו, מהווה הפרה לכאורה של חובת האמונים שלו, ואף מצדיקה הוצאתו לנבצרות

איך למנוע פוליטיזציה בוועדה לבחירת שופטים?
מאמר דעה

איך למנוע פוליטיזציה בוועדה לבחירת שופטים?

סביב הוועדה לבחירת שופטים שפעלה בכנסת הקודמת נקשרו לא פעם פרשיות שפגעו באופי וטוהר המינויים שהחליטה עליהם. כדי שאלה לא ישפיעו על המינויים של הוועדה החדשה שמתכנסת היום לראשונה, יש למנוע ניגודי עניינים בין חברי הוועדה החדשים לשופטים הממונים על ידה